כבר שש שנים שבית אבי חי משתף פעולה עם מוזיאון ישראל ומעלה בעונת החורף סדרה של עשרה מפגשים במוזיאון, שמפגישים בין דיון בפרשת השבוע, לדיון ביצירות שנוגעות בהן באופן ישיר או עקיף. "אנחנו מבקשים להחיות מושגים וסיפורים מעולם היהדות, בדגש על אותם טקסטים קדומים ומשמעותיים מהתנ"ך וספציפית מפרשת השבוע – ומנסים להבין איך הם מתחברים לתחומים שונים בחיינו", אומרת תמר שטמפפר, מנהלת התוכן של סדרת "פרשת השבוע במוזיאון ישראל" מצד בית אבי חי.
"כחלק מאותה אג'נדה בחרנו לשתף פעולה עם מוזיאון ישראל, ולפני כשש שנים יצרנו את סדרת ההרצאות הזו, שמתקיימת בדרך כלל בעונת החורף, בה אנחנו לוקחים תמות שמופיעות בפרשת השבוע או בהפטרות השונות, ומחברים אותן לאחת או יותר מהיצירות שמוצגות במוזיאון".
בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>
בבית אבי חי ובמוזיאון ישראל הבינו שהערך המוסף של אירוע מסוג זה יהיה להביא את הקהל עד ליצירה עצמה. "האומנות היא חלק מחיי היומיום שלנו", אומרת שטמפפר. "אבל במקום רק לדבר עליה, היה כאן ניסיון ללכת אל המקור. לא לדון באומנות מרחוק אלא לקרב אותה אל הקהל. וזו גם הסיבה שבחרנו לשתף פעולה עם מוזיאון ישראל. בסופו של יום, אנחנו שוחים באותה הביצה התרבותית הירושלמית, והחיבור עם המוזיאון הוא הזדמנות אמיתית להגיע לקהל רחב יותר".
בהרצאות, אותן מנחה פרופ' אביגדור שנאן, פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים, נעשה ניסיון לדון בפרשת השבוע מזווית מעט שונה. חשוב לציין כי לאורך השנים החליפו את פרופ' שנאן פרופ' דליה מרקס, פרופ' רוחמה וייס, פרופ' יאיר זקוביץ וחוקרים נוספים שלוקחים חלק בפרוייקט הייחודי הזה ותורמים מידיעותיהם לדיאלוג הפורה שנוצר.
"במוזיאון ישראל בירושלים ישנם אוצרות בלתי נדלים של אומנות, ובית אבי חי חרט על דגלו את קידומם של נושאים שונים בתרבות היהודית והישראלית. לכן המפגש בין השניים מייצר שיחות מעניינות מאוד", אומר פרופסור שנאן. "אני מגיע למפגשים הללו בכל יום שישי בשעה 11 כמו שעון, ונפגש בגלריה בה היצירה מוצגת עם האוצר או האוצרת של התערוכה. מולנו מצטופפים בכל פעם בין מאה למאתיים איש, כדי להקשיב במשך שעה להרצאה על פרשת השבוע והחיבור שלה לאומנות. וכך נוצר מפגש שלפעמים שם במרכז יצירות ארכיאולוגיות, לפעמים מודרניות".
יש מפגש שזכור לך במיוחד?
"כל מפגש זכור לי. השנה, לדוגמה, הייתה לנו שיחה מאוד מעניינת על הנשים העטופות באותם צעיפים, שמגיעות מדתות שונות; מוסלמיות, יהודיות ונוצריות, ועוטפות את עצמן בבגדים שיכולים להיות לפעמים משפילים ולפעמים מפתים. במפגש דיברתי עם נעם ברעם בן יוסף, אוצרת תערוכת 'מבט מצועף', והזכרנו בו בין השאר את רבקה, שהפגישה הראשונה שלה עם יצחק מתוארת דרך אותו כיסוי 'ותקח הצעיף ותתכס' (בראשית כד'), כמו גם על יוסף וכותונת הפסים ובגדים הקשורים בדמויות מקראיות נוספות. החיבור בין הדמויות המקראיות לבגדים ולתערוכה הוא לא מידי, ואני חושב שזה מה שהפך את המפגש למעניין כל כך".
פרופסור שנאן מספר שהקהל שמגיע הוא לא בהכרח דתי. "לפחות על פי המראה, רוב הקהל שמגיע הוא לא כזה שמרבה לפקוד את בתי הכנסת ביום שבת, ועבור רבים מהם הביקור במוזיאון הוא ביקור של יום שישי בארמון תרבות. הם הולכים לראות תערוכה, שותים קפה, ועל הדרך מבלים שעה בשיחה על פרשת השבוע, מנקודת מבט מחקרית, תרבותית ואומנותית".
איך מפצחים את החיבור בין פרשת השבוע לאומנות?
"אנחנו יושבים עם אנשי בית אבי חי ועם דניאלה שלו, אשת התוכן של המוזיאון, ומעלים נושאים מפרשת השבוע שאני יכול לדמיין את הביטוי הוויזואלי שלהם – בין אם זה בגד, מוסד השידוכים או כל נושא אחר. לאחר מכן דניאלה מציעה תערוכות שיכולות להיות רלוונטיות, משדכת אותנו עם אוצרי התערוכות, ובהרצאה אנחנו מפרים זה את זה. לפעמים, אגב, אנחנו מביאים את הקהל לגלריות או ליצירות שלא מוצגות במוזיאון באופן קבוע, וזו הפתעה גדולה עבורם".
פרופסור שנאן מספר שחלק מהקסם הוא להיות מוקפים ביצירות עצמן. "אנחנו לא רק מקרינים את היצירות על המסך, אלא ממש נמצאים מול היצירה. וזהו גם היתרון והחיסרון של הסדרה הזו, שהקהל מצטופף בשמחה בתוך הגלריות, ובעיניי זה נפלא. וגם עבורי זו חוויה נהדרת. אני לומד בכל מפגש כזה דברים חדשים, ועבורי אלה שיעורי בסיס באומנות יהודית ובאומנות כללית. זו חוויה שדרכה אני עומד מול התמונה ומבחין בדברים שלא שמתי לב אליהם קודם".
"את סדרת ההרצאות הזו יצרנו תוך שיתוף פעולה הדוק עם דניאלה שלו ממוזיאון ישראל, ומדובר בהמון עבודה מהצד שלה – הן באיתור היצירות והן בהכנת המקום למפגש", אומרת שטמפפר. "בסוף, המפגש מתקיים בתוך הגלריה, כשהקהל, שלפעמים גם מגיע למאתיים אנשים - מצטופף סביב היצירה בה אנחנו עוסקים. במהלך המפגש מתנהלת שיחה משותפת בין פרופסור שנאן ובין האוצר של התערוכה, ומה שמעניין הוא שהפרופסור מביא את המקורות עליהם הוא נשען שמגיעים מעולם המדרש, והאוצר מדבר על היצירה מבחינה אומנותית ותרבותית, כך נוצר מן פינג פונג מאוד מעניין בו תמיד עולים דברים חדשים ונחשפות עוד זוויות שאולי לא ראינו קודם, לפני המפגש המיוחד הזה בין השניים".
בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>
