1. Quail Lodge: לא רק לחובבי גולף
באתר התיירות הרשמי של מונטריי מופיעות עכשיו כוכבות הסדרה ״שקרים קטנים גדולים״. מדלן, סלסט וג׳יין נהפכו באחת לפרזנטוריות האולטימטיביות של מפרץ מונטריי וסביבתו הפוטוגנית. מעבר לסיור המתבקש במקומות בהם צולמה הסדרה, תמצאו שם את היקבים והיינות המקומיים האהובים על כל אחת מהדמויות ואפילו הצעות לאתרים תיירותיים המבטאים את תכונות האופי שלהן. מופרך, אבל לך תנסה עכשיו למצוא חדר פנוי במחיר שפוי באזור שהתפקע מתיירים עוד הרבה לפני שבעלה של סלסט התגלגל במדרגות.
Quail Lodge הוא מלון ואתר גולף, שכדאי לשקול גם אם אתם ממש לא בעניין של גולף. הוא ממוקדם באזור הקרוי Carmel Valley, מרחק עשר דקות נסיעה ממונטריי, כרמל, דרך 17 המיילים ושאר האתרים התיירותיים המפורסמים של האזור. ובעיקר אפשר למצוא בו חדרים מפנקים למדי בפחות מ-200 דולר ללילה (לא בעונה אפילו סביב 150, ועוד דברים לא שגרתי - אין Resort Fee - עניין שצריך לקחת בחשבון כמעט בכל מלון בקליפורניה). ה-Quails Lodge מציע 850 דונם של מגרשי גולף ירוקים, בהם משובצים אגמים, מגרשי טניס, בריכה וספא, מסעדות וברים. למרות הקרבה היחסית למרכזים התיירותיים ההומים, ה-Quail Lodge הוא מעין מובלעת פסטורלית שנותנת לאורחיה תחושה של חברות במועדון גולף יוקרתי (כאמור, גם אם מעולם לא הנפת מחבט). החדרים מפנקים גדולים בהרבה מהממוצע באזור, וכוללים חדר שינה, סלון ומרפסות פתוחות המשקיפות למדשאות (ובהן מתארחים סנאים לרוב). בנוסף, בהם תמצאו תנורי עצים (הטמפרטורות עלולות לצנוח בלילות).
בארוחת הבוקר המוגשת על מרפסת ה-Waypoint Bar הצופה לאגם, פגשו את לביבות תפוחי האדמה המפורסמות של המקום, לצד תפריט של חביתות משוגעות (אל תוותרו על תוספת הבייקון שמעושן כאן בעצי תפוח). בארוחת הערב, במסעדת Edgar’s, צמוד למועדון הגולף, תפגשו תפריט עשיר של יינות ומשקאות. בנוסף, מתהדרים כאן בפירות ים שקיבלו אישור ממחלקת ה-Seafood Watch של ה-Monterey Bay Aquarium (כן, מקום עבודתה של ג׳יין). כלומר, עומדים בכל עקרונות ה-Sustainable. בין המנות המומלצות בתפריט: מיקס פירות הים עם שרימפסים ענקיים, ובגלל שהשרימפסים כל כך טובים (ומאושרים), תקבלו אותם גם ליד הסטייק, הנהדר בפני עצמו. קחו בחשבון שזה מקום של אמריקים, כלומר: ראשונות בגודל עיקריות. ובתהחשב בזה שארוחת הבוקר החזיקה אתכם עד הערב, אפשר בהחלט לדלג על ארוחת הצהריים.
2.Roy’s ב-Pebble Beach: חווית הוואי מושלמת
דרך 17 המיילים, המחברת בין מונטריי לכרמל, עם כל התיירותיות שבה, היא עדיין תחנת חובה עבור המגיעים לאזור. קלינט איסטווד, שבשנות השמונים שימש ראש עיריית כרמל למשך שנתיים, אמנם חזר לעשות סרטים וגם המסעדה המפורסמת שלו נמכרה לפני כמה שנים, אבל הדרך עצמה עדיין מצדיקה את ה-10 דולר, דמי הכניסה לכביש שעובר בשכונה פרטית המשובצת באחוזות מפוארות (את חלקן אפשר לזהות בסדרה). מעבר לנקודות התצפית ההכרחיות המשלבות יערות, אחוזות והרבה אוקיינוס (המפורסמת היא ה-The Lone Cypress עם העץ בודד שניצב על צוק מעל האוקיינוס), נקודת עצירה מומלצת היא מסעדת Roy’s ב-Pebble Beach, מלון גולף ותיק ומפורסם בפני עצמו.
