כתבה למנויים בלבד
מחלות מים המועברות ביחסי מין אנליים. רוב המחלות אינן מתגלות בבדיקת שתן והתוצאות עלולות לגרום עיכוב בטיפול בהן
מחלות מים המועברות ביחסי מין אנליים. רוב המחלות אינן מתגלות בבדיקת שתן והתוצאות עלולות לגרום עיכוב בטיפול בהן צילום: JUAN CARLOS ULATE/רויטרס

הבדיקה הפשוטה לגילוי מחלות מין שהרופאים אינם מציעים למטופלים

רופאים רבים אינם מקפידים לקחת משטח רקטלי ממטופלים המקיימים יחסי מין אנליים ובכך חושפים אותם לסיכון שלא יקבלו טיפול מתאים למחלות כמו זיבה וכלמידיה

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

אנשים המקיימים יחסי מין אנליים לא מוגנים חשופים למחלות המועברות במגע מיני כמו זיבה וכלמידיה, שפוגעות ברירית פי הטבעת והמעי הגס. במקרים רבים הרופאים ממליצים על בדיקת שתן כדי לברר אם נדבקו במחלות המועברות במגע מיני, אלא שבדיקה כזו אינה מספיקה בשביל לאבחן מחלות המתפתחות באיברים אחרים. הדרך היחידה לעשות זאת היא לקיחת משטחים רקטליים שיכולים לסייע באבחון מחלות מין בפי הטבעת.

מבדיקה לא רשמית ומצומצמת בהיקפה שנערכה בקרב רופאים ואנשי צוותים רפואיים עולה שרופאים רבים מאמינים שכל מקרי הכלמידיה והזיבה מתגלים בבדיקות דם ובבדיקות שתן. זו טעות לחשוב כך: במחקר שנערך בארצות הברית התגלה שאם בודקים רק את השופכה של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, לא מתגלים כמעט 90% מזיהומי הכלמידיה הרקטליים ו-77% ממקרי ההדבקה בחיידק הזיבה. בישראל, רופאים רבים אומרים לנשים הטרוסקסואליות ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים שהם אינם לוקים בזיהומים כאלה רק על סמך בדיקת השתן, בשעה שהם כבר נגועים ועלולים להעביר ללא ידיעתם את הזיהום לבני זוגם.

אלא שלהימנעות מלקיחת משטחים רקטליים עלולות להיות השלכות קשות לטווח הארוך. משטח רקטלי הוא בדיקה מהירה ונטולת כאב שבה האחות, הרופא או הנבדק עצמו מחדירים לפי הטבעת מטוש (מקלון שבקצהו צמר גפן המיועד ללקיחת דגימות מאיברים שונים) כדי לזהות נוכחות של חיידקי כלמידיה או זיבה. הבדיקה הזו נועדה לזיהוי מולקולרי של חיידקים הגורמים מחלות מין אך לא אושרה על ידי מינהל המזון ותרופות בארצות הברית (FDA). עם זאת, המלצותיו של המרכז לפיקוח על מחלות ומניעתן (CDC) וההנחיות הקליניות האירופאיות הן לבדוק בקביעות אוכלוסיות מסוימות כמו גברים המקיימים יחסי מין אנליים. בישראל רק רופאים מעטים משלבים את הבדיקה בבדיקות הסטנדרטיות הקבועות, לכן נשקפת סכנה משמעותית לבריאותם של אנשים שנמצאים בקבוצת הסיכון.

בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בשכיחות הזיהומים המועברים במגע מיני, בעיקר בקרב גברים המקיימים יחסים עם גברים. למשל, שכיחות מחלת הזיבה עלתה השנה ב-20% בהשוואה לשנה שעברה וב-60% לעומת העשור הקודם, ושכיחותה של הכלמידיה עלתה בכ-25% בהשוואה לשנה שעברה. נוסף עליהן, חלה עלייה בזיהום בתת סוג של חיידק הכלמידיה הגורם למחלה שבאה לידי ביטוי בנפיחות בלוטות לימפה ובדלקת קשה של פי הטבעת והמעי הגס. מחלה זאת מכונה לימפוגרנולומה ונראום (Lymphogranuloma venereum) ויש חשיבות רבה לאבחונה מכיוון שמשך הטיפול בה ארוך מהטיפול בכלמידיה הנפוצה יותר, שאינה גורמת לתסמינים אלה. 

