שווייץ

מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה. מסיבה זו הקימה שווייץ תעשייה מפותחת ביותר.

למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשייה והכלכלה. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן המהפכה התעשייתית.

המוצרים השווייציים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שביניהם השעונים, האולרים ואף השוקולד השווייצרי. השווייצרים לא חווים את פגעי זיהום האוויר והמים שהתעשייה הביאה לשאר העולם משום שהם שותים מים שמקורם בקרחונים ולא במי תהום, משום שחלק ניכר מהחשמל שלהם מיוצר הסכרים הידרו-אלקטריים ומשום שהם מקפידים בעניינים של איכות סביבה כמו מחזור אשפה.

שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. עם זאת, בניגוד לשאר חברות האיגוד, המסדירות את קשרי הסחר שלהן עם אירופה במסגרת המכונה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), מבססת שווייץ את קשרי הסחר שלה עם אירופה על הסכמים בילטרליים. שווייץ לא הייתה חברה גם בארגון האומות המאוחדות במשך עשורים רבים.