לאחר שכתבה ארבעה ספרים שיצאו לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הפועלים והוצאת כרמל ותרגמה ספרי פרוזה ושירה, החליטה מירי ליטווק - בוגרת הסורבון וכלת פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול לשנת 2006 - להקדיש את עצמה לכתיבת סיפורי חיים וביוגרפיות.
כבר יותר מעשרים שנה שליטווק נותנת קול לאנשים, מנציחה היסטוריה משפחתית, שוזרת סיפורים אישיים עם אירועים היסטוריים, מחברת בין עבר להווה, יוצרת גשר בין דורי וחוגגת את המסע האנושי על מורדותיו ועליותיו.
"ברוב המקרים הילדים יוזמים את הרעיון ומבקשים שאראיין את הוריהם ואתעד את סיפור החיים שלהם", אומרת ליטווק. "ולעתים הרעיון מגיע מהאדם עצמו, בעיקר כשהוא יוצא לגמלאות ויש לו זמן להרהר ורצון לתעד למען הדורות הבאים".
כך או כך, ליטווק נפגשת עם המרואיין ואט אט נרקמת ביניהם קירבה המאפשרת גילוי לב אמיתי. "בפגישה הראשונה המרואיינים בדרך כלל יותר חוששים ומהוססים. הם עדיין לא מכירים אותי, ולכן הפגישות הראשונות מוקדשות יותר להיכרות ויצירת קשר אינטימי על מנת שהספר יהיה כמה שיותר אותנטי ומעמיק", היא מסבירה. "בין פגישה לפגישה האדם מרגיש יותר ביטחון ויכולת להיפתח ובסוף התהליך אנחנו בדרך כלל מגיעים לקרבה גדולה ואף שומרים על קשרים לאחר תום הפרויקט. חלק מלקוחותיי רואים אותי כחלק מהמשפחה ואף מזמינים אותי לאירועים משפחתיים".
"כל ספר הוא מסע"
ליטווק מספרת כי העובדה שמאז ומתמיד הרגישה ממוגנטת אל אנשים מבוגרים ויצרה עימם קשר קרוב בקלות - מסייעת לה בעבודתה. "אהבתי אנשים מבוגרים מילדות ותמיד היה לי קשר טוב במיוחד איתם", היא אומרת. "זו תכונה שירשתי מאבי. אני אוהבת את הקצב שלהם, את ההתבוננות, את הלאט, את תשומת הלב לפרטים, וגם את העובדה שהם בעצם מחיים את העבר ולוקחים אותי למסע במקומות חדשים".
"בפגישות הראשונות האדם בדרך כלל מספר את הסיפור שלו בקווים כלליים ובהמשך הוא מתכנס לתקופות יותר חשובות ומשמעותיות עבורו ומקדיש להן יותר זמן", משתפת ליטווק. "התהליך שמושא הספר עובר הוא מורכב ומעמיק, ולרוב גם מרפא. אני מעבדת את כל החומר, מבדילה בין עיקר לתפל, שומרת על קוהרנטיות והמשכיות, משתמשת בכישורי הכתיבה שלי ובאמצעי ביטוי ספרותיים ועדיין שומרת על הייחודיות והאינדבדואליות של כל אדם כדי שהקורא יקבל את מלוא הרושם ותהיה לו הרגשה של קרבה לאדם הספציפי".
היא מוסיפה כי מושא הספר לעתים מגיע לתהליך מהוסס ונבוך: "הוא לא רגיל להיות במרכז ומסביר שהוא חי חיים רגילים, אך ברגע שהספר יוצא לאור הדברים משתנים. כל המשפחה והחברים מתעניינים בספר והאדם מוצא את עצמו במרכז תשומת הלב".
ליטווק אשר דוברת עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית, רואה זכות גדולה בנתינת קול לאלו שאינם מסוגלים לספר את סיפורם בצורה מלאה ועשירה. "לאנשים רבים יש סיפורי חיים מאוד מעניינים, אבל כשהם רוצים לספר אותם הם מאוד מוגבלים. עברית אינה שפת האם של אנשים רבים בארץ, לעתים הם רכשו את השפה העברית, אך לא השתכללו בה. ואני מנדבת להם את כישורי השפה שלי, וכותבת עבורם את הסיפור שלהם", היא אומרת.
"להנציח את המורשת המשפחתית"
הרצון לתעד סיפורי חיים חוצה גבולות ומגזרים. בין היתר פונים אל ליטווק יוצאי עירק שרוצים לתעד את אירועי הפרהוד, הפוגרום שנעשה ביהודי בגדד ואת העלייה ארצה, וניצולי שואה שמעוניינים לתעד את סיפורם למען הדורות הבאים. לעתים, מספרת ליטווק, הוצאת הספר לאוויר העולם מביאה עימה דרישת שלום מהעבר.
"כתבתי ספר על ניצולת שואה שהתחזתה לפולנייה ונשלחה למחנה עבודה בגרמניה וכך היא ניצלה", היא מספרת. "באותה תקופה כתבתי ספר המספר את סיפורם של זוג ניצולי שואה והפרטים נראו לי דומים: הם עבדו בקרבת אותה עיר בגרמניה וכולי. בסופו של דבר התברר ששתי הנשים שכיום בשנות השמונים לחייהן, התחזו לפולניות ועבדו באותו מחנה עבודה באותו הזמן. הן הכירו זו את זו בזמנו ואף אחת לא העלתה בדעתה שהשנייה יהודייה. בעקבות הוצאת הספרים הן נפגשו מחדש והעלו זיכרונות".
לעתים כותבת ליטווק גם ספרי תדמית, ספרים עסקיים, תיאורי מקרים מפרקטיקה מקצועית, ולאחרונה אף הוציאה לאור ספר המתאר את תהליך בנייתה של שכונה. במקרים אחרים פונים אל ליטווק בני משפחה אשר רוצים להנציח בן משפחה שנפטר. במקרים אלה היא מראיינת את בני המשפחה והחברים בטרם היא מתחילה את מלאכת הכתיבה. "כל ספר הוא מסע ייחודי שלוקח אותי למסע במקום ובזמן שונים", היא אומרת. "אני מאוד אוהבת לכתוב ספרים על אנשים שהסיפור שלהם לא מוכר לי כדי להרחיב את הדעת. אני שואבת סיפוק גדול מעיבוד כל החומרים הלעתים מבולבלים לכדי סיפור ערוך וראוי להנצחת המורשת המשפחתית".
מירי ליטווק
טלפון: 052-3360800
לפנייה במייל>>
למעבר לאתר
למעבר לפייסבוק
על מירי ליטווק, אתר הספרות העברית החדשה
בשיתוף מירי ליטווק
