חיפוש

למה לי לקחת ללב? צנתור וירטואלי חוסך את ההליך הפולשני

במקום לבצע בדיקה פולשנית הכרוכה בסיכונים, אפשר היום לגשת לסריקת CT קצרצרה שתחשוף את החסימות ואולי תמנע את התקף הלב בעשור הזה או הבא

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
לב
לב
אפשר היום לגשת לסריקת CT קצרצרה שתמנע את התקף הלב בעשור הזה או הבא צילום: Shutterstock
אפשר היום לגשת לסריקת CT קצרצרה שתמנע את התקף הלב בעשור הזה או הבא צילום: Shutterstock
גיא רונן בשיתוף מור רפואה מתקדמת
תוכן שיווקי

פתאום קם אדם בבוקר, מכין כריכים לילדים, יוצא לעבודה - ובלי שום אזהרה מוקדמת, צונח. התקף לב.

האמת היא שבניגוד למה שנדמה לנו, זה לא בדיוק "פתאום" ובטח לא ברגע. למעשה, מדובר בשיאו של תהליך שמתחיל לפעמים גם 20 ו-30 שנה קודם לכן. החדשות הרעות הן שבמובנים רבים, כולנו סוחבים בתוכנו את ה"פצצה המתקתקת" הזאת. החדשות הטובות: היום אפשר לקבל עליה אזהרה מוקדמת, ואפילו בצורה רגועה, חלקה ולא פולשנית.

לזימון תור ופרטים נוספים >>

טרשת עורקים היא אחד הגורמים השכיחים לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. העורקים, כולל אלה המובילים דם ללב, הולכים ונחסמים לאורך חיינו בקטעי פלאק שומני, שמורכב משילוב של כולסטרול ותאי דם לבנים. עם השנים, ועל פי רוב בגילים המבוגרים יותר, התהליך ההדרגתי הזה עלול להתפתח למחלות כרוניות ואף למצבים מסוכנים כמו אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב והפרעות קצב. לפעמים, כמו במקרה של קרע ברובד הטרשי, ההידרדרות עלולה להיות מהירה.

אז מאיפה זה בא? אין לנו מידע חד משמעי על הסיבות להתפתחות הטרשת, אבל מוכרות קבוצות סיכון מובחנות:

- מעשנים בעבר או בהווה,

- בעלי רקע גנטי למחלות לבביות ועורקיות,

- לוקים בסוכרת וסובלים מעודף משקל, עודף כולסטרול בדם, יתר לחץ דם או שקיעת סידן.

אם הגעתם לגיל ארבעים ואתם נמנים עם אחת הקבוצות, רצוי מאוד לעצור ולבדוק. וכאן יש בשורה טכנולוגית של ממש.

סטטוסקופ
סטטוסקופ
הבדיקה מאתרת במדויק חסימות והיצרות ומתאימה את המשך הטיפול צילום: Shutterstock
הבדיקה מאתרת במדויק חסימות והיצרות ומתאימה את המשך הטיפול צילום: Shutterstock

כמו במשחק מחשב

עד לא מזמן, הדרך היחידה לבצע את האבחון הייתה באמצעות צנתור פולשני. בתהליך עורקי, שכולל הכנה, אשפוז והחלמה וכרוך גם בסיכונים, מחדירים צנתר - מעין צינורית דקה, ארוכה וגמישה - לתוך הלב דרך עורק המפשעה או העורק הרדיאלי ביד. הודות לחומר ניגוד שמוזרק למטופל וסדרה של צילומי רנטגן, ניתן לאתר אזורים שבהם יש היצרות של כלי דם ולהעריך באחוזים את חומרתה.

הצנתור הווירטואלי מתבצע ללא אשפוז ודומה יותר לבדיקת CT רגילה. חומר ניגוד (יוד) מוזרק לווריד של הנבדק דבר המאפשר הדגמה של חלל עורקי הלב (עורקים כליליים) והדגמת היצרויות או חסימות במהלך הבדיקה. סריקת הלב ובית החזה מאפשרת לבנות באמצעות תוכנה ייעודית תמונה שלמה ותלת מימדית של מצב עורקי הלב. את התמונה הזאת מפענח קרדיולוג מומחה, שיכול להעריך את מצבו של הנבדק ולקבוע את הצורך בהמשך בירור או טיפול. בנוסף, רדיולוג מעריך באם קיימים ממצאים בריאה.

