בינואר 2024 הושק המערך לכירורגיה כללית במרכז הרפואי שיבא, לאחר ארגון נרחב ומשמעותי שהתבצע בשורותיו.
ד"ר עדו נחמני, מנהל המערך ומומחה בכירורגיית כבד ולבלב, גאה בפעילות הענפה של המערך הכירורגי, בהיותו חלק ממרכז רפואי שלישוני בסטנדרט בינלאומי.
"המערך הכירורגי בשיבא מאגד מרכזי מצוינות למקרים ואתגרים כירורגיים מורכבים, באמצעות הקפדה על מקצועיות ואיכות רפואית. בנוסף לשגרת הפעילות הקלינית המערך מהווה בית ספר לכירורגיה כללית ומקיים תוכנית התמחות בעלת 30 מתמחים, בניהול ד"ר אמרי עמיאל. במקביל מנהל המערך מחקרים קליניים ושיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע", מספר ד"ר נחמני.
בשורה לחולי כבד גרורתיים
סרטן המעי הגס והרקטום נחשב לאחד מסוגי הסרטן השכיחים באוכלוסייה. 1 מכל 25 אנשים בעולם המערבי יחלה בו במהלך חייו. למחציתם צפויה מחלה גרורתית, והאיבר שנחשב "מועד לפורענות" הוא הכבד. הטיפול היעיל ביותר בגרורות כבדיות של סרטן המעי הגס הוא ניתוח להרחקת המחלה בשלמותה. עם זאת, במקרים רבים היקף המעורבות הכבדית אינו מאפשר כריתה.
במערך הכירורגי בשיבא מיישמים בימים אלה שירות פורץ דרך מסוג Hepatic Artery Infusion Pump, לחולים עם פיזור גרורתי נרחב בכבד.
"זהו טיפול ניתוחי המבוצע בהליך כירורגי פשוט יחסית", מציין ד"ר רון פרי, מומחה בכירורגיה של הכבד, הלבלב ודרכי המרה. "במסגרת הטיפול מותקנת משאבה קטנה מתחת לעור, שממנה יוצאת צינורית המובילה אל עורק הכבד. המשאבה מזליפה כימותרפיה באופן רציף. בשל העובדה שהכבד הוא איבר ייחודי, שמסוגל לפרק חומרים ותרופות באופן מהיר יחסית, ניתן להזליף מינונים גבוהים של כימותרפיה. הכבד והגרורות שבתוכו נחשפים לכימותרפיה בריכוזים גבוהים ביותר, בעוד שלכלל איברי הגוף אין כמעט חשיפה לחומר. כך ניתן לשלב טיפול אפקטיבי, בלי לשלם את מחיר תופעות הלוואי".
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה בגישה זעיר פולשנית (אנדוסקופית) או רובוטית. "היתרון הגדול טמון בהפעלה של המשאבה כבר בימים הראשונים אחרי שהותקנה, כשהיא ממשיכה להזליף חומר כימותרפי במשך כמה ימים. עם זאת, לא מדובר בטיפול המחליף כריתת גרורות בכבד, שכן זהו עדיין הטיפול היעיל ביותר אשר נותן למטופל את הסיכוי הגבוה ביותר להבריא או להאריך חיים ככל האפשר", מדגיש ד"ר פרי. תוצאות הראו כי אצל חלק מהמטופלים שהחלו להשתמש במשאבה בשלב גרורתי מוקדם יחסית חלה הטבה משמעותית ובמקרים חריגים המחלה אף נעלמה. "שיעור לא מבוטל נוסף של אנשים עוברים מסף בלתי־נתיח למצב שבו ניתן לכרות את הגרורות אצלם, ובכך לשפר משמעותית את תוחלת החיים".
צמיחה מחדש של הכבד
בשיבא מבצעים ניתוחי כבד מורכבים לטיפול בשורת גידולים סרטניים, כגון סרטן גרורתי של המעי הגס וגידולי כבד ראשוניים, כמו HCC או גידולי דרכי המרה בכבד. בנוסף מבוצעות כריתות של גידולים שפירים המחייבים טיפול.
לדברי ד"ר ניב פנקוביץ, כירורג בכיר ביחידה ההפטוביליארית והשתלות המשמש גם כחוקר ראשי במעבדה לביולוגיה מולקולרית של המערך הכירורגי, הכבד הוא האיבר היחיד בגוף האדם שעובר רגנרציה, כלומר כשכורתים חלקים ממנו הוא גדל מחדש ומשלים את הנפח שלו בפרק זמן קצר יחסית. "עובדה זו מאפשרת לכרות חלקים גדולים ממנו, תוך השארת נתח מספק להמשך חיים תקינים. כיום ניתן להסיר עד כ–80% מרקמת הכבד, ולהביא להתאוששות החולה לאחר הניתוח".
למה יש להתייחס בעת ביצוע כריתת כבד נרחבת?
