כתבה למנויים בלבד
החתימה על הסכם אוסלו, ב-1993
החתימה על הסכם אוסלו, ב-1993 צילום: RON EDMONDS/אי־פי

אין תומכי אוסלו ומתנגדי אוסלו

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

בימים אלה, במלאת חצי יובל לחתימת "הסכם אוסלו" בין ישראל לאש"ף, ראוי לומר את האמת על ההסכם המושמץ כל כך ועל תוצאותיו. הסכם אוסלו היה נקודת מפנה היסטורית. לאחר מאה שנות סכסוך הסכימו מנהיגי שני העמים, הישראלי והפלסטיני, לסיים אותו בהסכם, בהכרה הדדית, ביצירת מציאות של שתי מדינות החיות בשלום, ולא לחתור עוד להכרעה אלימה. יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, הבטיח במערכת הבחירות להשיג הסכם עם הפלסטינים בתוך 6–9 חודשים. יאסר ערפאת היה מנהיגו הבלתי מעורער של העם הפלסטיני. לא בשל סגולותיו הוא היה לנו פרטנר, אלא בשל יכולתו להעביר הסכם עם ישראל בקרב בני עמו. לא היה לפלסטינים מנהיג אחר. במהותו הביצועית היה הסכם...

לקריאת הכתבה המלאה
קנו מינוי
כבר יש לכם מינוי? התחברו