נסו לחזור בדמיונכם אחורה בזמן לשנת 1999. האם בשנה הזאת גלשתם באינטרנט באופן קבוע? הבנתם מה זה אומר לבנות אתר ומה המשמעויות הכלכליות והפונקציונליות שלו? האם הכרתם אז מערכות מידע ממוחשבות? מאגרי נתונים דיגיטליים או אתרי סחר גדולים?
נתח קטן מאוד מחברות הדיגיטל שפועלות כיום בישראל, היו כאן עוד לפני תחילת המילניום. מעטות עוד יותר הן אלו שהוקמו על-ידי אנשים שבתחילת דרכם, לא הייתה להם כלל זיקה לתחום. אחת מהחברות האלו היא קומרקס – Comrax, קיימת משנת 1999 ובעליה הם שני יזמים – יהורם דהאן, רואה חשבון בהשכלתו, שמתפקד כמנכ"ל החברה וירון להמן, עורך דין בהכשרתו.
"תמיד היינו יזמים בנשמתנו", מספר יהורם מנכ"ל קומרקס: "ההחלטה להקים חברה לפיתוח אתרי אינטרנט, מערכות טכנולוגיות ופורטלים ארגוניים נבעה מרצון לצמוח בעולם הטכנולוגיה שמאז ועד היום נמצא בתנופת פיתוח מדהימה. כחלק מהיזמות שלנו, הקמנו את אתר הבריאות הגדול בישראל, 'דוקטורס', שנמכר לזאפ וכן פיתחנו במהלך השנים סטארטאפים נוספים".
לאורך הדרך, בנתה החברה שורה ארוכה של נכסים דיגיטליים, בהם כאלו שמשמשים כמה מהגורמים המובילים בישראל. בין הפרויקטים המשמעותיים שלה אפשר למנות בין היתר אתרי סחר לחברות אופטיקנה, אימפרס שעונים ורויאלטי תכשיטים. בנוסף היא הקימה אתרים חדשים לאוניברסיטה העברית בירושלים, מכללת ספיר, המרכז האקדמי ויצו חיפה ולהב- הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
קומרקס גם ליוותה את "חיפה כימיקלים", השתתפה בפרויקט "סימביוזה תעשייתית" של משרד הכלכלה, סיפקה שירותים לקק"ל, בנתה אפליקציית הזמנות לחברת ארקיע וכן פיתחה אפליקציות חדשות ל"דוקטורס", דור אלון, ארומה ועוד. היא גם הקימה מערכת טכנולוגית לרשות החדשנות (מתימו"פ), וכן יצרה אתרים חדשים לספרייה הלאומית למשרדי עורכי הדין מהמובילים בישראל – הרצוג-פוקס-נאמן ויגאל ארנון.


אולם עם הזמן, החברה שכאמור קיימת כבר יותר משני עשורים, עברה לא מעט גלגולים ותהפוכות. כיום היא מציעה מגוון רחב של שירותים, שמוכוונים ברובם למטרה אחת. יהורם מסביר: "בשנים האחרונות, החלטנו לשים דגש מרכזי על ביצוע טרנספורמציה דיגיטלית לארגונים. זה אומר שאנחנו עוזרים לחברות בינוניות וגדולות לשפר את חוויית השימוש בנכסים הדיגיטליים שלהן ומטמיעים טכנולוגיות שישפרו תהליכים שונים בתוכן".
לייצר חיבור עמוק ואינטימי עם לקוח הקצה
המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" כמו גם חווית לקוח (UX), הפכו ללא ספק למונחים לוהטים ביותר בשנים האחרונות. כיום יש לא מעט חברות שמעניקות שירותים כאלו, אך לדברי יהורם, כדי לנהל תהליך כזה שבאמת יהיה אפקטיבי, חשוב לבוא אליו בגישה מאוד ספציפית. "הרבה פעמים, שניגשים לפרויקטים בתחום הזה, מצופה ממך להמציא את הגלגל – וזה באמת מה שעושים לפעמים, אך הניסיון שלנו לאורך השנים הראה שהמפתח כאן הוא לא לנסות להמציא משהו חדש, אלא דווקא לקחת מוצרים קיימים, לבחור את אלו שהכי רלוונטיים לפרויקט ולעשות להם התאמה אישית כדי שישרתו את המטרות שלו".
