כתבה למנויים בלבד

פגים בסביבה עוינת

סקירת מערכות

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

מה היה גורלם של ילודים שנולדו טרם זמנם ובמשקל נמוך בדורות הקודמים, לפני פיתוח האינקובטור? אין מענה מלא לשאלה זו, מכיוון שלא נערך רישום מדויק ומרבית הלידות היו בבית. ממילא, גם תמותת התינוקות שנולדו במשקל תקין היתה גבוהה.

אפשר לשער כי ילודים אלה מתו בתוך זמן קצר. מאמצע המאה ה-18 היה ידוע שחימום נאות של תינוק מעלה את סיכוייו לשרוד. ממשלת צרפת החליטה ב-1880 לערך כי מן הראוי להגביר את הילודה, מחשש לצמצום במספר המגויסים. לכן, היו אלה הצרפתים שהחלו לטפל בפגים ובילודים, שעד אותו זמן לא היה להם סיכוי להיוותר בחיים. ב-1880 פירסם רופא ילדים בשם סטפן טראנייר תוצאות טיפול בפגים, שמשקל גופם פחות מ-2,000 גרם. התמותה ירדה ב-40%, תוך שימוש במכשיר פשוט.

אט אט שוכלל המתקן. היה אפשר לשמור בתוכו על לחות קבועה, לאוורר היטב את התא הזעיר ולהשתמש בכיפה שקופה, כך שיהיה אפשר לראות את הפציינט הזעיר. בקרב הרופאים התעוררה מחלוקת בין המצדדים בטיפול בפג כשהוא עירום, לבין אלה שחשבו שיש להחזיקו מחותל ולבוש. היו גם שחשבו כי המכשיר מסוכן ביותר, וקראו להוציאו מבית החולים.

ב-1900, ברובעי העוני של העיר ניו יורק, הטיפול בפגים נכשל לחלוטין - 100% מהם מתו. את הסיבה לכך תלו בכך שהפגים הגיעו לבית החולים ללא סיכוי ובבעיות טכניות באינקובטור. אחד הרופאים סבר שהסיבה לכך היא שהאינקובטור לא היה במחלקה נפרדת, אלא הועמד במסדרון, ולעתים הושכבו במתקן אחד כמה תינוקות. בבית החולים ליולדות בשיקגו נבנתה יחידה של ארבעה אינקובטורים, שבה עבדו מיניקות כאחיות. ואכן, כאן לראשונה חלה ירידה משמעותית בתמותת התינוקות.

הפריצה הגדולה לדעת הקהל וללב הממסד הרפואי אירעה לאחר שהמתקנים האלה הוצגו כהישג טכני-רפואי. ב-1896 הוצגו "פגים חיים" באינקובטור בברלין. בבפאלו ארצות הברית הוצגו ב-1901 תשעה אינקובטורים משוכללים על יושביהם. מאוחר יותר שככה ההתלהבות, והתחושה היתה כי אין במכשיר כל תועלת.

רק מאוחר הרבה יותר נוצר המקצוע הקרוי ניאונטולוגיה, ורופאי הילדים המתמחים בו הם אלה המקבלים בחדר הלידה את הפג. הניאונטולוג אומן להחדיר עירוי לתוך וריד שבן אנוש רגיל אינו מסוגל לראות כלל, והוא זה שמשגיח על הפג עד הרגע שבו הוא ניתן לאם.

אך גם במדינה החפצה בהגברת ילודה ובהחזרתם לחיים של תינוקות בסיכון גבוה, אין שמים לב לכך שיחידת פגים היא יחידה מיוחדת במינה, ושיש להשקיע בה לא פחות מאשר משקיעים בהפריה חוץ גופית (המספקת לא מעט פציינטים ליחידות אלה). בישראל יש כ-150 אלף לידות בשנה. 10% מהנולדים יעברו את הימים הראשונים המכריעים ביחידות טיפול נמרץ לפגים, ויוכנסו לאינקובטורים משוכללים ומתוחכמים פי כמה מאלה ששימשו את ילדי צרפת לפני יותר ממאתיים שנה.

