המלחמה הנוכחית העמידה את מערכת הבריאות בישראל בפני אתגר חסר תקדים. כלל הארגונים והשחקנים במערכת הבריאות נדרשו להתאים את עצמם במהירות לטיפול באלפי פצועים ונפגעים, להיערך לאיום הטילים המדויקים ולהתמודדות עם הצרכים הרפואיים של המפונים מהצפון ומהדרום.
ועידת ישראל לרפואה ה–15 של הארץ Labels, בניהולו המקצועי של פרופ' אבי ריבקינד מהמרכז הרפואי הדסה, התמקדה באתגרי הרפואה במלחמה ובשגרה. "מאז 7 באוקטובר רעייתי מיכל ואני ביקרנו כמעט בכל בית חולים במדינה ופגשנו אלפי פצועים", סיפר נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתח הוועידה. "אצל כל אנשי הצוותים הרפואיים ראינו ניצוץ בעיניים. זה לא משנה מאיזה רקע הם מגיעים, כולם מחויבים להחלמת הפצועים".
לדברי הרצוג, מערכת הבריאות הוכיחה בשנים האחרונות את יכולתה לתפקד בהצלחה תחת אש. "המלחמה ומגפת הקורונה המחישו שתיהן עובדה ברורה אחת: יש לנו מערכת רפואה מעולה, גם בשעת משבר ובעתות חירום. בלב המערכת נמצאים צוותים רפואיים מצוינים שאפשר לסמוך עליהם. האמון הגבוה שממנו נהנית המערכת הוא סוד עוצמתה, אבל הוא גם מטיל על אנשי הבריאות את החובה לפעול להתחדש בכל עת".
"להביא בחשבון את השגרה"
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, קרא בוועידה להגדיל את ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות. "בתור מי שכיהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועסק רבות בנושא הפרטת בתי החולים, יש לי רק שבחים למערכת הבריאות. אני לא מופתע מתפקוד המערכת מאז פרוץ המלחמה. אנחנו צריכים להביא בחשבון את המלחמה, אך גם את השגרה. עלינו לחשוב על העתיד, כיצד נוכל לחזק את מערכת הבריאות.
"בתי החולים הממשלתיים בירושלים מקופחים בצורה משמעותית בתקציב המדינה", טען ליאון. "אני פועל עם מנהלי בתי החולים בעיר כדי לנסות לתקן את העיוות הזה. ברגע האמת, ראינו שכל בתי החולים עובדים יחד, וכל בית חולים חשוב בפני עצמו. אנחנו צריכים יותר תקנים ויותר ידע. הבעיות הרפואיות השוטפות של אזרחי ישראל לא נעלמו".
"המענה לחוזרים מהשבי ניצב בראש סדר העדיפויות שלנו"
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי המשרד פועל לשפר בצורה משמעותית את המענה בתחום בריאות הנפש. "מערכת הבריאות נמצאת באחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. כמו כל אירוע גדול, המלחמה חשפה את היתרונות שלנו, אבל גם את האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים. ברמה האישית, שר הבריאות ואני חושבים שנושא בריאות הנפש הוא הסוגיה החשובה ביותר על סדר יומה של המערכת".
לדברי בר סימן טוב, "המערכת סבלה מקשיים בתחום בריאות הנפש עוד לפני פרוץ המלחמה, בין היתר בשל מגפת הקורונה. אנחנו מתמודדים עם צורך בוער להכפיל את היקף הטיפול שאנחנו נותנים בעולם בריאות הנפש. סיכמנו עם משרד האוצר על תוספת של 1.4 מיליארד שקל לתחום בריאות הנפש, לצד תוספות שכר משמעותיות. אנחנו עובדים יחד עם הממונה על השכר כדי לייצר תנאי שכר אחרים לגמרי לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, כדי לענות על אותו צורך בשיפור המענה למטופלים".
בר סימן טוב סיפר כי משרד הבריאות התגייס מהרגע הראשון למען קליטת החטופים שחזרו מן השבי. לדבריו, "אנחנו מדברים בצורה ישירה עם השבים עצמם ועם בני משפחותיהם. אנחנו פועלים כדי להתאים לכל אחד את הצרכים הספציפיים שלו. מבחינתנו, מתן מענה לחוזרים מן השבי זו מטרה עליונה, שנצבת בראש סדר העדיפויות של המערכת. אנחנו מוודאים ברמה האישית את איכות הטיפול שהם מקבלים".
שיקום החיילים הפצועים, מדגיש מנכ"ל משרד הבריאות, הוא אחד מיעדיה העיקריים של מערכת הבריאות. "בראייה שלנו, המערכת מתמודדת יפה עם כל נושא השיקום הפיזי. בתי החולים הצליחו להגדיל את התשתיות שלהם במהירות, ואנחנו משקיעים עוד 200 מיליון שקל בהגדלת התשתיות. המטרה שלנו היא לתת שיקום מצוין ומהיר לכל אותם חיילים שחזרו משדה הקרב, בלי לפגוע בשאר המטופלים שזקוקים לשיקום. כלומר, גם הקשיש ששבר את רגלו או האישה שנפצעה צריכים לקבל מענה מעולה מבחינת השיקום. השאיפה שלנו היא שגם ביום שאחרי המלחמה תיהיה למדינה מערכת שיקום איכותית", אמר בר סימן טוב.
"בניין כוח"
במהלך הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, מאות חיילים נפלו בקרב ואלפים רבים נפצעו. קצין רפואה ראשי, תא"ל פרופ' אלון גלזברג, הסביר כי המלחמה תפסה את חיל הרפואה בעיצומו של תהליך שינוי. "עוד לפני עשור שמנו לעצמנו יעד בעולם הרפואה המבצעית: להציל את מי שאפשר להציל. בשפה הצבאית, קוראים לזה בניין כוח. זה דבר די חריג בצה"ל — לתכנן לטווח זמן רחוק כל כך. לאחרונה, חיל הרפואה אף הוגדר במסמך רשמי של מנכ"ל נאט"ו כמרכז המצוינות הראשון בברית נאט"ו".
המלחמה, הודה תא"ל גלזברג, תפסה את חיל הרפואה בהפתעה. "מצאנו את עצמנו בעיצומה של הפתעה מוחלטת. אנחנו כואבים את החללים והפצועים של המלחמה הזאת, ובמקביל גאים בהישגים שלנו. זמן הפינוי הממוצע של פצוע במלחמה הנוכחית מסתכם ב–66 דקות. לשם השוואה, יש פצועים במלחמת לבנון השנייה שחיכו שש שעות ויותר. בשעות הראשונות של המתקפה ב–7 באוקטובר, הדבר שהטריד אותי יותר מכל לא היה הדרום, אלא האפשרות של פתיחת חזית נוספת בצפון".
ההישגים של חיל הרפואה, אמר תא"ל גלזברג, נזקפים לזכות הלוחמים ואנשי הרפואה בשטח. "בתחילה חששנו מדור הטיקטוק, אבל היום אני יכול לומר שמדובר בגיבורים ובגיבורות לכל דבר. יש לנו הרבה במה להתגאות בזכות אותם חיילים וחיילות. כל המערכת עברה מאפס ל–100 מהר מאוד. זה לא פשוט להניע מערכות גדולות, ואנחנו נדרשנו לעבור למצב מלחמה תוך רגע".
