בשנים הראשונות לחייו, ילד לומד כמעט הכול דרך התנסות. תנועה, שפה, ויסות רגשי, משחק ודמיון – כל אלו מתפתחים במקביל ומשפיעים זה על זה. אלא שבמציאות העכשווית הורים רבים מוצפים במידע סותר, עצות לא מבוססות ולחץ סמוי "לעמוד בקצב". בתוך כל זה, לא תמיד ברור מה באמת חשוב ומה פחות.
לדברי ד"ר אבי ברכר, מומחה לרפואת ילדים התפתחותית, אחת הבעיות המרכזיות בהקשר הזה היא חוסר ידע בסיסי לגבי אבני הדרך של ההתפתחות. "הורים רבים פשוט לא יודעים מה מצופה מילדיהם בכל גיל. לא בגלל חוסר אכפתיות, אלא כי אף אחד לא לימד אותם. ואז, כשמשהו לא קורה בזמן או שמגיבים בפאניקה, או שמתעלמים בתקווה שזה 'יסתדר לבד'".
טעויות קטנות, השפעה גדולה
אחת הטעויות הנפוצות שד"ר ברכר פוגש שוב ושוב היא הגנת יתר על הילדים. הורים שממהרים לעשות דברים במקום הילד – להאכיל, לפתור בעיות, להרגיע מיד. כל אלו נעשים כמובן מתוך רצון טוב, אך מונעים ממנו התנסות בהתמודדות עם תסכול, בפתרון בעיות ובהיכרות עם עצמו. "בכי הוא לא כישלון", הוא מדגיש, "זה כלי תקשורת. ילד צריך לפעמים להרגיש קושי כדי ללמוד להתמודד איתו".
מהצד השני קיימת גם חשיפה מוקדמת ולא מותאמת לתכנים במסכים. ד"ר ברכר נוקט גישה ברורה בנושא: הימנעות מוחלטת ממסכים בגיל הרך, לפחות עד גיל שלוש. "המוח של הילד צריך להכיר קודם את העולם התלת־ממדי, כמו חפצים, מרחב, תנועה, מגע, לפני שהוא נחשף לעולם הדו־ממדי. קצב הגירויים במסכים גבוה מדי והוא משפיע על היכולת של המוח להתמודד עם שקט, איטיות ודברים שדורשים ריכוז עמוק".
טעות נוספת ונפוצה נוגעת לקצב ההתנהלות מול הילדים. לא פעם ההורה פועל מהר יותר מהילד: מאכיל בקצב מואץ, מגיב לפני שהילד מספיק להבין מה קרה או לא מאפשר זמן לעיבוד המידע. "התפתחות בריאה דורשת סבלנות. לפעמים צריך פשוט לעצור ולהתבונן".
גם בתחום התזונה והשינה ד"ר ברכר מזהה דפוסים בעייתיים שחשוב להתעכב עליהם. בין היתר, שימוש ממושך בפורמולות מעבר לגיל המתאים, האכלה לילית מיותרת או הימנעות ממעבר הדרגתי לאוכל רגיל, כל אלו עלולים לפגוע בהתפתחות. במקביל הוא מדגיש את חשיבות החיקוי. "ילדים לומדים דרך צפייה בהורים בארוחות משותפות, במשחק ובהתמודדות עם רגשות. מה שההורה עושה בהקשרים האלו משפיע הרבה יותר ממה שהוא אומר".
"אין תבנית שמתאימה לכולם"
המסלול המקצועי של ד"ר אבי ברכר ללא ספק ייחודי בנוף. לצד הכשרתו כרופא ילדים והתמחותו בתחומי ההתפתחות והקשב, הוא בוגר לימודי תיאטרון. מדובר בחיבור שלכאורה אינו טריוויאלי, אך לדבריו השפיע עמוקות על הדרך שבה הוא פוגש ילדים והורים. "בדיקה התפתחותית היא לא רק רשימת שאלות או משימות, זו אינטראקציה חיה. צריך לדעת להתבונן, להקשיב ולהבין מה הילד מביע דרך משחק ותנועה, ולא רק דרך מילים".
בנוסף, ד"ר ברכר הוא אב יחידני לשני ילדים – אחד באימוץ והשנייה באמצעות פונדקאות. "הורות מלמדת אותך ענווה", הוא אומר. "גם כרופא אתה מגלה שכל ילד הוא עולם בפני עצמו ושאין תבנית אחת שמתאימה לכולם".
במהלך השנים עבד במכונים להתפתחות הילד ונחשף למגוון רחב של אתגרים התפתחותיים. במקביל צבר ניסיון רב באבחון וטיפול בהפרעות קשב. מתוך העבודה הזו גיבש בהדרגה את גישת "הורות התפתחותית", שמטרתה להעניק להורים ידע וכלים פרקטיים על כל שלבי ההתפתחות.
לשם כך פיתח ד"ר ברכר בשנים האחרונות קורסים דיגיטליים, מועדון הורות וסדרת ספרים העוסקים בהתפתחות מגיל לידה ועד שש. לא כתחליף לאנשי מקצוע, אלא כמצפן. "כשהורה יודע מה מצופה מהילד שלו בכל שלב, הרבה יותר קל לזהות מתי צריך עזרה ומתי פשוט צריך זמן. התפתחות אינה מירוץ ולכל ילד יש את הקצב שלו. הורה מתפתח יחד עם הילד וברגע שמבינים את זה, הלחץ יורד והקשר מתחזק".
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
ד"ר אבי ברכר
רופא התפתחותי
טלפון 054-9988766
בשיתוף ד"ר אבי ברכר