ב-Roy’s פוגשים את האוכל של שף Roy Yamaguchi, זוכה פרס James Beard ומי שנחשב לאחד מאבות המטבח ההוואיי המודרני בארצות הברית. שף Yamaguchi בכלל נולד ביפן, אבל הוקסם דווקא ממטבחי הוואי בעת ביקור אצל סבו וסבתו שגרו במאווי. אחרי לימודי קולינריה בניו יורק, סטאז׳ במסעדות בלוס אנג׳לס, הוא חזר להוואי, שם פתח ב-1988 את המסעדה הראשונה שלו. קצת יותר מ-30 שנה אחר כך ורשת המסעדות שלו - Roy’s - כוללת 30 סניפים בארצות הברית, הוואי ויפן. אל חשש, אין כאן אלמנטים של רשת. כל אחת מהמסעדות (בכל אחת מהם שף מתמחה משלו) תפגשו את מטבחי הוואי, שהיו לאורך השנים מקום המפגש האולטימטיבי בין אוכל אסייאתי לאוכל מערבי. הרבה לפני שסביב קערות פוקי קמו רשתות פאסט פוד. הפוקי כמובן נמצא גם כאן, ומוגש בגרסה זוגית ענקית (25 דולר) המבוססת על טונה, עם כל התוספות המוכרות (אבוקדו, אורז, צנון) ועם כמה טוויסטים מפתיעים (אבוקדו בטמפורה, דייקון). התפריט הוא פיוז׳ן במובן הכי קיצוני של העניין. עיקרית של בס ים (נהדר בפני עצמו), מוגשת על מצע של סושי מטוגן (עם אספרגוס) ומעוטרת בשבבי סרטן קצוץ. השילוב בין סושי לדג שלם, בין בשר לדגה וירקות, שבבסיס מטבחי הוואי מתאימים לאמריקאים, שאף פעם לא אוהבים לבחור, נדמה שהיה צריך רק להגדיל קצת את המנות. עוד מנה פופולריות מאוד בתפריט הן ה-Big Island Special, מנה המשלבת בין ניו יורק סטייק ללובסטר אוסטרלי וה-Surf & Turf שמורכבת כאן מדג חרב ושורט ריבס. וכל המנות המשוגעות האלה לא מצליחות להיות יותר מהסחת דעת קלה מהנוף עוצר הנשימה שמסביב, אחת הנקודות המרהיבות ביותר על כביש 1, המשלבת בין אוקיינוס, מדשאות, צוקים (והרבה אוכל טוב). ואם זה לא מספיק מפתה, לקוחות Roy’s מקבלים זיכוי על דמי הכניסה לדרך 17 המיילים.
3.Esalen: טבילה לילית
נהיגה על כביש מספר 1 בלילה הוא חוויה מפוקפקת למדי. הכביש אמנם שופץ היטב, ומחזירי האור משמשים תחליף תאורה ראוי, אבל הכביש שומם כמעט לחלוטין, מה שגורם לעשרות דביבונים ושועלים לנסות לחצות אותו, מה שגורם ללא מעט עצירות פתע, בניסיון להימנע מתאונות מצערות (שאת תוצאות חלקיהן קשה שלא לראות לאורך הדרך). המעט שכן נוסעים בשעות הקטנות על הכביש כנראה עושים דרכם ל-Esalen, המרכז הרוחני המפורסם בעולם, הסמוך ל-Big Sur (קצת יותר משעת נסיעה מ-Quail Lodge), המפורסם לא רק בסדנאותיו אלא גם במעיינות החמים המצויים בשטחו ומשקיפים אל האוקיינוס. במהלך היום המעיינות פתוחים לאורחי המרכז בלבד, אבל בלילות, בין 1:00 ל-3:00 בדיוק, נפתח השער לטבילה בת שעתיים לקהל הרחב תמורת 35 דולר לטובל. מערכת ההזמנות הממוחשבת נפתחת מדי יום ב-9:00 בדיוק ויש למהר להירשם (המקום מוגבל ל-30 טובים). מדובר בחוויה לילית מזככת.
https://www.esalen.org/page/public-night-bathing
