בית על עץ הוא בדרך כלל רעיון שילדים מתלהבים ממנו והורים מתחילים לבדוק בו את הברגים. רוצים לעלות, להציץ, אולי לשבת קצת, אבל את הלילה מעדיפים להעביר במקום עם מיטה טובה ומקלחת. ב־Les Cabanes des Grands Chênes, כחמישים דקות נסיעה מפריז, אפשר לקבל את כל אלה ולהישאר על העץ.
המילה "בקתה" קצת מטעה כאן. היא מכינה את האורחים למשהו בסיסי, ואולי גם לכמה ויתורים בשם החוויה. בפועל, אלה בתי עץ ברמה גבוהה מאוד, גם בעיצוב, גם באבזור וגם בנוחות. העיצוב מוקפד, עם שימוש נרחב בעץ וחלונות שמכניסים את היער פנימה; המיטות נוחות, חדרי הרחצה מאובזרים היטב, והמרפסות מרווחות ומזמינות לשבת. התחושה היא של חדר במלון בוטיק, עם תשומת לב לפרטים הקטנים. אלא שכאן, כשמסתכלים מהחלון, נמצאים בגובה הענפים.
זה גם מה שהופך את המקום למוצלח כל כך לחופשה משפחתית. הילדים מקבלים בית על עץ שאפשר ממש לגור בו, וההורים יכולים ליהנות ממנו באותה מידה. לא צריך לשכנע את עצמנו שההרפתקה שווה לילה פחות נוח. אפשר לעלות אל הבקתה, להניח את התיקים ולהתחיל לבדוק באיזו פינה של המרפסת נרצה לשבת.
הבקתות שונות זו מזו. יש כאלה שהדרך אליהן עוברת בגשרים תלויים, ואחרות שבהן אמבט נורדי מחכה בחוץ, בין הצמרות. המבנה עצמו מספק חלק גדול מהבילוי: עולים, עוברים בגשר, יוצאים למרפסת ומגלים את היער מזווית חדשה. הטבע נמצא סביב כל הזמן, גם כשנשארים בחדר. פריז קרובה מספיק כדי לשלב את המקום בחופשה בעיר, אבל מתוך הבקתה קשה לחשוב על סיבה טובה למהר לחזור אליה. כדאי לבחור לפי המבנה והגישה, מעבר למספר המיטות, ולבדוק מראש איזו בקתה מתאימה להרכב המשפחה ולגילי הילדים.
המקום נמצא ב־Raray, במחוז אואז, מצפון לפריז, בשטח האחוזה של טירת Raray. באתר מבטיחים כחמישים דקות נסיעה מהעיר; בפועל, כדאי להשאיר את המילה האחרונה לתנועה. אבל גם עם ההסתייגות הזאת, המעבר חד. עיר שאפשר למלא בה כל שעה בביקור מתחלפת במקום שבו אפשר להעביר שעה בהסתכלות החוצה.
Les Cabanes des Grands Chênes שייך לרשת Coucoo Cabanes, שמפעילה מתחמי בקתות בכמה אזורים בצרפת. בין האתרים האחרים שלה נמצאים Les Cabanes des Grands Lacs בפרנש־קונטה שבמזרח המדינה; Les Cabanes des Grands Reflets באזור בלפור; ו־Les Cabanes des Grands Cépages בפרובנס, על שפת אגם ובקרבת הכרמים של שאטונף־דו־פאפ. יש גם את Les Cabanes de l'Orvanne באזור Moret-sur-Loing, לא רחוק מפונטנבלו. הנוף והמבנים משתנים בין האתרים, עם בקתות בין העצים, על כלונסאות או צפות על המים. לא כל הבקתות ברשת הן בתי עץ, אבל כולן מציעות דרך להתגורר בתוך הנוף.
את המכונית משאירים בכניסה, וממשיכים אל הבקתה ברגל או באופניים (אל תדאגו, את המזוודות ייקחו עבורכם). כשעומדים בין העצים, מול גרם מדרגות שעולה אל הבית, פריז מרגישה רחוקה יותר מכפי שהיא. הטבע ממלא את שדה הראייה: גזעים, ענפים, עלים, והאור שחודר ביניהם. אין צורך לנסוע בכל בוקר כדי להגיע אליו. הוא כבר בגובה החלון.
זו אינה שמורת טבע מבודדת: בשטח האחוזה יש גם מגרש גולף. ובכל זאת, סביב הבקתות מתקבלת תחושת ניתוק מלאה. הן מרוחקות זו מזו, תוכננו בלי מבט ישיר מבקתה לבקתה, והשהות למעלה נותנת לכל משפחה מרחב משלה. אפשר לשבת על המרפסת בלי להרגיש שיושבים במרפסת של מתחם נופש.
