"סיגד הוא אחד מהחגים החשובים ביותר לבני העדה האתיופית", אומרת תמרדה, מוזיקאית יוצרת, שתשתתף באירוע "חוגגים את הסיגד" שיערך בבית אבי חי ב-26/11. "זה היום בו בני העדה עולים לירושלים ומודים לאלוהים על הזכות לחיות בארץ ישראל. עבור האתיופים, העליה לארץ היא חלום שהתגשם. הם חלמו במשך שנים על הבית, וזו ההזדמנות להודות על כך שאנחנו פה. באתיופיה היה נהוג לחגוג את הסיגד דרך עליה להר הכי גבוה, ולדמות אותו לירושלים ולעליה לארץ הקודש - וזה בעצם ההבדל בין חגיגות הסיגד באתיופיה, לעומת אלו שכאן. שם התפללו לעלייה המיוחלת, ובישראל חוגגים ומודים על מה שיש".
תמרדה מספרת שהסיגד הוא מהחגים השמחים ביותר של בני העדה, "הסיגד הוא חג של הודיה ושמחה. באתיופיה הוא התחיל בתפילות שמאחלות שעוד השנה נעלה לארץ ישראל, ולאחריהן חוגגים עם המון אוכל וריקודים".
יש לך זכרונות מהחג באתיופיה?
"עליתי לארץ בגיל ארבע, ולכן הזיכרונות שלי הם בעיקר מכאן. אבל אני זוכרת את כל אותם הסיפורים של אבא שלי, שעבד עם המוסד ועזר במבצעי העלייה להעביר משפחות בין כפרים וכך לאפשר להן לעלות לארץ. אלה הסיפורים שגדלתי עליהם, ולכן הסיגד מבחינתי הוא יום של ניצחון, בו אבא שלי הגשים את החלום שלו, עבור כולנו. האחיות שלי, שהיו בנות שמונה ועשר בזמן שעלינו, עוד זוכרות את כל התלאות שעברנו בדרך רק כדי להגיע לארץ שהוא כל כך האמין בה".
בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>
חוגגים שוויון
במופע המרכזי שיערך בערב שיוקדש לחג, יעלו על הבמה תמרדה, AVEVA ושירן, במופע משותף שכולו שמחה, הודיה וערבות הדדית. "שלושתנו הכרנו ברימון והתחלנו להופיע וליצור ביחד. לערב הזה, ניסינו לחשוב על השירים שיכולים לחבר את רוח החג למקום ולקהל, ובאמת בנינו ערב שכולו שירים שלנו, שירי עם אמהריים, וגם קאברים לשירים מוכרים".
כמו מה למשל?
"אבבה אייהוי הוא שיר באמהרית שהמשמעות המילולית של שמו היא 'ראיתי פריחה'. זה שיר עם מוכר, שזמר מפורסם מאוד באתיופיה חידש אחרי תקופה של בצורת, ושדיבר על פריחה מחודשת והתחדשות. והעיסוק הזה, בזמנים חדשים שמתחילים, ובתקופות חדשות, מתאים מאוד למוטיב המרכזי של הערב. שיר נוסף שנשיר הוא שיר ששירן כתבה בשם yatim, שמדבר על ילדה יתומה שעושה את המסע ארצה לבדה, ואבבה תשיר באירוע את השיר black, שכתבה כדי לעורר את המודעות לנושא הגזענות. אני אשיר את 'אי שם', שיר שכתבתי לזכרו של אבי. הפזמון של השיר, 'תגיע לשם, תיגע בעיקר', מדבר על הרצון להגיע לכאן, גם אם הדרך ארוכה וקשה. על עם שלם שיש לו את הצורך לעבור את התלאות הקשות ביותר, רק כדי להגיע אל ארץ הקודש. הצורך הזה ניכר במבצע משה, בו נהרגו כ-4,000 איש, כשהמחשבה היחידה היא שלא משנה מה צריך לעשות כדי להגיע אל ארץ ישראל, זה מה שנעשה, וכשנגיע לשם נגיע לאושר, לשלווה ולנחלה".
ותעשו גם קאברים?
"אנחנו נבצע את Jerusalem של אלפא בלונדי, שהוא זמר אפריקאי שבשנות השמונים כתב שיר אהבה לירושלים, מתוך שאיפה לחיבור בין דתי. מה שמפתיע הוא - שהוא שר בעברית והוא בכלל מג'מייקה. על פניו, אין לו שום קשר לארץ הזו, והוא עדיין אוהב את ישראל. חשבנו שמאוד יתאים לקחת שיר של אדם שלא קשור לחזון הציוני, ומדבר על ההערצה שלו לארץ , ושזה מתחבר מאוד לרוח החג".
תמרדה מספרת שהערב כולו יעסוק בקירוב לבבות, בחיבור ובאופטימיות. "זה מאפיין את אפריקה, לשמוח מתוך העוני. אני גדלתי בבית שכמעט לא היה בו כלום, אבל עבדנו עם מה שיש והסתפקנו במה שיש, ועדיין הייתה לי ילדות מאושרת. שני ההורים שלי עלו לכאן בלי לדעת את השפה, ועדיין אבא שלי היה תמיד שמח ואופטימי. היום, כשאני בת 32, אני תוהה איך יכול להיות שהוא היה כל כך שמח. אבל זה הגיע מתוכו, ככה הוא נולד, וככה הרבה מאוד יוצאי אפריקה מתנהלים. השמחה היא דרך חיים".
מוטיב השמחה הגדולה יחזור גם בסוף הערב, "הערב יעסוק בהגשמת החלום, באהבה, בשוויון, ויהיה מאוד צבעוני, ובסיומו נבצע מחרוזת שירי חתונה באמהרית. בחרנו שירי מסיבות ושמחות וכמה שירים עממיים איתם מלווים את החתן והכלה בדרך לחופה, ואנחנו נבצע אותם בסוף הערב, כמן אמירה של - התפללנו, בכינו, שמחנו, ועכשיו – רוקדים".
חוגגים את הסיגד מדיי שנה
"מזה מספר שנים שאנחנו חוגגים בבית אבי חי את חג הסיגד", אומר רון מרגלית, המנהל האומנותי של הערב. "בכל שנה, אנחנו בוחרים להתייחס להיבטים השונים של החג. השנה בחרנו להכניס זווית אקטואלית, לאור האירועים שהתחוללו סביב העדה האתיופית, בדגש על המחאה הגדולה של בני העדה, שמטרתה קבלת יחס שווה בישראל. בחרנו להתייחס אליה מזווית חיובית, ולדבר על מסרים של פיוס, ואהבה.
מה הולך לקרות בערב עצמו?
"במהלך הערב יעלו שלושה מופעים שונים. שלי אינגדאו-ונדה תפתח את הערב עם הרצאה על החלום הגדול של העדה האתיופית - להגיע לארץ, והאם הוא עומד במבחן המציאות, דרך מחקרים שעשתה שעוסקים בפערים בין מה שחשבו העולים שיקרה כשיעלו ובין מה שקרה בפועל. בנוסף, יעלה מופע פתוח לקהל הרחב בשם "ירוסלם אהובתי" עם טריו נגנים שינגנו על כלים אתיופיים מסורתיים וישירו שירי קודש ושירים עממיים, והמופע המרכזי של הערב יהיה המופע של היוצרות אבבה, שירן ותמרדה, שמנגנות ושרות יחד בהרמוניה מופלאה, כשהמסר הוא – בואו נסתכל על המאחד והמחבר, ונשאף לעתיד טוב יותר."
בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>