לדברי ד"ר יוסף אקשטיין, רדיולוג בכיר ומנהל יחידת דימות במור רפואה מתקדמת, הצנתור הווירטואלי הוא קצת כמו משחק מחשב: "אנחנו עושים סריקה, מכשיר ה-CT המשוכלל נותן לנו 1,000 עד 1,200 צילומים, שמתחברים יחד לתמונה מלאה של הצינורות - ואפילו בצבע". הוא מדגיש כי הבדיקה מתבצעת במינון קרינה נמוך, כאשר לדבריו, החלק ה"קשה" ביותר מבחינת המטופל הוא לעצור את נשימתו למספר שניות. "אין שום כניסה פולשנית לגוף, והוא מסיים את הצנתור בתוך דקות".

שאלו על הלב - הצילו את הריאות

אז איך זה קורה בפועל? "בצנתור אנחנו מסתכלים על רשת העורקים המזינים את הלב", מסבירה ד"ר עידית דוברצקי, מנהלת המערך הקרדיולוגי בבית החולים בני ציון ומפענחת CT במור רפואה מתקדמת. "בהליך הרגיל אנחנו נכנסים עם הקטטרים לאורך כלי הדם עד הלב, רואים עורק עורק. זו פעולה פולשנית שכמובן, יש בה סיכונים. בשיטה החדשה, ההתבוננות היא תלת ממדית בהזרקת יוד בלבד לווריד חיצוני, כמו בבדיקת דם, תוך כדי שהמטופל שוכב על מיטת מכשיר ה-CT. תוך 10 עד 15 שניות, סיימנו".

הבדיקה, אומרת ד"ר דוברצקי, מאתרת במדויק חסימות והיצרות ומתאימה את המשך הטיפול, "כך שיוכל למנוע את התקף הלב בעשור הזה או הבא". מלבד עורקי הלב, מתקבלת גם תמונה מהימנה על מצב הריאות. אם מאותרת למשל סמיכות חשודה, ימליץ המפענח על מעקב או אפילו ביופסיה מיידית. "כבר היו אצלי מעשנים שביקשו לבדוק את עורקי הלב וגילו התחלה של סרטן ריאות", אומרת דוברצקי.

לבדיקת צנתור הווירטואלית, אם כך, מספר מטרות:

  • הערכה כמותית של חומרת טרשת העורקים בדופן כלי הדם בלב.
  • זיהוי ומיקום היצרויות או חסימות של כלי הדם המספקים דם לשריר הלב.
  • זיהוי טיב הרובד הטרשתי.

הסוד: גילוי מוקדם

על הבדיקה ממליצים המומחים לכל מי שנמצא באחת או יותר מקבוצות הסיכון, בכפוף לשאלון שיאפשר להחליט אם ומתי כדאי לעבור אותה. גם למי שכבר הופנה לצנתור רגיל, כדאי מאוד לגשת לצנתור הווירטואלי: ב-50% מהמקרים מתברר שאין כלל צורך בבדיקה הפולשנית, וניתן לעצור את הטיפול.

לפני הצנתור הווירטואלי נעשית בדיקת רופא מכינה, בדיקות דם, מעבר על התרופות שנצרכות והסבר ידידותי על ההליך. הפעולה עצמה אורכת, כאמור, מספר דקות ולאחריה אין צורך בזמן החלמה, הנבדק משוחרר לביתו מיד.

דווקא בגלל משך הזמן שלוקח לחסימות בעורקי הלב להיווצר, גילוי מוקדם הוא קריטי. הוא יכול להיות ההבדל שבין סכנת חיים ממשית - אסון העומד להתרחש - לבין שינוי באורח החיים: מתזונה וספורט, דרך התעקשות על יותר שלווה ורוגע ועד להתערבות רפואית מצילת חיים לנטרול ה"פצצה המתקתקת", שהולכת ומתהווה בעורקים ובלב.

לזימון תור ופרטים נוספים >>

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    זקי ג'מאל

    הוא עזר לאנשים להגשים חלומות. לפני חודש מת במפתיע בגיל 38

    ניר חסון
    איש כוחות ההצלה מסייע לילד שנפצע בתקיפה על בניין מגורים בטהראן, בשבוע שעבר. ההסלמה האחרונה מעצימה את חרדת התושבים

    "אני מקווה שהאמריקאים ימצאו את הטייס, אחרת מי יודע מה טראמפ יעשה לנו"

    ניו יורק טיימס
    הדר פלדמן סמט

    "יש עדיין שבתאים אבל הם בסכנה. אולי בעוד 200 שנה יוכלו לכתוב עליהם"

    איילת שני
    .

    המלחמה מול איראן חשפה שקרים ומחדלים. לכולם מכנה משותף אחד

    מרדכי גילת | דעה

    אלה הבתים הכי מיוחדים בישראל. האנשים שגרים בהם מסקרנים לא פחות

    איתן לשם ודניאל צ'צ'יק
    ,
    הארץ
    מימין: יצחק רבין, יגאל אלון ושמעון פרס, 1974

    איזה אירוע הוביל לסופה של ממשלת רבין הראשונה ב־1976?