בבקתות המצוידות באמבט נורדי, גם הרחצה יוצאת החוצה. יושבים במים החמים שעל המרפסת, מוקפים בענפים, ומסתכלים על אותו יער שקודם הלכנו בתוכו. מגובה הבקתה הוא נראה אחרת. זה בילוי שלא צריך להסביר לילדים, וגם למבוגרים אין הרבה מה להוסיף לו. המים חמים, האוויר בחוץ, ואפשר להישאר.
בין העלייה לבקתה לכניסה למים אפשר לרדת שוב לקרקע ולקחת אופניים, המושאלים לשימוש במתחם ללא תשלום, לפי הזמינות בקבלה. לא חייבים להפוך את הרכיבה לטיול מתוכנן. אפשר לצאת לסיבוב, לעצור, לחזור. יש להיצמד לשבילים המותרים ולהימנע ממסלולי הגולף, אבל גם בגבולות האלה יש מספיק מקום להעביר זמן בלי לפתוח מפה בכל כמה דקות.
יש מעט מקומות שבהם אפשר לבקש מילדים לעזור עם ארוחת הבוקר ולהרגיש שמציעים להם בילוי. ב־Les Cabanes des Grands Chênes צריך רק לציין שהאוכל מחכה למטה ושמישהו צריך להעלות אותו בחבל. פתאום ההבדל בין מטלה להרפתקה מסתכם בכמה מטרים של גובה.
הסל מונח למרגלות הבקתה, והדרך שלו לשולחן עוברת בגלגלת. מושכים בחבל, רואים אותו מתקרב, מכניסים אותו פנימה ורק אז מגלים מה יש לאכול. במלון רגיל הילדים עשויים להתעניין במה שמונח על הצלחת. כאן יש להם עניין גם בשרשרת האספקה. ארוחת הבוקר מתחילה עוד לפני הביס הראשון.
הארוחות מחזירות אותנו למעלה. את סלי הערב מזמינים מראש, והם מגיעים עם הציוד הדרוש לחימום, בהתאם לארוחה. בחוויה שלנו גם הטוסטר היה חלק מהעניין. מכשיר שבבית בקושי זוכה למבט מקבל פתאום תפקיד מרכזי בארוחת ערב בין העצים. אחרי שהאוכל עולה בחבל, עדיין יש מה לעשות: לפתוח, לסדר, לחמם ולחכות. ההכנה הקטנה הזאת מאריכה את הארוחה ונותנת לכולם חלק בה. לא צריך להזמין פעילות נוספת לערב; ארוחת הערב מספקת עיסוק משל עצמה.
מי שרוצה שמישהו אחר יטפל בכל שלבי הארוחה יכול לרדת ל־La Verrière, המסעדה של האחוזה, הסמוכה לקבלה. יש בה חלל פנימי ומרפסת, ותפריט שכולל בין היתר מגשי אוכל לחלוקה, טרטר בקר ופיש אנד צ'יפס. היא מאפשרת לשבת לארוחה מחוץ לבקתה בלי לנסוע לשום מקום. כדאי לבדוק מראש את ימי ושעות הפתיחה, במיוחד אם בונים עליה לארוחת ערב.
אם בכל זאת רוצים לצאת, Senlis נמצאת במרחק של כעשרים דקות נסיעה, עם סמטאות של עיר עתיקה וקתדרלה; Chantilly, עם הטירה, הגנים והאורוות הגדולות, נמצאת במרחק של כחצי שעה. אפשר להוסיף גם את טירת Pierrefonds או טיול ביערות הסביבה. יש די אפשרויות למלא כמה ימים, אבל כדאי להשאיר גם זמן למקום עצמו. רכיבה קצרה, אמבט, ארוחה ומרפסת יכולים למלא יום שלם בלי שתרגישו שחסר בו יעד.
קל לתכנן את הבקתות כתוספת לפריז, לילה אחד של טבע בין ימים בעיר. אחרי שמגיעים, היחס עשוי להתהפך: פתאום רוצים לתת דווקא להן עוד זמן. הילדים יכולים להמשיך לחקור את בית העץ, וההורים יכולים להישאר על המרפסת או להיכנס למים החמים. זו פנטזיית ילדות שנעים לגלות שגם עכשיו מתחשק לנו לגור בה. רק שהפעם יש מקלחת טובה.
