בתחילת הריונה הראשון התגלה אצל מרב (32) גוש בגודל כ-20 ס"מ ברחם, ממצא שאיים על ההיריון והעלה חשד לממאירות. בבית חולים מסוים שבו נבדקה, נאמר לה שעליה להפסיק מיידית את ההיריון ולהוציא את הגוש; בבית חולים אחר אליו פנתה נאמר לה שעליה לבצע הליך להוצאת הרחם. כשהגיעה להדסה עין כרם לחוות דעת נוספת, אמרה לרופא מיד בתחילת הפגישה: "אני לא עושה הפסקת היריון, אל תציע לי את ההליך כי זה לא יקרה. תאמר לי מה אתה יכול לעשות כדי שאוכל לשמור על ההיריון ועל הרחם שלי".
המקרה הזה חריג גם ברמה העולמית, אך הוא מדגים מצב לא נדיר באגף נשים ויולדות של הדסה: הדרך להיריון בריא וללידה בטוחה מתחילה הרבה לפני הצירים, בהתמודדות מקצועית ומנוסה בהריונות מורכבים, באבחון של בעיה ברחם, בטיפול בשרירן או בציסטה, בתיקון סיבוך אחרי לידה קודמת, או בהחלטה כירורגית שמטרתה לאפשר להרות וללדת בעתיד. במערך, שנחשב למוביל ברמה העולמית, יודעים להתמודד עם המצבים המאתגרים ביותר ולהתאים להם פתרון רפואי מתקדם.
המטופלת במרכז
פרופ' דוד שויקי, מנהל אגף נשים ויולדות בהדסה, הפועל בשני בתי החולים (בעין כרם ובהר הצופים), זוכר את הכיתוב על הסיכה שהיתה מוצמדת לדש חלוקו בשנות התמחות-העל שעבר בוושינגטון, "Patient first".
"בכירורגיה גינקולוגית יש לעתים נטייה להציע למטופלת את הניתוח שהמנתח יודע לבצע באופן הכי טוב. אבל עם ארגז כלים רחב, ניתן להתאים את הטיפול הנכון למטופלת ולא את המטופלת לניתוח".
העיקרון הזה מקבל משמעות מיוחדת כשמדובר בנשים בגיל הפוריות, נשים שלא סיימו ללדת, או בקרב מי שמתמודדות עם בעיות רצפת אגן לאחר הלידה. צניחה של איברי האגן, דליפת שתן ופגיעות שמופיעות בעקבות לידה נרתיקית הן בעיות שכיחות שלא פעם נשארות מחוץ לשיח. "נשים רבות נמנעות מטיפול משום שהן חוששות שהפתרון היחיד הוא כריתת רחם. במקרים רבים מאוד ניתן לשמר את הרחם, דבר חשוב במיוחד לנשים שטרם סיימו את תוכניות הפוריות, אך רלוונטי לכל אישה".
אותו ארגז כלים רחב כולל טיפול שמרני כשאפשר, ניתוחים וגינליים, לפרוסקופיים ורובוטיים, כדי להתאים את ההתערבות לאישה ולשלב החיים שבו היא נמצאת.
"בתחום האורוגינקולוגיה וכירורגיה של האגן אנו מבצעים ניתוחים מורכבים, כולל כאלה שבהם מבוצעת השתלת רשת תומכת לרחם או לנרתיק בגישה לפרוסקופית או רובוטית. הניתוח הרובוטי הגינקולוגי הראשון בישראל נעשה בהדסה ב-2010. מאז אנו משלבים ניתוחים לפרוסקופיים או רובוטיים לפי הצורך הקליני ובחירת המטופלת".
פרופ' שויקי מדגיש שהטכנולוגיה הזו היא כלי נוסף בתוך מערכת רחבה המאפשרת טיפול מדויק יותר, פחות פולשני, ובעיקר כזה ששומר ככל האפשר על הגוף, על הפריון ועל העתיד המיילדותי של המטופלת.
בינה אנושית
לדברי ד"ר רונית גלעד, מנהלת מחלקת הנשים בקמפוס הר הצופים, יש לוודא האם האישה מבינה מה עומד לקרות לה עוד לפני השאלה איזה ניתוח צריך לבצע.
"כמנהלת, חשוב לי לפעול בגישה הוליסטית, שמתייחסת לכל מטופלת באופן אינדיבידואלי ומוצאת את הפתרון שמתאים לה. לכן אישה שמופנית לניתוח עוברת יום טרום ניתוח מרוכז, הכולל בדיקה, אולטרסאונד ושיחה עם הצוות הסיעודי והרפואי הבכיר. אנחנו לא מחליטים עבורה, אלא מציעים את ההמלצה שלנו, ולאחר קבלת כל המידע, היא תדע לומר במה היא בוחרת".
