שתי נשים בנות 45 מגיעות לממוגרפיה. הממוגרפיה של שתיהן תקינה, ושתיהן יוצאות עם אותה המלצה להמשך המעקב. אבל מערכת בינה מלאכותית שקוראת את הצילומים, שמוטמעת בימים אלה במרכז לבריאות השד בהדסה, יכולה לקבוע שהסיכון של אחת מהן לפתח סרטן שד בחמש השנים הקרובות עומד, לשם המחשה, על 10%, ושל חברתה על פחות מאחוז.
תוכנית הסקר הלאומית בישראל מבוססת כיום על מעקב אחיד: ממוגרפיה אחת לשנתיים לנשים בגילי 50–74 בסיכון ממוצע. אלא שכ-25% מהנשים המאובחנות מדי שנה בסרטן השד בישראל הן מתחת לגיל 50. "נשים צעירות יותר, שלא הופנו לממוגרפיה ושאין להן סיפור משפחתי של סרטן השד, עלולות להישאר מתחת לרדאר", אומרת פרופ' מיכל תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה.
בהדסה מתחילים לבחון גישה שונה: סקר מותאם אישית לרמת הסיכון. החידוש הוא מערכת בינה מלאכותית בשם Mirai שפירושו "עתיד" ביפנית, המעריכה את הסיכון לפתח סרטן שד בחמש השנים הקרובות על סמך צילום ממוגרפיה תקין.
את המערכת פיתחה ב-MIT פרופ' רגינה ברזילי, מדענית מחשב ישראלית שחלתה בעצמה בסרטן שד ללא סיפור משפחתי בעברה או גורמי סיכון מוכרים. המודל אומן על כ-80 אלף ממוגרפיות, של נשים שחלקן חלו בהמשך וחלקן לא. "היכולת שלו לזהות נשים בסיכון מוגבר טובה יותר מזו של המודלים הקליניים", מדגישה פרופ' אלוייס.
"יש כאן שני שינויים משמעותיים", היא מסבירה. "הראשון הוא שממוגרפיה יכולה לשמש לראשונה גם להערכת הסיכון העתידי, ולא רק לאבחון מחלה קיימת. השני הוא האפשרות להתאים לכל אישה את המעקב לפי רמת הסיכון שלה. חלק מהנשים ימשיכו להיבדק אחת לשנתיים, ואחרות יוזמנו מדי שנה או לבדיקות נוספות, כמו MRI".
לדבריה, כ-20% ממקרי סרטן השד שמתגלים אצל נשים המשתתפות בבדיקות סקר נמצאים אחרי ממוגרפיה שהיתה תקינה, ומתגלים בעקבות תסמינים. "אחרי בדיקת קולונוסקופיה, למשל, אדם אחד מתבקש לחזור כעבור שנה ואחר כעבור עשר שנים. בסרטן השד אנחנו עדיין לא עובדים כך, וזה מה שאנחנו רוצים לשנות". היא מדגישה כי ההמלצות מיועדות לנשים ללא תסמינים. הופעת גוש או שינוי בשד מחייבת בירור רפואי ללא קשר להערכת הסיכון ואין להמתין עם הגעה לבדיקה.
מה מזהה המערכת בצילום שהעין האנושית אינה רואה?
"אנחנו לא יודעים מה המכונה רואה, אבל היא מזהה דפוסים בתמונה שקשורים לסיכון מוגבר ומתריעה בפנינו, וזה מספיק לי כרופאה כדי לדעת שצריך לעקוב אחר האישה בצורה צמודה יותר. באבחון מוקדם של סרטן שד אנחנו מדברים על סיכויי החלמה של 97% עד 99%".
כיצד עשויה השיטה לשנות את תוכנית הסקר בישראל?
"השיטה הוכיחה את עצמה במחקר המקורי, ומאז נבדקה על כ-2 מיליון ממוגרפיות ב-14 מדינות. החזון שלי הוא שכל אישה תעבור בעתיד ממוגרפיה בגיל 40, והצילום ינותח באמצעות Mirai, וכך לפי הסיכון האישי נוכל להמליץ לה לחזור בעוד חמש שנים או להתחיל במעקב כסיכון מוגבר".
פרופ' תניר אלוייס מדגישה גם את חשיבות הבדיקה הגנטית לנשים ממוצא אשכנזי ואתיופי. לדבריה, כ-2.5% מהנשים ממוצא אשכנזי נושאות מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לסרטן השד. הבדיקה כלולה בסל הבריאות גם לנשים שמוצאן האשכנזי חלקי וגם לנשים ממוצא אתיופי, וניתן לבצעה בקופות החולים.
השימוש ב-Mirai בהדסה נמצא עדיין במסגרת מחקר. נשים שתוצאות הממוגרפיה שלהן תקינות תוזמנה למלא שאלון על עמדותיהן כלפי בינה מלאכותית ברפואה, תפיסת הסיכון שלהן והחשש מהמחלה. בהמשך מנותחים הצילומים באמצעות המערכת, והרופאים משלבים את התוצאות עם הערכה קלינית וממליצים על המשך המעקב. המחקר, המתקיים באופן בלעדי בהדסה, נערך בשיתוף הצוות הפסיכו-אונקולוגי בראשות פרופ' מיכל בראון.
