לפני מספר ימים נתקלתי בכתבה על קרן מיכאלי ובן זוגה לשעבר, אילן בן דב ובה נכתב: "מעמדי בבית היה מעמד של או־פר, לא היה לי מעמד של בעלת בית, לא מבחינת בעלות על הבית, על כלכלת הבית, החלטות שקשורות בבית, פרט לגידול הילדים. גם לא הייתי רשאית לצאת כל כך הרבה... מאחר שבאותו הזמן הקדשתי את עצמי לניהול משק הבית והילדים, גם ויתרתי על האפשרות שלי להתפרנס. השימוש בכרטיס אשראי תמיד היה מלווה בחרדה. לא ידעתי איך זה יסתיים, אם בטענות על הגזמה, בזריקת חפצים שקניתי".
אלו הן רק חלק מעדותייה של קרן מיכאלי, דוגמנית עבר ואשת חינוך בהווה, גרושתו של איש עסקים עשיר, אותן הציגה במסגרת תביעה בבית הדין לעבודה כנגדה.
המשפט המדובר של קרן מיכאלי ללא ספק מסב וחושף את תשומת הלב הציבורית לתופעת האלימות הכלכלית.
במקרים רבים, אלימות כלכלית נתפשת על ידי הסביבה והאישה כדבר מחמיא, תוך תפישה סלחנית וכמעט אוהדת - שהרי הגבר לוקח על עצמו את הטיפול בנושאים הפיננסים או "רוכש" חברה על שם האישה ואילו האישה, שאינה צד כלל לחברה או לניהול הפיננסי, מגלה לתדהמתה וללא כל הכנה מוקדמת, כי היא חייבת כסף רב.
נתון מפתיע ביותר הוא ללא ספק זה החושף כי אלימות כלכלית יכולה לקרות גם כאשר חשבון הבנק רשום על שם האישה בלב, עת הגבר מתנהל בחשבון באמצעות ייפוי כח.
בכנס על אלימות כלכלית שנערך בשבוע שעבר בכנסת, ביוזמת ח"כ זהבה גלאון, הצגתי את סיפורה של לקוחה שלי אשר סבלה מאלימות כלכלית מצד בעלה. הוא מצידו הבריח כסף מחשבונה הפרטי באמצעות ייפוי כח שנתנה לו בעבר ועם גירושיה גילתה כי נותרה חסרת כל.
איש לא חסין מפני אלימות כלכלית
חשוב להבין - אלימות כלכלית היא אינה נגזרת של המצב הסציו-אקונומי או ההשכלה של אדם וכפי שנוכחנו לגלות לא פעם, גם נשים מלומדות מוצאות עצמן קרבן לתופעה קשה זו.
חשוב מאד להיות קשובים ולשים לב לתמרורי האזהרה; כשגבר מבקש לרשום את העסק על שמך, כאשר אין לך כל קשר או זיקה לעסק, כאשר אין שקיפות לנעשה בחשבון הבנק ולמצב הפינססי של התא המשפחתי, כאשר את נדרשת לדווח על כל הוצאה ובן הזוג הוא המחליט והקובע הבלעדי באשר לאיזו הוצאה תאושר ואיזו לא, עליך להיות עם היד על הדופק ולגלות משנה זהירות.
בדברי ההסבר להצעת החוק למניעת אלימות כלכלית שהוגשה ב 13 ביולי 2015 נכתב: " לאלימות כלכלית יש השפעה על חיי הקרבן גם לאחר שהסתיימה מערכת היחסים, בכך שהצד הנפגע נותר ללא האמצעים הדרושים כדי להתחיל בחיים חדשים. בן זוג שנוהג באלימות כלכלית עלול להוביל להתרוששות של בן זוגו וילדיו, ללא קושי מוסרי לגרום להרעבתם, ותוך שהם נאלצים להיות למעמסה על רשת הביטחון של המוסד לביטוח לאומי. גברים רבים משתמשים בכסף, ובעיקר במניעתו מבת הזוג או מהאם, ככלי לשליטה בה ולהגבלת צעדיה. יש לציין כי על אף שרוב נפגעי התופעה הן נשים, חוק זה בא להגן גם על גברים הסובלים מאלימות כלכלית ועל ילדים הנקלעים לעוני בשל מאבקי כוחות בין ההורים."
ואכן, במקרים רבים האלימות נמשכת גם לאחר שמערכת היחסים הזוגית באה אל קיצה והגבר ממשיך להתעמר באישה ובילדיו באמצעות מניעת תשלום המזונות או השתת החובות עליה.
אלימות כלכלית פוגעת בכולנו ואין חסינים מפניה, אולם קיימים לא מעט פתרונות משפטיים הנוגעים לדיני פשיטת הרגל ולדיני המשפחה אבל הכי הדבר החשוב ביותר הוא להיות ערים לתופעה.
נכון שלא כל קריסה כלכלית אגב גירושין, משמעה אלימות כלכלית אך כאשר ישנה התעמרות של צד אחד במשנהו תוך כדי שימוש בכסף כאמצעי שליטה זוהי בהחלט אלימות כלכלית.
עורכת הדין הילה נדב עוסקת בתחום פשיטות הרגל והוצאה לפועל.
