אחד הכלים הבולטים בתחום הטיפולים הרגשיים באמצעות אמנות הוא טיפול בפוטותרפיה. מדובר בשיטה בפסיכותרפיה שבה הצילום מאפשר כניסה אל עולמו של המטופל והתבוננות מעמיקה בעולמו הרגשי. לשיטה יתרונות רבים. היא מתאימה לכל גיל, החל מילדים ועד קשישים ובעידן הסמארטפון והמצלמות בטלפונים הניידים היא מאוד נגישה. בנוסף, היא מאפשרת גם ללא שיח מילולי לטפל בבעיות רגשיות מורכבות, למי שמתקשה לדבר עליהן בצורה ברורה.
כיצד פועלת השיטה, עד כמה היא יעילה ולמי היא מתאימה במיוחד? על כך משיבות המטפלות בפוטותרפיה מיכל שהם שביב ולבנת רוקח.
"פוטותרפיה היא טיפול רגשי באמצעות צילום וצילומים. זה טיפול עוקף מילים ושכל, המאפשר למטופל להגיע לעומקים שלא תמיד ניתן להגיע אליהם באמצעות שיחה בלבד, במיוחד כאשר עוסקים בתכנים שאינם מודעים ולרוב מודחקים", מספרת הפוטותרפיסטית מיכל שהם שביב.
אל תחום הפוטותרפיה הגיעה מיכל לאחר שנים רבות של עבודה עם נוער בסיכון כיועצת חינוכית וכמדריכה בתחום מיניות, מגדר ומשפחה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי. לאורך הדרך אספה מיכל כלים טיפוליים רבים, בהם NLP, דמיון מודרך, שימוש באמנויות במצבי טראומה ודחק, קלפים השלכתיים ועוד כלים רבים נוספים אשר התווספו אל התארים בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי אותם סיימה בהצטיינות.
אל תחום הפוטותרפיה התחברה מיד לאחר ששמעה הרצאה בנושא. כמי שעבדה רבות עם בני נוער, חיפשה מיכל דרכים לא מילוליות לתקשר עימם, והפוטותרפיה ענתה על צורך זה. התשוקה שבה מיכל מדברת על התחום, וסיפורי ההצלחה של מטופליה – צעירים ומבוגרים כאחד – מבהירים כי הבחירה שלה הייתה בהחלט נכונה עבורה.
"המטופלים חווים התעוררות מחודשת לחיים"
"פרט להוראה, הנחייה והדרכה במכללות וארגונים שונים, אני מתמקדת כיום בטיפולים פרטניים", מספרת מיכל, "אני נפגשת עם אנשים שנמצאים באיזושהו צומת כמו מחלה, גירושין, מוות של אדם קרוב, ועוד. בטיפול אנו משלבים שיח עם פעילויות הקשורות למדיום הצילומי כשהמטרה היא, כמו בכל טיפול רגשי, להביא לשיפור בהרגשה של המטופל, לתרום לרגיעה, ויסות רגשי, תׅפקוד גבוה יותר והגשמה של מטרות. כשאנו עובדים עם הכלים הצילומיים, מתרחש תהליך תרפויטי וניכרת התעוררות מחודשת לחיים ושינוי באנרגיות".
מיכל מוסיפה כי טיפול באמצעות פוטותרפיה מתאים לאנשים בעלי זיקה יצירתית ותשוקה לביטוי עצמי בערוצים ויזואליים עוקפי מלל ומודעות, כמו גם למטופלים שבוחרים לנסות כיוון חדשני מעבר לטיפול מילולי קונבנציונאלי. פוטותרפיה גם יכולה להתאים בשיקום מטופלים עם קשיי תקשורת, מגבלות שפתיות, פציעות ראש, ועוד.
"ישנו מגוון עשיר של טכניקות וכלים פוטותרפיוטיים, ואני מבררת עם כל מטופל את הכיוון המתאים לו ולמקום שבו הוא נמצא", אומרת מיכל, "לעתים המטופל מצלם את הסביבה ולעתים את עצמו. במקרים מסוימים נכון לעבוד בשיטה השלכתית שבה אנו מביטים על צילומים הלקוחים ממקורות חיצוניים ודרך התבוננות בצילומים, המטופל משליך עליהם תכנים אישיים ופנימיים".