הביטוי לגישה הזו טמון במרפאת See and Treat להיסטרוסקופיה, שאותה הקימה ד"ר גלעד. במקום שאישה תעבור תחילה בדיקה אבחנתית ורק לאחר מכן תופנה לפעולה נפרדת בהרדמה, ניתן לאבחן ולטפל באותו מפגש, בתוך חלל הרחם וללא הרדמה. כך אפשר בין היתר להוציא שאריות שיליה ופוליפים ולטפל בהידבקויות או במצבים הקשורים להפלות חוזרות.
גם בתחום רצפת האגן ד"ר גלעד מתארת שינוי משמעותי, כמו גישה לפרוסקופית להשתלת רשת מתוך הבטן, המיועדת לנשים עם צניחות משמעותיות שזקוקות לפתרון עמיד יותר.
כוחה של מצלמה
פרופ' אורי דיאור, מנהל מחלקת נשים בקמפוס עין כרם, מתאר כיצד אותה תפיסה מתורגמת לעולם הלפרוסקופיות המתקדמות והכירורגיה האנדוסקופית. במחלקה פועלים 14 רופאות ורופאים בכירים ומובילים בכירורגיה גינקולוגית, והפעילות כוללת ניתוחים זעיר פולשניים וטיפול בכל מגוון המחלות הגינקולוגיות, כולל מקרים מורכבים ביותר.
"היתרונות של כירורגיה זעיר פולשנית רבים, ומאפשרים למטופלת החלמה מהירה יותר, פחות כאבים ושיעור נמוך של סיבוכים. כשאנחנו מכניסים מצלמה, היא מגדילה את שדה הראייה, והיכולת לדיוק ניתוחי גבוהה הרבה יותר".
הדיוק משמעותי כשהטיפול הכירורגי קשור לעתיד הפוריות של המטופלת. כך, למשל, במקרים של הריונות שמשתרשים במקומות מסוכנים מחוץ לרחם, באזורים עשירים בכלי דם, ופריצה של הרקמות עלולה להביא לדימום מסיבי ומסכן חיים.
"בעבר הלא רחוק הטיפול הניתוחי במצבים דומים כלל פתיחת בטן מלאה. כיום אנחנו מטפלים בהריונות כאלה בגישה לפרוסקופית, כשבניתוח זהיר ומדויק אנחנו משחזרים את הרחם כך שיוכל לשאת הריונות בעתיד".
ניתוח ייחודי נוסף הוא תיקון של קרע רחמי אחרי לידה אצל נשים שילדו בלידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי קודם. כאשר הקרע מאובחן בלידה, יש צורך בניתוח קיסרי דחוף. אולם גם כאשר הקרע מאובחן לאחר הלידה, הטיפול המקובל הוא ניתוח פתוח. "היינו בין הראשונים בעולם שעשו זאת בגישה לפרוסקופית. מטופלת אחרי לידה, עם תינוק בבית, עוברת ניתוח זעיר פולשני במקום פתיחת בטן, ולמחרת היא כבר בבית", מדגיש פרופ' דיאור.
אנדומטריוזיס, מחלה שבה פרופ' דיאור עוסק רבות, מדגימה היבט נוסף של הקשר בין ראייה של המטופלת במרכז, כירורגיה גינקולוגית, איכות חיים ופריון. במקרים הקשים, המחלה עלולה לערב את מערכת העיכול, שלפוחית השתן והשופכנים, ולגרום לכאבים קשים ולהפרעות פריון משמעותיות. בעזרת ניתוח שנעשה באופן מקצועי, ניתן להשיג תוצאות טובות, לאפשר למטופלת איכות חיים טובה והיריון אצל מי שסובלות מאי פריון.
ובחזרה למרב, שלמרות הגוש הגדול ברחם, רצתה בכל מאודה לשמר את ההיריון. המקרה שלה נדון על ידי צוות רב-תחומי שכלל מומחים מובילים מכל התחומים הרלוונטיים: כירורגים, גינקולוגים, גינקו-אונקולוגים, מומחי כלי דם ורופאי מיילדות. לאחר חשיבה מאומצת הוחלט לנתח אותה בשבוע ה-14 להיריון. "הוצאנו את הגוש העצום מתוך הרחם, כשיש בו עובר חי, ושחזרנו מחדש את הרחם כך שהיא תוכל להמשיך את ההיריון", מספר פרופ' דיאור. "לאחרונה זכיתי לילדה בניתוח קיסרי, ולראות אותה יוצאת מבית החולים עם תינוק, זה היה מרגש".
מעל לטכנולוגיה, למצלמות ולרובוטיקה, פרופ' דיאור מדגיש את חשיבות המפגש האנושי. "אין תחליף בעולם לרופא בן אנוש שיושב מול מטופלת, מסביר לה פנים אל פנים ותומך בה בזמנים הקשים שלה".
"המחויבות שלנו היא כלפי המטופלת וצרכיה. אנו בהדסה מעמידים לרשותה את ארגז הכלים הרחב ביותר לפתרון הבעיה הרפואית. החדשנות נמדדת ביכולת לבחור במשותף את ההתערבות הנכונה בזמן הנכון, תוך שמירה מרבית על הבריאות והפריון", מסכם פרופ' שויקי.
בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות עמו. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