האינקובטור מואר היטב, מאוורר, אפשר לשקול בתוכו את הילוד ואפשר להנשימו ולחברו למערכות אזעקה וניטור. במרוצת השנים רכשו הרופאים ידע עצום בכל הקשור בפיזיולוגיה של הילוד הזעיר. אפשר להתכונן לקבלת ילוד במשקל זעיר, ואפשר לעתים לבצע אפילו ניתוח תוך-רחמי כדי לקבל את הפציינט הזה במצב מיטבי. אולם מהרגע שבו נכנס הפג לאחת מהיחידות האלה, הוא הופך לחלק ממערכת הבנויה בצורה עוינת ומסוכנת.

בשל העומס הרב ומצוקת כוח האדם, אין אפשרות להעניק את הטיפול ברמה הנדרשת. היות שלא ניתן להשאיר "חולה" כזה במסדרון, מוסיפים עוד אינקובטור במקרה הצורך (ללא תגבור בכוח האדם), ומשחררים את מי שלא בשל דיו ליחידת ביניים כדי לקבל את זה שנולד כרגע ונמצא במצוקה. אלמלא מסירותם ועבודתם של צוותי הפגייה, לא היה אפשר לקיים את המערכת הזאת.

לפי המלצות איגוד הרופאים הניאונטולוגים בארצות הברית, המבקשים שטח עבודה סביב האינקובטור שיאפשר גישה נוחה לאחות ומקום מתאים להנחת מכשירי העזר השונים, שלא לדבר על כיסא שבו יכולה האם להתבונן בתינוק ולגעת בו - השטח הדרוש לכל פג הוא כ-12 מ"ר, והמרחק בין האינקובטורים צריך להיות כ-2.5 מטרים. מומלץ גם על מינימום של 20 נקודות חיבור לחשמל לכל מיטה. יש גם צורך בשטח אחסון מכשירים, בחדר מיוחד לבידוד תינוקות שלקו בזיהום ובחדרים להורים. כמובן, יש גם צורך ביחס מתאים בין מספר הפגים לאחיות המטפלות.

המסקנות האלה, שהתקבלו פה אחד בוועידה שהתקיימה בפלורידה בראשית 2006, אינן רחוקות כל כך ממסקנות של ועדות ישראליות שאיבחנו את המצוקה ושהציעו סטנדרט לכוח אדם של 1:1.15, דהיינו יותר מאחות אחת למיטה. לכן, יחידה של ארבע מיטות דורשת שמונה אחיות ליממה, וכל מיטה נוספת - תקנים נוספים.

סיור בפגיות הגדולות בישראל מעלה כי כולן, כולל המשוכללות ביותר, שונות מאוד מהמומלץ על ידי רופאי הילדים בארה"ב. רובן סובלות מחוסר בכוח אדם סיעודי מיומן ומעומס רב המוטל על האחיות והרופאים. ככל הנראה, יש פער בין ההצהרות על הצורך בהגברת ילודה ותשומת לב לילודים, לבין הנכונות להשקיע את המשאבים הנדרשים.

מחקר רב-תחומי העוסק במבנה הפיסי ודרכי העברת מידע ומניעת תקלות מבוצע בימים אלה בכמה פגיות ביוזמת מנהלי בתי החולים והפגיות. מחקר זה עשוי להביא לשינוי בתכנון ובנוהלי העבודה, ללא הכרח להשקיע משאבים גדולים במערכת. הוא מתבצע על ידי המרכז לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש בטכניון.

בעיות אחרות של הטיפול היקר הזה נעוצות בכך שיחידות אלה עלולות ל"ייצר" נפגעי מוח ובעלי ליקויים אחרים. רופאים אמנם יכולים להחזיר לפגים את המשקל הרצוי ואת היכולת להתקיים, אבל המחיר עלול להיות כבד מנשוא להורים ולמערכת כולה.

הכותב הוא פרופסור



איור של אחד האינקובטורים הראשונים. חומם באמצעות מים. בתמונה למטה: אינקובטור היום