כדי לעשות זאת, אנשי Comrax קודם כל לומדים את לקוח הקצה ברמה המעמיקה ביותר. זה אמנם נשמע פשטני, אך אצלם בחברה לוקחים את זה צעד אחד קדימה. "כמובן שחשוב לשלב טכנולוגיה מתקדמת, וזו הסיבה שיש לנו בחברה מחלקה שלמה שמוקדשת לטכנולוגיה ולפיתוח, אבל אני חושב שהכוח שלנו טמון גם בהיבט הפסיכולוגי של העבודה – לשים את עצמנו בנעלים של לקוח הקצה ולהבין מה הוא באמת רוצה וצריך".
כדי להמחיש איך זה עובד, משתף יהורם בפרויקט שביצעה החברה לדואר ישראל. מטרתם הייתה שהדוורים יפסיקו להשתמש בדף ועיפרון – ויתחילו להשתמש באפליקציה ייעודית כדי לנהל את עבודתם. בשלב הראשון, הם הבינו מהן נקודות התורפה של הדוורים – רבים מהם לא אנשים טכנולוגיים ולא תמיד יש להם סבלנות להתעסק עם האפליקציה. בנוסף, בשיטה הישנה, הם נדרשו להמתין זמן רב כדי להשתמש במחשב אחד שמשמש צוות של בין 16 ל-20 דוורים.


"בפרויקט כזה, לאחר שאנחנו עושים תצפית על עובדי הדואר, אנחנו בונים דמות שלמה שבעבורה אנחנו מפתחים את האמצעי הטכנולוגי. במקרה הזה שמנו לנו מול העיניים את יוסי, דוור שעובד בדואר ישראל, בן 40, ממעמד הביניים, עם מיומנויות טכנולוגיות חלשות. בנוסף לפרטים היבשים, הגדרנו לו תחביבים ברורים וסיפור אישי. זה אולי נראה מוזר, אבל זה בדיוק מה שעוזר לייצר חיבור עמוק יותר עם לקוח הקצה".
בזכות הלמידה הזאת, הבינו בחברה אילו פיצ'רים שרצו לפתח יהיו מועילים ואילו פחות. לדוגמה, בתחילת הדרך הם חשבו לפתח אפשרות ניווט לדוורים – אך בהמשך גילו שזה פשוט לא ישמש אותם. מנגד, הם הוסיפו פניה אישית שמשרה תחושה נעימה בתחילת העבודה, הטמיעו דירוג של "מצטייני החודש" כדי להעלות את המוטיבציה ושיפרו את מיקום הכפתורים והמראה שלהם לאחר פידבקים מהמשתמשים עצמם.
"מתקדמים עקב בצד אגודל"
מנכ"לים ומנהלי מערכות מידע בכל ארגון מבינים את החשיבות בביצוע טרנספורמציה דיגיטלית, אך לא תמיד יודעים איך לנהל את התהליך הזה בצורה המיטבית. כדי לסייע במשימה המורכבת הזאת, יהורם משתף בעצה החשובה ביותר שלמד לאורך הדרך.
"לפני הכול חשוב להגדיר מטרות מדויקות. למרות שזה נשמע מתבקש, הרבה מנהלים לא עושים את זה כמו שצריך. קודם כל, כדאי להבין מה אנחנו רוצים – שיקראו יותר, שיקנו יותר, להניע אנשים לפעולה, לשפר את העבודה שלהם, או כל מטרה אחרת. לאחר שמבינים את זה לעומק, יש הרבה תהליכים שאפשר לייצר כדי להשיג את המטרות האלו".
בהקשר הזה, חשוב להיזהר מהרצון הטבעי שלנו לחתור לסיום מהיר ככל שניתן של הפרויקט. "מדובר בתהליך סיזיפי, ארוך, שדורש להתקדם עקב בצד אגודל. אנחנו בחברה לא מאמינים בתהליכים קצרים. גם אחרי שהפרויקט נגמר, אנחנו מלווים את הלקוחות שנים קדימה וחשובים כל הזמן איפה אפשר לשפר ואיך. הכלים הטכנולוגיים קיימים וכיום כל אחד יכול להשתמש בהם. החוכמה היא לדעת איך לעשות את זה בדרך שמשרתת בצורה הכי נאמנה את מטרות העל של הארגון".
קומרקס – Comrax: טרנספורמציה דיגיטלית לארגונים
מעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
טלפון: 03-5631319






