כתבה למנויים בלבד
הכפר חאן אל־אחמר, בדצמבר
הכפר חאן אל־אחמר, בדצמבר צילום: אמיל סלמן

חאן אל-אחמר ועזה: פשעים ועבירות קלות להכשרה

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

ביום חמישי שעבר ניתנו בבג"ץ, פה אחד, פסקי דין בשני עניינים לכאורה בלתי קשורים: האחד על תכנון ובנייה ומימוש צווי הריסה בגדה, והשני על הוראות פתיחה באש בעזה. השופטים נעם סולברג, יעל וילנר וענת ברון אישרו לגרש את קהילת חאן אל־אחמר ולהרוס את בתיה; הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל, החליטו לא להתערב בהרג של עשרות מפגינים פלסטינים ופציעתם של אלפים. לכאורה, אין חידוש. כבר עשרות שנים שופטי בג"ץ מכשירים כמעט כל עוול שישראל מחליטה לגרום לפלסטינים: הריסת בתים, מעצרים מינהליים, חיסולים, שלילת תושבות, השתלטות על קרקעות והגבלות על התנועה. ובכל זאת, לא בכל יום חותמים שישה מ–15 שופטי...

לקריאת הכתבה המלאה
לרכישה
כבר יש לכם מינוי? התחברו