"חשוב להתרכז בכמה מרכיבים: השארת כמות רקמה מספקת ושימור כלי הדם ודרכי המרה. בעזרת שימוש באמצעים שונים ל'הכנת הכבד' לקראת כריתה נרחבת, כגון חסימת כלי דם שונים בצנתור, ניתן לבצע בבטחה ניתוחים מורכבים ביותר ולהציע גם למטופלים אשר בעבר נחשבו בלתי־נתיחים טיפול כירורגי מציל חיים", מציין ד"ר פנקוביץ.
במעבדת המחקר של המערך הכירורגי טיפחו כמה תהליכים שנועדו להאיץ את שגשוג הכבד לאחר ניתוח.
"אנו משתמשים בסוג מסוים של תאים, המשפיעים על מערכת החיסון ומאפשרים לכבד שנותר לאחר הכריתה לעבור תהליך התאוששות מהיר יותר. ניתן להזריק את התאים הללו לכבד שנותר ולעודד את צמיחתו. במקרי קיצון ניתן אף לבצע כריתה מלאה של הכבד מחוץ לגוף המטופל, ובהמשך להשתילו בחזרה, לאחר ביצוע הפרוצדורה. במקרים אחרים, כשיש צורך בהפסקת אספקת הדם לכבד למשך זמן רב יותר, אנו מבצעים הזלפה של נוזל שימור קר לתוך הכבד. בנוסף אנו משתמשים בטכניקות מעולם השתלות האיברים, תוך שימוש בשתלי דם. טכניקות כאלה מאפשרות ביצוע כריתות כבד נרחבות, שבעבר הלא רחוק כלל לא ניתן היה לבצע".
מערכת העיכול העליונה: יתרונות הגישה הלפרוסקופית
נדבך נוסף כולל שורה רחבה של ניתוחי ושט, קיבה ולבלב, המוגדרים כניתוחים מורכבים.
"עד לפני כמה שנים מדובר היה על ניתוחים שדרשו פתיחה של חלל הבטן או החזה באמצעות חתך גדול בהיקף של 30–40 ס"מ, דבר שהשפיע על תהליך ההתאוששות לרבות סיבוכי פצע או זיהומים שונים, כמו גם בקעים בצלקת הניתוח ולעתים אף צורך בסגירה מחודשת", מבהיר ד"ר יורי גולדס, מנהל היחידה לניתוחי מערכת העיכול העליונה, האמונה מדי שנה על עשרות ניתוחים והליכים כירורגיים מורכבים, המבוצעים בגישה האנדוסקופית (זעיר־פולשנית).
ד"ר גולדס מציין את היתרונות המשמעותיים של גישה זו עבור מטופלים אונקולוגיים. "בעבר חולים אלה נאלצו להמתין פרק זמן של כחודש לצורך החלמה מן הטיפול הכירורגי ועד לחזרה לטיפול הכימותרפי או ההקרנות. באמצעות הגישה הלפרוסקופית ניתן לבצע כיום הליכים מורכבים, כדוגמת תפירות פנימיות בתוך חלל החזה או הבטן דרך חתכים זעירים, המקילים על ההתאוששות, מאפשרים טיפול מופחת נגד כאבים ומובילים לתהליך החלמה מהיר יותר ונטול סיבוכי פצע. לראיה, 98% מניתוחי הוושט במחלקה מבוצעים כיום בגישה זו, שמוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש".
גם ניתוחי הקיבה, הכוללים כריתה שלמה או חלקית, מבוצעים בשיבא בגישה הלפרוסקופית, בשילוב "שחקנים חדשים". אחת מהם הינה טכנולוגיה רובוטית המאפשרת חיקוי של תנועות המנתח בתוך חלל הבטן בשילוב תמונה תלת־ממדית.
"המנתח מפעיל את זרועות הרובוט מרחוק, והוא מבצע את התנועות באופן מדויק, בחלל הבטן או החזה. היתרון בהליך הזה הוא חופש תנועה רחב יותר למנתח, יחד עם הגדלה ושיפור חדות הראייה ברזולוציה גבוהה ביותר ודיוק בחיתוך הרקמות. אמנם לא מדובר בטכנולוגיה מושלמת, שכן לרובוט אין אלמנט תחושתי, אולם עקומת הלמידה של הרובוט היא קטנה יחסית, ומאפשרת ביצוע פרוצדורות מאוד מורכבות בזמן קצר ובאיכות מרשימה".
גם הלבלב, איבר שנחשב למורכב מבחינה כירורגית, זוכה לתשומת לב משמעותית. "ניתוחי הלבלב מחייבים שחזור של מערכת העיכול. גם כאן הגישה הלפרוסקופית או הרובוטית מוכיחה את עצמה, באמצעות שחזור קל ונוח יותר של מערכת העיכול לאחר כריתות. ההישגים הם גם הודות לגישה הרב־תחומית המאפיינת את הטיפול בשיבא. לגישה זו, שלפיה מתנהל דיון על כל חולה, שבו משתתפים המטפלים — אונקולוגים, אנשי הדמיה, כירורגים ועוד, יש יתרון עצום והיא מאפיינת מערכות רפואיות מצטיינות", קובע ד"ר גולדס.
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר
