השמנת יתר ידועה כגורם סיכון לסרטן ערמונית. כעת, מחקר חדש בדק את הקשר בין מצבורי שומן בגוף, לסיכון לסרטן ערמונית בקרב גברים מבוגרים. חוקרים מאוניברסיטת הרווTרד ואוניברסיטאות נוספות בארצות הברית ובאיסלנד, בחנו את נתונים של 1,832 גברים בני 76.3 בממוצע, שגויסו למחקר בריאותי רחב היקף באיסלנד בין השנים 2006-2002. בתחילת המחקר התבקשו המשתתפים לענות על שאלון רפואי ונבדקו נתוני משקל, גובה, היקף מותניים ומדד מסת השומן בגוף BMI (Body Mass Index), משקל חלקי גובה בריבוע, כשהטווח התקין הוא 25-18). כמו כן, המשתתפים עברו בדיקת CT שהדגימה את פיזור מצבורי השומן באזור הבטן (שומן תוך-בטני ושומן תת-עורי). במהלך תקופת המעקב, שנמשכה עד דצמבר 2015, נרשמו 172 מקרי סרטן ערמונית בקרב המשתתפים, לרבות 31 מקרי תמותה מהמחלה.
ממצאי המחקר מדגימים בין היתר כי מצבורי שומן בטני מעלים ב-31% את הסיכון לחלות בסרטן ערמונית מתקדם (סרטן שכבר התפשט מן הערמונית לאיברים נוספים בגוף). עוד נמצא שהקשר בין שומן בטני ובין סיכון לסרטן ערמונית מתקדם, חזק יותר דווקא בגברים בעלי BMI נמוך מ-27 - כלומר, גם גברים שלא נחשבים לבעלי עודף משקל רב לפי מדד ה-BMI, אך סבלו ממצבורי שומן באזור הבטן, היו בסיכון מוגבר לסרטן ערמונית מתקדם.
עם זאת, גם בעלי BMI גבוה או היקף מותניים גבוה, היו בסיכון מוגבר לסרטן ערמונית מתקדם, כאשר הסיכון לגברים בעלי מדד BMI גבוה מ-30 (בעלי השמנת יתר) היה פי 2.5 לחלות בסרטן ערמונית מתקדם לעומת בעלי מדד BMI תקין. כל עלייה של 5 יחידות BMI העלתה בכ-50% את הסיכון לסרטן ערמונית מתקדם. כמו כן, כל עלייה של כ-10 ס"מ בהיקף המותניים העלתה בכ-40% את הסיכון לסוג סרטן זה.
החוקרים מציינים כי פיזורו הייחודי של השומן בגוף עשוי להוות גורם חשוב בניבוי מהלך המחלה וסיכויי ההחלמה ממנה. במבוגרים, השומן נוטה להיאגר דווקא באזור הבטן, וסוג שומן זה קשור לעמידות לאינסולין וציטוקינים מחוללי דלקת - גורמים היכולים להשפיע על מהלך ההתקדמות של סרטן הערמונית.
לסיכום, מהמחקר עולה כי קיים קשר בין מצבורי שומן בטני, בשילוב עם מדדי BMI והיקף מותניים, ובין סיכון לחלות בסרטן ערמונית מתקדם. שימת לב לגורמים אלה עשויה לסייע באיתור גברים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ערמונית מתקדם.