היא מוסיפה כי לעתים נכון להשתמש בפוטוביוגרפיה דרך דפדוף באלבומי משפחה, שחזור זיכרונות ילדות, ניתוח הנרטיב ושיכתוב הסיפור של המטופל. "השיטה מעניקה למטופל הזדמנות להתבוננות רפלקטיבית על דברים שהתרחשו בעברו ושלא הייתה לו הזדמנות לעצור, לחוות ולעבד אותם לעומק בזמן אמת", מסבירה מיכל, "באותה הזדמנות אנו גם יכולים לעבוד על שינוי הנרטיב, ויצירת חוויה מתקנת דרך עבודה עם הצילומים ו-reframing (מסגור מחדש)".
קולאז' הנשמה: תרפיה באמצעות יצירת קלפים אישיים
כשאביה של מיכל נפטר לפני כעשור, היא נעזרה בכלים הצילומיים כדי להתגבר על האובדן. באופן אינטואיטיבי הכינה מיכל קולאז' המורכב מצילומי ילדות שלה ותמונות של אביה מהחודשים האחרונים לחייו. "בעזרת הקולאז' חיברתי את הזמנים והקצוות לדבר אחד שלם", היא מספרת, "הקולאז' בעצם מאפשר פעולה חיצונית של איחוי, אשר יוצרת את האיחוי הזה גם מבפנים. העבודה על הקולאז' עזרה לי מאוד בעיבוד האבל והפרידה מאבי".
לאחר שהתנסתה בתחום, גילתה מיכל שתהליך התרפיה באמצעות קולאז' (קולאז הנשמה) הוא כלי תרפיוטי מוכר בארצות הברית. מיכל נסעה ללמוד אותו והייתה חלוצת המטפלים בשיטה בארץ.
"שמחתי לגלות שישנה קהילה בינלאומית שעובדת בשיטה העוצמתית של קולאז' הנשמה ומובילה תהליכים של עבודה פנימית עמוקה מאוד. אני ממובילי השיטה בארץ ומטפלת בה בסדנאות או במסגרת טיפולים פרטניים כחלק מארגז הכלים של הפוטותרפיה", מסכמת מיכל, "השיטה הינה מותג המוגן בזכויות יוצרים והחל מ-2021 הוסמכתי להנחות בישראל קורסי הכשרה למנחים, מטפלים ומאמנים המעוניינים להשתלם ולעבוד עם השיטה בקבוצות ובתהליכים פרטניים".
מיכל שהם שביב
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
על תרפיה באמצעות קולאז' >>
----------------
צילום הוא לא רק כלי אומנותי ליצירת תמונה אסתטית שרק צלמים מקצועיים יכולים להפיק. אנשים בעולם כולו משתפים כ-300 אלף תמונות באינסטגרם ובפייסבוק בכל דקה.
התמונות הפכו להיות חלק מהשפה שלנו. אנחנו משתפים אותן כדי לומר משהו על עצמנו, על הסביבה שלנו ועל איך אנחנו מרגישים, לפעמים מה שאנחנו לא משתפים אחרים חשוב לא פחות.
"בעברי, הייתי צלמת משפחה והיריון ובמהלך עבודת הצילום התחלתי לשם לב לדינמיקה המעניינת שנוצרה בין המצולמים למצלמה. יכולתי לראות איך דימוי גוף משפיע על העמידה מול המצלמה, איך היחסים בתוך המשפחה משפיעים על הקומפוזיציה של התמונות וכמה חשוב לאנשים שיראו אותם. התובנות הללו הביאו אותי ללמוד פוטותרפיה ובהמשך ללמוד פסיכותרפיה ממוקדת טראומה וטיפול PE - חשיפה ממושכת", מספרת לבנת רוקח העובדת כתרפיסטית במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר עם הלומי קרב הסובלים מפוסט טראומה PTSD ובנוסף במרפאת חווה, שמתמחה בטיפול ביולדות אחרי לידה שקטה, נשים בדיכאון אחרי לידה, לידות טראומטיות ומי שסובלות מחרדה במהלך ההיריון. במקביל, מטפלת לבנת בקליניקה הפרטית שלה בנס ציונה ומרצה ומנחה סדנאות טיפוליות למגוון קהלים.
"התמונות הן זרז לקידום תהליכים נפשיים"
"בטיפול באישה שחוותה לידה שקטה או מתמודדת עם דיכאון לאחר לידה, למשל, הצילום או התבוננות בתמונות שהמטופלת בוחרת או מצלמת מאפשרים לחזור לנקודות משמעותיות בחייה ולאפשר כניסה לנבכי הרגש, כשתפקידי להנחות אותה ללא שיפוטיות ולשקף למי שיושבת מולי את מה שלעתים אינה מסוגלת להביע במילים", מסבירה לבנת, "מדובר בתהליך רגשי שפותח דלת לדברים נסתרים שנשארו לא פעם בתת-המודע והופכים למעכבים או חסמים בדרך לריפוי ותפקוד תקין.
