כתבה למנויים בלבד

קבר עצום למשורר עצום

ממדיה של אחוזת הקבר שבנה לעצמו וולט ויטמן, משורר הטבע האמריקאי, עומדים אולי בסתירה לרוח הדמוקרטיה שעליה כתב בשיריו

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

"וְהַמָּוֶת אַחֵר מִכָּל שֶׁנִּתָּן לְדַמּוֹת, וּבַר־מַזָּל יוֹתֵר" תמיד דימיתי לי את קברו של וולט ויטמן, משורר הדמוקרטיה האמריקאי, כמבנה נמוך מאוד, מכוסה עשב וזהה בגודלו לקברים האחרים הסמוכים אליו. משהו דמוקרטי. ואמנם, אם להסתמך על הצילומים, אחוזת הקבר של ויטמן נראית כבנויה בתוך תלולית, מוקפת בעלווה, צנועה ומשתלבת בסביבה ובטבע. אבל במציאות הקבר אינו קטן, אינו נמוך, אינו מכוסה עשב, ואינו חסר יומרה. ברשימת ההספד על ויטמן, מ–27 במארס, 1892, התמקד ה"ניו יורק טיימס" בממדי אחוזת הקבר של המשורר, שהושלמה זה לא כבר בבית העלמין הרליי שבקמדן, ניו ג'רזי. ויטמן הוא שבחר את המקום, תיכנן את...

לקריאת הכתבה המלאה
קנו מינוי
כבר יש לכם מינוי? התחברו