וזאת משום מה? משום שהנחיית הנעשה והנשמע מחברת אותנו באופן אסוציאטיבי מיידית לעולמות תוכן, כגון: "לשנן כמו תוכי", "אל תחשוב, תעשה", "תבצע כמו גולם" וכדומה. בכל אחד מהמקרים האלו, שאנו מזהים בהנחיה המזמינה אותנו לפעול ורק אחר כך לחשוב, כנחותים, חסרי שיקול דעת ואף כנועים. וככאלה, מן הסתם, אנחנו לא מעוניינים להיות ו/או להיראות. זאת ועוד, הרי במה מותר בן האדם מן הבהמה, אם לא בזכות העליונה לחשוב, לנתח ואז להחליט? וכך, כאשר אנו מתבקשים לעשות ורק אחר כך לחשוב, בדרך כזו או אחרת אנו מוזמנים לפעול כבהמות ולא על פי יכולתנו או זכותנו לנהוג כבני אדם. אך האם כך הם פני הדברים? האם הזמנה לפעולה לפני מחשבה, בהכרח מוטעית היא? או שלפחות בואו ונבין ביחד את כוונת המשורר...
חשוב להבין, יש לעיתים כי במהלך תהליך התפתחות אישית אין אנו רואים או מודעים למחסומים או טעויות בדרכי הפעולה או בגישות שלנו ואף יותר מכך. לעיתים אנחנו גם משוכנעים ואפילו מעל לכל ספק שאנו פועלים ומתנהגים בצורה הפוכה לחלוטין מזו בה אנו פועלים במציאות היומיומית. הדבר דומה לאותם "נקודות מתות" שמסתתרות מעיננו בשעה שאנו נוהגים בכלי רכב. על פי מה שאנו רואים באותו רגע, אותו רכב או אדם המסתתר בנקודה שכזו, לא קיים מבחינתנו והרי ראייה היא כלי ההוכחה האבסולוטי, זה שמאפשר לנו לדעת "בוודאות" מה קיים ומה לא. עד כדי כך שעדות ראייה קבילה בבית משפט על מנת להוציא אדם אחר להורג או להשליכו לבית האסורים לכל ימי חייו. אבל האם העובדה שאנו איננו רואים את אותו אדם או רכב באותו רגע משמעותה היא שהוא אינו קיים? וודאי שלא! ואז, האם באמת יעלה על הדעת שאדם אחר היושב לצידנו בשעה שאנו נוהגים ברכב, יצעק באוזננו שאנו עומדים לדרוס אדם אחר, אבל אנו נסרב ללחוץ על דוושת הבלם עד שלא נראה בעצמנו ונבין את מהות הסכנה? ברור לכולנו שבמקרה שכזה ועקב כך שאנו מודעים לקיומן של אותן "נקודות מתות", ראשית עלינו לעשות (לבלום) ורק אחר כך לנסות לראות ולהבין מה השתבש או אילו נתונים היו חסרים לנו באותה העת.
כך גם בחיינו, לעיתים אין אנו רואים את התמונה המלאה וגם לעולם לא נזכה לראות אותה עד שלא נסכים לפעול באופן שונה מדרך הפעולה הרגילה שלנו. לפני שנים מספר הובלתי במסגרת חברת הביטוח הפניקס הישראלי תכנית אימון לסוכני ביטוח שנקראה "סיירת בריאות". מטרת תהליך האימון הייתה להעניק כלים תקשורתיים לסוכנים על מנת לשווק ביתר הצלחה פוליסות בריאות ללקוחות החברה. במסגרת ההכנה שלי לקראת היציאה לדרך, זיהיתי עבורי מהם הכשלים הקיימים בצורת העברת המסר של תכניות ביטוח בריאות, כפי שהיו נוהגים הסוכנים לתקשר ללקוחותיהם באותה תקופה. מתוך כך, הרכבתי צורת פניה חדשה שהייתה שונה באופן בולט מהמקובל באותה העת. חלק מהסוכנים אמצו ברצון והתנסו בשיטת הצגת הדברים אבל חלק אחר מצא את השיטה לא לטעמו. לאחר שהבחנתי בכך וראיתי כי אותם אלו נמנעים מהתנסות, ניסיתי להסביר להם את התועלת שבהצגת הדברים בצורה החדשה. חלקם הבינו ונגשו להתנסות. החלק האחר נשאר בדעתו ובגישתו כי יש להציג את הדברים אחרת. או אז, הצגתי בפני הקבוצה את אתגר ה"נעשה ונשמע" ושאלתי אותם האם יהיו מוכנים להתמקצע בהצגת הדברים החדשה ובמהלך השבוע הקרוב להתנסות ורק לאחר מכן להבין ולהסיק מסקנות. מתוך חמישה סוכנים, סוכן אחד סרב להתנסות מבלי להבין וארבעת הנותרים סגרו באותו שבוע בין שלוש לשתים עשרה (!) תכניות ביטוח יותר מהממוצע הרגיל שלהם. המרתק היה לשמוע את אותם ארבעה מתארים בדיעבד לאחר ההתנסות מה הבינו על הלקוחות, על הרתיעה מהקשבה לצורך ביטוחי בריאותי וכדומה.
אחת הדוגמאות המעניינות ביותר וגם המומלצות מאד לצפייה היא הסצנה הקולנועית המופיעה בסרט "קרטה קיד". במהלך הסרט מבקש המורה מתלמידו הצעיר לבצע הנחיות מבלי לשאול שאלות. הנער עומד באתגר למרות הקושי והעקשנות ורק לאחר שהתאמן במשך ימים ארוכים, מבין את התמונה כולה ואת הרווח העצום שבלמידה יצירתית שכזו.
וכך, קבלו המלצה מאלון גל, מנכ"ל חברת תו"ת (תקשורת ותוצאות). המלצתי היא בכל עת בה אינכם מצליחים לפרוץ דרך בתחום או נושא מסוים, בקשו לעצמכם משוב והנחיות פעולה מאנשים חכמים לכם, גשו לעשות ורק לאחר מכן, צרו תובנות.
אז מה עושים?
רשמו שניים-שלושה נושאים מרכזיים בהם אתם מזהים תקיעות או חסימה בחייכם.
בכל דוגמא שכזו, אספו חמש עצות מהסובבים אתכם בנוגע לדרכי פעולה אפשריות. בקשו מהם רעיונות יצירתיים ואפילו רצוי, רעיונות לא סבירים.
בחרו את אותה דרך פעולה המנוגדת לגישותיכם האוטומטיות והוציאו אותה אל הפועל.
רשמו לכם מה הבנתם בדיעבד.