היא מוסיפה כי הצילום הוא הכלי, האמצעי, שבעזרתו ניתן להגיע לשיחה מעמיקה שבה צפים נושאים שביום-יום הטופלת נמנעת מלגעת בהם בשל הכאב שהם מסבים לה, או משום שהם נדחקו. "הדבר נכון גם כשמדובר במטופל הלום קרב שסובל מפוסט טראומה", אומרת לבנת, "ההתמודדות שלו עם הפחדים העמוקים, רגשות האשם והאובדן שהוא חווה מדי יום, היא כבדה מנשוא. יש מי שעבורם שיחה בלבד לא מצליחה לייצר מרחב בטוח, אך משהו בהם נפתח בעזרת הצילום או התבוננות בתמונות, בין אם הן נבחרו באופן אקראי בגוגל או בין אם הם נלקחו מאלבום התמונות".
הניסיון של לבנת כצלמת והדרך הייחודית שלה לזהות מצבים אנושיים-רגשיים, מביאים לכך שבתהליך לא ארוך ובעזרת הצילום והתמונות, נבנית מערכת יחסים של אמון, המאפשרת שיחה גם על הדברים הכמוסים ביותר, שלפעמים אף נעלמו מעיני המטופל או המטופלת בעצמם. "זה מרגש בכל פעם מחדש לראות כיצד איך המטופלת מופתעת לגלות שיש משהו במה שהיא צילמה שכלל לא חשבה שנמצא שם. המשהו הזה הוא לא פעם המפתח אל תת-ההכרה ותת-המודע, המבקשים להשתחרר ולמצוא מענה להתמודד ולהתגבר", היא אומרת.
"ההתנהגות בצילום מעידה על המצב הרגשי"
יש כמה טכניקות בטיפול בפוטותרפיה, בהן צילום על ידי המטופל, התבוננות בתמונות השלכתיות, התבוננות בתמונות אישיות מהאלבום המשפחתי, עריכה ושינוי תמונות ועוד. בטיפול מתאימה לבנת את הטכניקה למטופל וליכולת שלו להכיל את התהליך. "כשמטופל בוחר לצלם בקליניקה, אני מתבוננת מהצד ומזהה דפוסי התנהגות: כיצד הוא עובד, האם הוא זקוק להנחיות, האם הוא מתלבט או חש חוסר ביטחון", היא אומרת, "ההתנהגות מעידה על הדפוסים שלו ועל מצבו הרגשי. למשל, אדם שסובל מדיכאון ומביא לחדר רק נושאים הקשורים לדיכאון כיוון שהוא לא מסוגל לראות מעבר למצב בו הוא נמצא. לעיתים בהמשך התהליך אציע לו לצאת מהחדר ולצלם יחד איתי. כשהוא יצליח להרים את הראש, לראות את העץ שקודם התעלם מקיומו ולצלם אותו, זו תהיה הצלחה".
לבנת משתפת בדוגמה של אישה שחוותה לידה שקטה ולאחריה כשנכנסה שוב להיריון, הייתה במצב של היריון מוכחש. זאת, כדי להימנע מהצורך להתמודד עם הפחדים והחששות שמא גם ההיריון הנוסף יסתיים לא טוב. אותה מטופלת פחדה לשתף אחרים בהיריון שלה, נהגה ללבוש בגדים גדולים והייתה משוכנעת שאף אחד לא רואה את הבטן ההיריונית וחוותה בדידות מאוד גדולה. "סיכמנו שנתעד את ההיריון שלה יחד", מספרת לבנת. "התהליך הזה עזר לה לראות את עצמה בהיריון המתפתח ולאט לאט למדה להכיר בו ולקבל אותו".
לסיכום אומרת לבנת כי "על מנת להרגיש ריפוי, המטופל או המטופלת צריכים להכיר את עצמם, לקבל, להכיל, להבין ולעיתים למחול לעצמם ולאחרים על דברים שקרו. באמצעות עיבוד והתבוננות בתמונות הם עוברים תהליך של שינוי הנרטיב שפותח דיון ושיחה טיפוליים, כשאני לצידם ובשבילם, מנחה ומלווה אותם במסע האישי שלהם".
לבנת רוקח
טלפון: 052-8855554
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