כלמידיה ברירית הרחם. המחלה פוגעת בנשים ובגברים כאחד
כלמידיה ברירית הרחם. המחלה פוגעת בנשים ובגברים כאחד צילום: Dr. Lance Liotta Laboratory / Na

בישראל לא נערכו די מחקרים העוסקים בשכיחותם של זיהומים רקטליים המועברים באמצעות יחסי מין, וממחקרים שנערכו במקומות אחרים בעולם עולה ששכיחותם בקרב הומוסקסואלים נעה בין 4% ל-24%. במקרה של נשים המקיימות יחסי מין אנליים השכיחות היא בין 1% ל-20%. תוצאותיו של מחקר שכן נעשה בישראל, במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר, התפרסמו באחרונה: נמצא שגברים רבים סובלים מלימפוגרנולומה וממחלות מין אחרות בפי הטבעת, אך מכיוון שלא נעשתה בדיקה ספציפית הם אובחנו בטעות כסובלים ממחלה דלקתית של המעי הגס ואף טופלו בנוגדי דלקת. רק כשנבדקו בשיבא התברר שהם סובלים ממחלה המועברת ביחסי מין.

אף שבדיקות אחרות לא יגלו באופן יעיל זיהומים רקטליים המועברים באמצעות יחסי מין, רופאים רבים אינם מציעים לבצע משטחים רקטליים במקרים שלא הופיעו תסמינים אצל המטופל. הבעיה היא שאצל רבים מהלוקים בזיהומים כאלה אין סימנים למחלה: במחקר אמריקאי נמצא שכ-85% מזיהומי הכלמידיה והזיבה אצל גברים המקיימים יחסים עם גברים אחרים לא באו לידי ביטוי בתסמינים כלשהם. הבעיה אינה מוגבל לגברים, ותוצאות מחקר אחר הראו שכך קרה גם בשני שלישים מהזיהומים הללו אצל נשים.

האבחנה של זיהומים המועברים באמצעות יחסי מין חשובה מאוד מפני שללא טיפול מתאים הם עלולים לגרום לבעיות בריאותיות לטווח ארוך, לעתים לכל החיים, אצל גברים ונשים כאחד. נוסף על כך, קיימות ראיות מסוימות לכך שמי שלוקה בזיהום המועבר באמצעות יחסי מין מועד יותר להידבק ב-HIV.

למרות הצורך בביצוע משטחים רקטליים בקרב אוכלוסיות מועדות, רבות מבין המרפאות הייעודיות בישראל המשרתות את קהילת הלהט"ב אינן מבצעות את הבדיקות באופן סדיר. המשמעות היא שמשרד הבריאות אינו נותן מענה לצרכים הבריאותיים של נשים הטרוסקסואליות ושל להט"בים. כדי לשנות זאת משרד הבריאות צריך לעבוד בתיאום עם המרפאות מטעמו המקיימות בדיקות לגילוי זיהומים המועברים במגע מיני ולוודא שהן מבצעות את הבדיקות ומייעצות לפונים אליהן להיבדק. ראוי גם שרופאים יתעניינו בפעילות המינית של מטופליהם ויבצעו משטחים רקטליים למטופלים המקיימים יחסי מין אנליים, ומטופלים שעוסקים באופן פעיל במין אנלי צריכים לשאול את הרופא שלהם בנוגע למשטחים רקטליים.

ד"ר איציק לוי הוא מנהל יחידת האיידס ומחלות המועברות במגע מיני במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. ג'וזף ברוך הוא דוקטורנט למדעי בריאות האוכלוסייה באוניברסיטת הרווארד