כתבה למנויים בלבד
מוגריני בכנס בבלגיה, בשנה שעברה
מוגריני בכנס בבלגיה, בשנה שעברה צילום: בלומברג

שרת החוץ של האיחוד האירופי קראה לישראל לחזור בה מהריסת חאן אל-אחמר

פדריקה מוגריני הדגישה שהאיחוד מתנגד להריסת הכפר ולמדיניות הבנייה בשטחים וציינה ש"להרס יהיו השלכות הומניטריות חמורות והוא מנוגד למחויבויות של ישראל במסגרת החוק הבינלאומי"

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, קראה אתמול (שלישי) לישראל לחזור בה מההחלטה לפנות את הכפר חאן אל-אחמר וציינה ש"להרס יהיו השלכות הומניטריות חמורות והוא מנוגד למחויבויות של ישראל במסגרת החוק הבינלאומי". בוועידה בשטרסבורג אמרה מוגריני שהאיחוד מתנגד לפינוי ולמדיניות בניית ההתנחלויות, וכי "הריסת הכפר תשפיע לא רק על הקהילה שגרה בו אלא גם תהיה מכה ליכולת להקים מדינה פלסטינית ולהגיע לפתרון על בסיס שתי מדינות".

"מדיניות ההתנחלויות של ישראל לא חוקית במסגרת החוק הבינלאומי", אמרה מוגריני, "והיא כוללת הרס של קהילות פלסטיניות ואפשרות לטרנספר כפוי של אוכלוסיות". היא ציינה עוד שחאן אל-אחמר נמצא במקום בעל חשיבות אסטרטגית לשימור הרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלסטינית העתידית. עוד אמרה שלדברי ישראל הכפר נבנה ללא היתרים, אך הוסיפה שלפלסטינים אין שום יכולת מעשית להשיג היתרים לבנייה בשטחי C.

בשבוע שעבר דחה בג"ץ את עתירת תושבי חאן אל-אחמר נגד פינויים והריסת הכפר, והתיר למדינה להוציא את ההריסה לפועל. הכפר היה אמור להיות מפונה בחודש שעבר לפי תוכניות גופי הביטחון.

השופטים חנן מלצר, יצחק עמית וענת ברון קבעו כי ניתן לפנות את הכפר, לאחר שכבר אמרו במהלך הדיונים כי השאלה המרכזית אינה האם לבצע את הפינוי אלא לאן להעביר את התושבים. המדינה מעוניינת לפנות את התושבים לאתר קבע המוקם בימים אלה סמוך לאל-עזריה, שבאזור מעלה אדומים. עם דחיית העתירה, בוטלו הצווים הארעיים שמנעו את פינוי הכפר, והמדינה תוכל לפנות את המקום. המשנה לנשיאה מלצר אמר כי עצם ביטול הצווים אינו מחייב פינוי מיידי וכי המועד נתון לשיקול דעת המדינה.

העתירה הוגשה על רקע סירוב המדינה לבחון תוכנית להסדרת הכפר שהציעו התושבים. בכפר מתגוררות כמה עשרות משפחות בדואיות משבט הג'הלין, שגורש מהנגב בשנות ה-50 ומאז מתגורר באזור ללא היתרים. המדינה סירבה במשך השנים להכיר ביישובים של התושבים ולהסדיר את מעמדם, והציעה להם תחת זאת דיור חלופי במתחם הנמצא בין מזבלה למשחטת רכב סמוך לכפר עזריה, שאותו היא מכנה "אתר קיבוע". 

לקריאת דבריה המלאים של מוגריני