אם אתם שמים לב לאחרונה שיותר ויותר חברות בורסאיות מתהדרות בשלל תארים המציגים אותן כחברתיות, סביבתיות, "ירוקות" ולא פוגעניות - אין זה מקרה. זהו חלק מתהליך ארוך שבשנים האחרונות מגיע לשיאו: ESG. אלו ראשי תיבות של המושג Environment Social Governance, או בעברית: אחריות חברתית וסביבתית. בעידן מודע יותר, בו הרשת מגבירה משמעותית את השקיפות וממהרת לחשוף כל עוולה תאגידית - חברות מבינות שכדי לשגשג ולספק את בעלי מניותיהן לא מספיק רק לנסות לעשות כמה שיותר כסף ברבעון הקרוב.
חברות חייבות לנהל גם את הטווח הארוך וגם באופן שוטף ומדויק את התדמית הציבורית כי פגיעה בתדמית ובמותג יכולה להוריד מיליונים משווי השוק של חברה, ובמהירות. כשרונלדו, החליף את בקבוק הקוקה קולה בבקבוק מים במהלך מסיבת עיתונאים של משחקי היורו, חברת קוקה קולה איבדה 4 מיליארד דולר משוויה. פרסום לא מחמיא, חשיפה על תנאי עבודה לא ראויים או על פגיעה סביבתית יכולים להקים על חברה זעם ציבורי, להביא לחרם עליה, לגרום לירידה במכירותיה ולייצר גל תקשורת שלילי. כל זה ביחד עלול לגרום למניה לצנוח בחדות.
כך מוצאות את עצמן חברות בורסאיות מאמצות תקני ESG, אם מכוונות אותנטיות של הבנת התפקיד החברתי של עסקים, רצון להקפיד על התנהגות חיובית, ראייה ניהולית נרחבת המחייבת ניהול כל הממשקים או מסיבות פרקטיות יותר של יחסי ציבור והשפעתם על שווי העסק. משקיעים רבים, מצידם, בוחרים להשקיע בחברות כאלו מאותן הסיבות: ערכיות או פרקטיות. הם רואים את ההבטחה של חברה לא לחרוג מתקני ה-ESG כתעודת ביטוח מפני ירידת ערך המניה או פגיעה בתשואתה.
"אם פעם כדי להפחית סיכון בתיק השקעות משקיעים בעולם לקחו בחשבון בעיקר פיזור רחב ואפקטיבי, כיום רבים מהם שמים את הדגש על השקעה בחברות הפועלות באחריות חברתית וסביבתית", אומרת אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, יו"ר IBI קרנות נאמנות, מנהלת האחריות התאגידית בארגון ובפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט IFIE Israeli Forum for Impact Economy. "ישנם כיום קולות רבים המעלים את הדרישה מחברות להתנהל בצורה חברתית יותר. אפשר לקרוא לזה 'אחריות תאגידית' או 'קפיטליזם קשוב', אבל לא מדובר רק בעוד טרנד עולמי שמגיע ויחלוף. ה-ESG כאן כדי להישאר ואף להתרחב.
לא מעט מחקרים מצאו, שהתוצאות העסקיות של חברות 'אחראיות' הן טובות יותר ושביצועי ההשקעות בתחום הזה מובילים ביחס להשקעות 'רגילות'. מחקר מבית דויטשה בנק הגרמני בשיתוף עם אוניברסיטת המבורג בחן כבר בשנת 2015, מעל 2,000 מחקרים אמפיריים קודמים ובדק את הקשר בין השקעות אחראיות וביצועי מניות בטווח הארוך. תוצאות המחקר הראו שב-90% מהמקרים ציון ESG גבוה היווה אינדיקציה מקדימה לתוצאות פיננסיות חיוביות ובהתאמה לביצועי יתר של המניה.
אם נסתכל על מה שקורה בחו"ל נראה על פי פרסום של ה- Morning Star מסוף אפריל 2021, נגלה כי ברבעון הראשון של 2021 הושקו 169 קרנות קיימות חדשות וחל גידול בהיקף ההון המושקע בחברות מסוג ESG של 17% מול Q4 2020.
