כיצד אתה רואה את תופעת הבריונות והחרם בבתי ספר?
תדמיינו ילד שיודע שבבית הספר ממתין לו גיהנום חברתי כי קבוצת תלמידים מתעלמת ממנו ומפיצה עליו שמועות כוזבות. לא מדובר ב"סתם ריב של ילדים", אלא בתופעה שעשויה להוביל לבדידות עמוקה, ירידה חדה בביטחון העצמי, חרדה ודיכאון.
האם המחוקק התייחס לנושא חרם על ילדים ובריונות במערכת החינוך?
המחוקק אמר את דעתו בנושאים "מקבילים" שיכולים לשמש את מי שסובל מבריונות. החוק למניעת הטרדה מאיימת, למשל, עשוי להביא לכך שהבריונים יורחקו בצו שיפוטי מהילד המוחרם. פקודת הנזיקין מאפשרת במקרים מסוימים אף לתבוע את הילדים הפוגעים. בנוסף, מערכת החוקים הקשורה בביטוח לאומי עשויה לסייע במקרים קשים שבהם התפתחה נכות אצל ילד שסובל מבריונות.
האם ניתן להגיש תביעת נזיקין?
חשוב להדגיש שתפקידה וחובתה של מערכת החינוך הם, בין היתר, להגן על כל התלמידים. עליה לבצע פעולות הסברה על מנת שלא יחל חרם ולא תתרחש בריונות. בהמשך, ככל שכבר החלו הבריונות או החרם, תפקידה של מערכת החינוך להפסיקו ולדאוג שלא ייפגעו מכך תלמידים. לכן, מהרגע שתלמיד נפגע מחרם ומבריונות, קיים סיכוי שהמערכת התרשלה, ובשל כך ניתן לתבוע ממנה פיצויים. במקרים רבים פקודת הנזיקין גם מאפשרת לתבוע את ההורים של הילדים הפוגעים על התרשלות בפיקוח ובהשגחה על ילדיהם. אם הבריונים מעל גיל 12, ניתן אפילו לתבוע אותם אישית.
הכותב הוא עורך דין מקצועי ובעל ניסיון עשיר בדיני משפחה וחוק הנוער. עו"ד בליטי בקיא בחוק ובפסיקה, וצבר ניסיון רב בטיפול בתיקים סבוכים ומורכבים, תוך מתן ייעוץ משפטי מעמיק ומדויק.
התוכן המוצג כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה דורש בחינה ייחודית, ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין לקבלת ייעוץ מותאם לנסיבות הספציפיות.
עו"ד שי בליטי
טלפון: 073-7869785
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד שי בליטי
