מדי שבוע מאובחנות בישראל כ-113 נשים עם סרטן השד. לפי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף 2026 יאובחנו כ-5,870 נשים, וכ-1,100 ימותו מהמחלה במהלך השנה. זהו הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, ולפי נתוני משרד הבריאות הוא אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בקרב נשים.
"כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר", מציין משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. לפי האגודה, גילוי מוקדם מאפשר במקרים רבים גם להסתפק בטיפולים קלים וממוקדים יותר. כדי להגדיל את הסיכוי לאבחון מוקדם, יזמה האגודה, בשיתוף משרד הבריאות, את התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, שבמסגרתה נשים מגיל 50 זכאיות לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. לדברי בר-חיים, כבר מגיל 45 אפשר לפנות לרופא ולשקול להתחיל בבדיקות.
באגודה ממליצים להמשיך בבדיקות עד גיל 74, ומגיל 75 לקבל את ההחלטה על המשך המעקב במשותף עם הרופא. לנשים שאימן, אחותן או בתן חלו בסרטן השד מומלצת ממוגרפיה שנתית כבר מגיל 40. לנשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מומלצת בדיקת MRI של השד אחת לשנה. בכל גיל חשוב להכיר את השדיים, לפנות לרופא בכל שינוי ולעדכן אותו בהיסטוריה המשפחתית. כל הבדיקות כלולות בסל הבריאות, בהתאם להתוויות הזכאות.
גם הטיפול בנשים שכבר חלו השתנה באופן משמעותי. "בחמש השנים האחרונות אנחנו רואים מהפכה בשלושת סוגי סרטן השד: טריפל נגטיב, הורמונלי ו-HER2 חיובי", מסביר פרופ' עידו וולף, ראש המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות ומנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. "בכל קבוצה יש חידושים משמעותיים בהבנה ובטיפול, שמתורגמים לתוצאות טובות הרבה יותר". הטיפול מותאם כיום לסוג הביולוגי של הגידול, למוטציות שהוא נושא ולסיכון להישנות המחלה. "עיקר השינוי הוא בתחום התרופתי, עם מספר תרופות ששינו את כל המערכת". התרופות החדשות נכנסות תחילה לטיפול במחלה גרורתית, שבה הן מאריכות חיים, ובהמשך גם לטיפול במחלה מוקדמת, שבה הן משפרות משמעותית את סיכויי הריפוי.
נשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, ונשים ממוצא אתיופי זכאיות לבדיקת דם חד-פעמית ללא תשלום בקופת החולים, לזיהוי מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 גם ללא היסטוריה משפחתית של סרטן או ייעוץ גנטי מקדים. נשאיות נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן השד והשחלות, אך מעקב רפואי עשוי לאפשר גילוי מוקדם, ופעולות מניעה, לרבות ניתוחים, יכולות להפחית את הסיכון לחלות. על פי נתוני הקונסורציום הישראלי, הפועל בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, יישום ההמלצות לנשאיות עשוי למנוע כ-280 מקרי סרטן שד ושחלות מדי שנה בישראל.
לפי הנתונים שמציג פרופ' וולף, בשנים 2021–2024 עברו כ-165 אלף נשים את בדיקת הסקר הגנטית במסגרת הזכאות הציבורית, וכ-2,350 מהן, אחת מכל 70, נמצאו נשאיות. עם זאת, הבדיקה אינה נותנת מענה מלא לנשים ממוצאים אחרים ואינה מאתרת את כל השינויים האפשריים בגנים האלה. לכן פרופ' וולף קורא לבחון את הרחבת הבדיקות לגנים נוספים ולעבור לסקירה המותאמת לרמת הסיכון האישית של כל אישה.
לצד הרחבת הבדיקות, נדרש גם מענה לנשים שאובחנו כנשאיות. "לנשאית קשה מאוד למצוא מרפאה שתעקוב אחריה", מציין פרופ' וולף. הוא מצביע על מחקר ישראלי עדכני שמצא שונות בין המרכזים הרפואיים בהמלצות המעקב, מצב שעלול ליצור בלבול ופערים בטיפול. "הרחבת הבדיקות חייבת לבוא יחד עם הרחבת מערך המרפאות לנשאיות. יותר צוותים רב-תחומיים, שירות נגיש גם בפריפריה ופרוטוקול ארצי אחיד", הוא מדגיש.
