רצועת עזה

רצועת עזה היא שטח בדרום החוף של ארץ ישראל, הנתון לריבונות הרשות הפלסטינית, לשליטת תנועת החמאס, ולסגר כלכלי ותחבורתי מצד ישראל. אורך הרצועה 41 קילומטר, שטחה 360 קמ"ר, והיא מאכלסת 1.7 מיליון פלסטינים. צפיפות של 4,700 נפשות לקמ"ר, מציבה אותה במקום השישי בעולם בצפיפות האוכלוסין. הרצועה נמצאת במקום השביעי בעולם בגידול האוכלוסייה השנתי הממוצע (3.1%). חצי מהאוכלוסייה מתחת גיל 17.

על פי האו"ם, 1.1 מיליון מהתושבים הם פליטים או צאצאיהם, שרובם הגיעו לרצועה בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948. הרצועה הוגדרה בהסכמי שביתת הנשק עם מצרים לאחר מלחמת העצמאות, והושלט בה כיבוש מצרי. במלחמת ששת הימים נכבשה על ידי ישראל. בתחילת שנות השבעים התגבר הטרור ברצועה, וצה"ל, בפיקוד אלוף פיקוד דרום אריאל שרון, יצא למבצע קשוח שלאחריו שרר שקט יחסי של כ-15 שנה ברצועה. באותה תקופה החלה גם התנחלות יהודית ברצועה – בעיקר יישובים חקלאיים בגוש קטיף שבדרום הרצועה.

לאחר הסכם השלום עם מצרים, נותרה הרצועה בידי ישראל. ב-1987 פרצה שם האינתיפאדה הראשונה, שהפכה את עזה למקום האלים ביותר בשטחים. כוחות צה"ל התמודדו עם מחנות הפליטים הצפופים והמסוכנים ובעיקרם ג'בליה, שאטי, נוסיראת, רפיח, דיר אל-בלח ועוד. ב-1994, במסגרת הסכמי אוסלו, קיבלה הרשות הפלסטינית את השליטה בערים הפלסטיניות. ב-2005, כארבע שנים לתוך האינתיפאדה השנייה, פינה ראש הממשלה שרון את ישראל מהרצועה – יישובים וכוחות צבא, במסגרת תוכנית ההתנתקות. ביוני 2007, ביצע חמאס הפיכה נגד פתח והרשות הפלסטינית, והשתלט על הרצועה, שבה נוסד בשנות השמונים. בתגובה, הטילה ישראל סגר כלכלי על הרצועה. בדצמבר 2008, לאחר התחדשות ירי רקטות קסאם מהרצועה לישראל, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה שבו נהרגו יותר מ-1,100 פלסטינים. בעקבות המבצע, הושג הסכם רגיעה בין חמאס לישראל, אולם כוחות אחרים, בהם ועדות ההתנגדות והג'יהאד האיסלאמי מתנגשים מפעם לפעם עם ישראל.