גם אצלנו, בישראל, שוק ההון והחברות הסחירות מאמצות את השפה הזו וניתן לראות גידול בהיקף החברות המדווחות, במספר הקרנות המתמחות ובעניין שמגלה הציבור במוצרים כגון תיק ESG של IBI. המשרד לנושאים אסטרטגיים דיווח במאי האחרון כי תוכניתו, "אימפקט ניישן", הובילה לעלייה של כ-60% במספר החברות המפרסמות דוחות אחריות תאגידית (ESG - חברה, סביבה וממשל תאגידי), וזאת בתוך כשנה בלבד.
מה הופך חברות ESG להשקעה טובה יותר?
"ישנן סיבות שונות לכך. קודם כל, מנהלים בחברות שמצליחות להצטיין בפרמטרים של ESG בנוסף לפרמטרים הפיננסיים הם פשוט מנהלים טובים יותר, ומטבע הדברים זה בא לביטוי גם בביצועי מניית החברה שהם עומדים בראשה. למעשה, הם חייבים להיות מנהלים טובים, שכן זה מסובך לנהל חברת ESG. מלבד התמודדות עם שוק תחרותי, רגולציה וטכנולוגיה ההנהלה צריכה לקחת בחשבון ולנהל תהליכים הקשורים ברווחת העובדות והעובדים, הקשר עם הספקים והלקוחות, חיסכון אנרגטי והשפעה סביבתית. כל זה עשוי להקשות על הניהול השוטף אבל כמובן עצם היותו מנוהל משפיע על קימות החברה והצלחתה לאורך זמן. הצורך בשקיפות מקשה על עיגול פינות וכך יוצא שבהגדרה מנהל שצולח את כל זה הוא מנהל טוב יותר. מעבר לכך, חברות הדואגות לעובדיהן ישפרו את שביעות רצונם - מה שמשפר את פיריון החברה ומעלה את ערך מנייתה. 'עובד מרוצה הוא עובד טוב' זו לא סתם סיסמה. והדאגה לסביבה מביאה עמה גם חיסכון בהוצאות התפעול".
מה משקיעים שעדיין לא נקטו בגישת השקעה מבוססת ESG מפספסים?
"למעשה משקיעים ומשקיעות שמתמקדים בניתוח חברות על סמך הדוחות הכספיים שבויים ב'חשיבת מנהרה'. כשכלי הניתוח היחידי בו הם משתמשים הוא ניתוח דו"חות כספיים, אין להם תמונה מלאה על החברה. עולם ה-ESG מציע כלי ניתוח נרחב שמספק שכבות מידע וניתוח נוספות. הוא נותן מידע שמשלים את התמונה על ארגונים ומסייע לקבל החלטות השקעה על ידי הצפת סיכונים ומתן כלים המאפשרים להבחין בין החלטות השקעה לטווח הקצר לטווח הארוך".
איך את מגדירה טווח קצר וטווח ארוך?
"אין לזה באמת הגדרה, זה משתנה מחברה לחברה, מאירוע לאירוע וממשקיע למשקיע. המשותף הוא שיש דברים שמשפיעים על החברה ברמה של רבעון ויש דברים שמשפיעים על החברה ברזולוציה של שנים. דברים ברמת הרבעון זה, למשל, בעיות בכוח אדם בעקבות הקורונה. היו ארגונים שניצלו את התמיכות הממשלתיות והוציאו עובדים רבים לחל"ת. שהמדינה תדאג לעובדים והחברות יחסכו הרבה כסף. במקרה כזה, הדו"חות במהלך הקורונה ייראו טוב לטווח הקצר, אבל ניתוח ESG הבהיר שברגע שהמשק ייפתח - החברות הללו יתקשו לספק את הביקוש למוצרים ולחזור להתחרות באותה אפקטיביות בה התחרו קודם. העובדים שנשלחו לחל"ת יהיו בזמינות יותר נמוכה לעומת אלו של חברה בה העובדים המשיכו להיות מועסקים בצורה רציפה גם תוך כדי המשבר. אם חברה מקפחת את עובדיה ותנאי ההעסקה בה בעייתיים - זה יצוף בדו"חות ה-ESG וכולנו בוודאי נסכים שזה מהווה סיכון עסקי שהמשקיעה צריכה לדעת עליו".
מודל ה-ESG יודע לנתח גם אירועים פוליטיים?