כיצד מספרים לאישה שהבדיקה שלה תקינה, אבל היא בסיכון מוגבר לחלות?
"הרגישות הנדרשת היא בהחלט חשובה ומשמעותית. האתגר הוא להסביר את הסיכון בלי לעורר חרדה מיותרת. לכן אנחנו חוזרים למשתתפות כעבור שבועיים ובודקים כיצד הבינו את המידע והאם הוא עורר חששות. חשוב להדגיש שהרבה נשים מסתובבות בתחושה שהן בסיכון מוגבר, למשל על רקע סיפור משפחתי, כך שתפיסת סיכון לא אמורה להיות זרה לנשים".
מחקר נוסף בהדסה מתמקד בנשאיות מוטציות בגנים BRCA שהסיכון שלהן לפתח סרטן שד במהלך החיים עשוי להגיע לכ-60%. החוקרים בודקים בדיעבד אם Mirai היתה יכולה לזהות עלייה בסיכון שנים לפני האבחון. "אם נצליח לזהות מתי הסיכון מתחיל לעלות, נוכל לסייע לנשאיות לקבל החלטה על העיתוי המתאים לכריתת שדיים להפחתת סיכון".
התאמת טיפול לכל מטופלת
בהדסה בוחנים גם שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי נשאות גנטית בקרב נשים שכבר חלו בסרטן השד. פרופ' שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בהדסה ויו"ר החוג הישראלי לאונקולוגיה של השד, מובילה פרויקט לפיתוח כלי AI שינתח דגימות פתולוגיות ויזהה מטופלות שעשויות לשאת מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2.
"גם בישראל, שבה הנגישות לבדיקות גנטיות טובה יחסית, יש צווארי בקבוק בדרך לביצוע הבדיקות וקבלת התוצאות", היא מסבירה. "הכלי יאפשר לזהות במהירות את המטופלות שהסיכוי למצוא אצלן מוטציה הוא הגבוה ביותר ולתת להן קדימות בבדיקה". לדבריה, הטכנולוגיה עשויה לסייע גם במדינות שבהן בדיקות גנטיות פחות נגישות, באמצעות סריקה דיגיטלית של דגימות פתולוגיות וניתוחן מרחוק.
מה מייחד את מאגר המידע שנבנה בהדסה?
"יש לנו מאגר מחקרי שמתעד בפירוט את מהלך המחלה והטיפול של יותר מ-5,000 מטופלות. אנחנו מחברים את הנתונים למידע הגנומי ולמסלולי הטיפול, ובהמשך גם לבדיקות הדימות ולתמונות הפתולוגיות. אלה כמויות מידע שאי אפשר לנתח ולפרש יחד בלי ביואינפורמטיקאים וכלי AI. מבחינתי, הפוטנציאל של היכולת הזו משנה את כללי המשחק".
כיצד בינה מלאכותית עשויה להשפיע על בחירת הטיפול?
"כבר 30 שנה אנחנו יודעים שסרטן השד מורכב מכמה תתי-סוגים, והיום אנחנו מבינים שיש כנראה עשרות. כל גידול שונה, והוא גם משתנה אצל אותה אישה לאורך הזמן. למרות המידע שצברנו, אנחנו עדיין פועלים במידה רבה לפי הנחיות בינלאומיות המגדירות את קווי הטיפול. באמצעות ניתוח הנתונים נוכל להבין טוב יותר את מסלול המחלה של כל מטופלת, ואולי בעתיד גם לקבוע איזה טיפול מתאים לה בכל שלב ובאיזה סדר".
במקביל פועלים בהדסה להרחבת הנגישות לבדיקות גנומיות, הניתנות בחלק מהמקרים ללא עלות ובאחרים בעלות סמלית. הצוות שותף גם במחקרים בינלאומיים על ביופסיות נוזליות, בדיקות דם המזהות דנ"א שמקורו בגידול ועשויות לאפשר מעקב אחר שינויים בו. "אנחנו עדיין חוקרים מתי ואיך נכון להשתמש בבדיקות האלה", מדגישה פרופ' פאלוך-שמעון. "חשוב לנו לדעת היכן המידע יכול לעזור למטופלת בפועל, ולא להסתפק בתרומה שלו למחקר".
המלחמה והמצב הביטחוני פגעו בהגעתם של מחקרים קליניים בינלאומיים לישראל, ובהדסה פועלים לשמר את השתתפות המרכז במחקרים כדי לאפשר למטופלות גישה לטיפולים חדשניים. "אנחנו נלחמים בשיניים כדי שהמחקרים ימשיכו להגיע אלינו (ולארץ בכלל) ואנו נהיה שותפים פעילים", אומרת פרופ' פאלוך-שמעון. "העתיד הוא להתאים לכל אישה טיפול שמותאם לה הרבה יותר, על סמך המידע הגנומי ומסלול המחלה שלה".
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי.
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
