אחד משבעה ישראלים סובל מהתמכרות, 15% מכלל האוכלוסייה, כפי שעולה מנתונים שפירסם המרכז הישראלי להתמכרויות בשנת 2022. הזינוק בהיקף המתמכרים משתקף גם בדו״ח השנתי של עמותת עלם, שלפיו 58% מהצעירים ובני הנוער שנעזרו בשירותי העמותה דיווחו על צריכת אלכוהול, 40% צרכו סמים ו–9% התמודדו עם הפרעות אכילה. הנתונים מראים כי מדובר בבעיה גלובלית, לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של שימוש בסמים (NCDAS), שמוכיח כי בארצות הברית כמעט מחצית מהאנשים בגיל 12 ומעלה השתמשו בחומר אסור לפחות פעם אחת. כ–140 מיליון איש בגילים אלו הודו בצריכת אלכוהול.
ואם נחזור לישראל, אין ספק שהלחץ הנובע מחוסר הוודאות המאפיינת את השנה האחרונה, המצב הביטחוני ופרמטרים נוספים, עלול לגרום למתח ולהחמיר את המצב. לצד זאת עולים פתרונות שלא היו בעבר.
כיצד מוגדרת התמכרות?
האגודה האמריקאית לרפואת התמכרות (ASAM) מגדירה התמכרות כהפרעה כימית במוח, שלא תמיד ניתנת לשליטה. זהו מצב כרוני שעלול להשפיע על היבטים רבים בחיים: פיזיים, חברתיים, אישיים, מקצועיים ונפשיים.
את התופעה, המוגדרת כמחלה לכל דבר, נהוג לסווג לשלושה סוגים: התמכרות לחומרים כגון צריכת סמים, אלכוהול ותרופות מרשם, שיוצרת תלות פיזית בכימיקל מסוים; התמכרות התנהגותית, המאופיינת ברצון בלתי פוסק ותשוקה לקניות, קיום יחסי מין, הימורים ומשחקי וידיאו. התחושה הטובה שמעניקות ההתנהגויות אלה יוצרת תלות שמגבירה את הרצון לחזור עליהן, בדומה להשפעה שיש לסמים ואלכוהול; הסוג השלישי הוא התמכרות לדחפים, והכוונה לחוסר יכולת לנהל ולשלוט ברגשות ובמעשים.
מדוע זה כל כך מסוכן?
התשובה לשאלה נמצאת בביולוגיה של ההתמכרות. זה קורה כתוצאה מפגיעה בתהליכי התגמול של המוח, שמגיב להתנהגויות בריאות כדוגמת פעילות גופנית, מערכות יחסים טובות, מאכלים מסוימים, תחביבים ועוד. במקרים של התמכרות, עצם הפגיעה בתהליכים אלו גורמת לאדם לרצות עוד מאותו דבר, ללא יכולת לשלוט בעצמו. זה מוביל גם לתחושת סכנה ברורה ומיידית המאפיינת מצבי חרדה ולחץ כאשר מושא ההתמכרות (חומר, התנהגות או דחף) אינו בהישג יד. כדי למנוע את ההרגשה הרעה גוברת ההתמכרות, הרבה מעבר לרצון לחוש את ההרגשה הטובה והמענגת.
מחקרים המתבססים על הדמיות של המוח מעידים על סוגיה נוספת: בבדיקות שנערכו נראה כי שימוש חוזר בסמים עלול לפגוע במרכז קבלת ההחלטות החיוני בקליפת המוח הקדם־מצחית. כך נמנעת קבלת החלטה מושכלת לגבי נחיצות השימוש בחומרים ממכרים ונוצרת חוסר הבנה לגבי התלות שהם יוצרים.
מעטפת טיפולית הוליסטית
מכיוון שמדובר בתופעה פיזית שגורמת לאובדן שליטה, ובשל הסכנות למכורים, לסביבתם ולחברה כולה, מעניק משרד הבריאות שירותי אבחון, ייעוץ ושיקום לסובלים משימוש לרעה או התמכרות לסמים, אלכוהול וחומרים פסיכו-אקטיביים אחרים. זאת בנוסף למיזמים כדוגמת "תוכנית יזהר" למזעור נזקי סמים, שבה שותפים גם המחלקה לשחפת ואיידס, המשרד לביטחון הפנים — הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול והאגודה לבריאות הציבור.
את המעטפת הטיפולית הנדרשת יוצרים גם גורמים ציבורים, פרטיים ואקדמיים שזיהו את הצורך במתן מענה לכל סוגי ההתמכרויות ולהכשרת מטפלים בתחום. זאת בנוסף לעמותות שמציעות סל שירותים מקיף, קהילות טיפוליות שתפקידן לסייע לאוכלוסייה זו לחזור לתפקוד מלא ומודלים שמפתחים מוסדות רפואיים כדי ליצור נורמה טיפולית־רפואית. קופ"ח מאוחדת, למשל, יצרה מנגנון בקרה לטיפול במגפת האופיואידים בארץ. לדברי ד"ר ליאורה שכטר, ראש תחום רפואת כאב במאוחדת: "בגלל המורכבות והסכנה הטמונה בשימוש לא נכון, החל בתופעות לוואי ועד סכנת מוות, עלינו כמערכת בריאות לוודא שהרופאים הרושמים אופיואידים יודעים להשתמש בהם. לגבי המטופלים יש לוודא פיקוח הדוק יותר למניעת שימוש לרעה בתכשירים אלה. אופיואידים הם כלי טיפולי יעיל ולכן חשוב לשמר אותם, אבל יש לדאוג לשימוש נכון לצרכים הנכונים במידה הנכונה".