"הוא לא מנתח אירועים פוליטיים אבל כן יכול לתת מידע על אירועים דוגמת שוחד או על תעשיות וחברות שבהן הצמיחה מושתתת על טובות הנאה כאלה ואחרות למקבלי ההחלטות. ישנם משקיעים שיתעלמו מכך בתחשיב העלות-תועלת שהם עורכים ויש כאלו שיסברו שזה מעלה את סיכוני ההשקעה בחברה. יש גם כאלו שיסתכלו רק על הדו"חות הכספיים של החברה ובכלל לא ידעו שיש פעילות כזאת וחשיפה כזאת לסכנה. ה-ESG, בצורה פרגמטית למדי, פותח עולם תוכן שתחילתו ושורשיו הם ערכיים ופחות עסקיים - ואז מתרגם אותם לשפה רלוונטית ופרקטית של סיכון סיכוי וערך. כך היא מסייעת למנהלי השקעות, אנשים שהכשרתם הבסיסית היא ניתוח והבנה של פעילות עסקית ולא ניתוח והבנה של אתיקה, חברה ומשפט".
ב-IBI הבינו כבר לפני שנים ש-ESG מהווה מדד לאיכות הניהול בארגון. בית ההשקעות מקבל מידע המאפשר לו לנהל את היבטי ה-ESG של השקעות לקוחותיו היא באמצעות האנליסטים ומערכות המידע של GreenEye, מדד ה-ESG הישראלי "מעלה", ומערכת VE של מודיס בעולם. המערכות הללו נותנות ל IBI דרוג ומידע כולל היבטים של כוח אדם, רכש, חשבות, לקוחות, ביקורת, סביבה, גזי חממה, פסולת מוצקה, מים, וכמובן גם על היבטים משפטיים כאלו ואחרים. כל השקעה בתיק ESG נבחנת ב-IBI דרך שתי פריזמות: האחת היא פיננסית והשנייה משתמשת בעולם הידע של ה-ESG כדי לבחון את איכות הניהול של החברה והסיכונים אליהם היא אולי חשופה, את התנהלותה לאורך זמן ואת ההזדמנויות הנקרות בדרכה. לאחר שקלול כל הנתונים הללו מגדירים ב-IBI את רמת הסיכון-סיכוי הגלומה בהשקעה.
"למנהל השקעות אצלנו יש גישה למאגרי מידע המספקים לו מידע רב על הדירוגים והמיקום היחסי של חברות בעולם ה-ESG. כך שבהחלט פיתחנו התמחות בניהול תיקים שלוקחים בחשבון שיקולים כאלו", אומרת אלקלעי. "בהקשר שלנו אפשר להגיד שהסנדלר לא הולך יחף. כבר לא מעט שנים שאנחנו משתתפים בדרוג מעלה המאפשר לנו לשדרג את רמת הניהול. בכל שנה אנחנו עומדים מול הדו"ח כמו מול ראי ורואים אם השתפרנו או לא ובאיזה היבטים".
התמחותו של בית השקעות IBI ב-ESG באה לידי ביטוי במספר מוצרים בתחום ההשקעות האחראיות שבנה בית ההשקעות. המוצר המוביל הוא תיק ההשקעות “IBI ESG” המיועד ללקוחות ניהול תיקים ומנוהל על ידי נבות גסול המתמחה בתחום. בנוסף לחברה מספר קרנות נאמנות רלוונטיות כגון: קרן גרין טק, משקיעה במניות ירוקות, קרן רכבים חשמליים, קרן פודטק והמודל של דן אריאלי. "אנחנו מקווים שההתמחות שצברנו בתחום תוביל לגידול משמעותי בנכסים המושקעים על פי עקרונות אלו בישראל ולהגברת המוטיבציה של מנהלי חברות הנסחרות בבורסה לאמץ עקרונות ESG", מסכמת אלקלעי, ומזמינה את המשקיעים להיכנס לעולם השקעות ה-ESG באמצעות IBI.
----------------
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל משקיע ואין בו כדי להבטיח תשואה או רווח כלשהו בתיק ההשקעות. השירות כפוף לתנאי החברה והתאמתו לנתוני או צרכי הלקוח. אי.בי.אי. אמבן- ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי.
בשיתוף IBI
