ישנם סרטים רבים שעוסקים במלחמת העולם השנייה. מרביתם מציגים את נקודת המבט של הלוחמים ואת הקרבות העזים, ואחרים מתמקדים בשואה וביהודים שמתמודדים עם התופת. מעטים מהסרטים הם כאלו שנותנים לנו הצצה לעולמם של האנשים שבעורף – אלו שלא יצאו להילחם או נלקחו למחנות ההשמדה, אלא ניסו לחיות חיים נורמליים בצל איום שמרחף מעל הכל. הסרט "סאמרלנד" (Summerland) מעניק משב רוח מרענן בהקשר הזה. מלחמת העולם השנייה אמנם נמצאת ברקע, אך מעל לכל זהו סיפור על נצחיות האהבה וניצחון הרוח.
הסרט, אותו ביימה וכתבה ג'סיקה סוויל, מתרחש בתקופת הבליץ הגדול על לונדון. בזמן שגרמניה מפציצה את עיר הבירה של אנגליה, חוקרת תרבות הפולקלור, אליס (ג'מה ארטרטון) חיה לבדה בקנט – המחוז הבריטי הפסטורלי. היא מקדישה את חייה לקריירה שלה ומרחיקה את עצמה משאר התושבים. הכל משתנה כאשר לביתה מגיע פרנק (לוקס בונד) – נער בריטי שנמלט מההפצצות הבלתי פוסקות ומחפש מחסה. פרנק מציף בה זיכרונות מרומן שחוותה בעבר והמפגש בין השניים הופך לחלוטין את חייהם.
גולת הכותרת בסרט היא ג'מה ארטרטון, שבעצמה נולדה במחוז קנט בו מצולם הסרט. השחקנית הבריטית המוכשרת, שפרצה כנערת בונד בסרט "קוונטום של נחמה", כובשת את המסך בכל פריים ופריים. מי שראה אותה בסרטים כמו "התנגשות הטיטאנים", "הנסיך הפרסי: חולות הזמן" ו"תמרה דרו", לא יכול היה שלא להתאהב בה. ואכן, גם ב"סאמרלנד", ג'מה מביאה לדמותה של אליס מורכבות מעניינת, הכוללת כמה רבדים עמוקים. אליס היא דמות עוקצנית, דעתנית ולא חביבה במיוחד, שבנתה חומה מהעולם לפני שנים בעקבות אובדן שחוותה. מצד שני, יש בה עדיין אמונה ילדותית בעולמות קסומים של אגדות ומכשפות והיא נותנת את כל כולה לעבודה שלה ולמי שהיא אוהבת. למעשה, אליס היא דמות שנבנית באופן כל כך אמיתי, שלעיתים ניתן לשכוח שהעלילה בדיונית. לצד ג'מה, גם לוקס בונד בן ה-16 המגלם את פרנק, נותן הופעה מקסימה במיוחד ומעוררת הזדהות. מי שעוד מפליא ביכולות המשחק שלו הוא השחקן הוותיק טום קורטני. טום, ששיחק בסרט האלמותי "דוקטור ז'יוואגו" אי שם בשנת 1965, מגלם בסרט את מנהל בית הספר מר סוליבן, ומוכיח שגם בגיל 85 אפשר להיות כוכב קולנוע.
אי אפשר גם שלא לציין את הצילום המרהיב של לאורי רוז, שלוכד את חוף הים היפהפה ואת הגבעות הירוקות השלוות של קנט. המוזיקה, אותה ערך פיטר קלארק, מצליחה אף היא לרגש בכל תו ותו, וסוחפת את הצופים אחר העלילה הנוגעת ללב. העלילה עצמה מלאה בטוויסטים מפתיעים, וממש כמו חתיכות פאזל, בסוף הסרט הכל מתחבר לכדי יצירה אחת שלמה. הבמאית והתסריטאית ג'סיקה סוויל, סיפרה בראיון למגזין collider כי הרעיונות לתפניות בעלילה הגיעו אליה בזמן שנסעה באוטובוס, ללא כל הכנה מוקדמת: "זה היכה בי כל כך חזק שצעקתי בקול רם. אני אוהבת סרטים עם טוויסטים ומקווה שגם הקהל נהנה מההפתעות שקורות בסרט". ג'סיקה, שמשמשת בסרט גם כמפיקה, סיפרה בראיון על חווית קריאת התסריט: "נמשכתי מאוד לסיפור. קראתי את התסריט לא כשחקנית, אלא כמפיקה, והסיפור הפתיע אותי לחלוטין, עצר את נשימתי וגרם לי לבכות כשקראתי אותו, וזה דבר נדיר עבור לִי. את קוראת כל כך הרבה תסריטים שלא עושים לך שום דבר מבחינה רגשית, אבל זה ממש הצחיק אותי. אני גם אוהבת את הריאליזם לצד הקסם שיש בסאמרלנד, ואנחנו לא רואים את זה מספיק בבתי קולנוע".
על אף ש"סאמרלנד" מתרחשת בזמן המלחמה שהתרחשה לפני יותר מ-80 שנה, היא עוסקת בנושאים עכשוויים ודילמות שגם אנשים בימינו מתמודדים עימן. כמו כולנו, הדמויות בסרט חוות רגשות אוניברסליים – גם הן מתאהבות, מתאכזבות והלב שלהן נשבר, וגם הן חוות אובדן, נופלות, מגייסות כוחות נפש כדי לקום על הרגליים, ומצליחות להמשיך הלאה ולחיות מחדש.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
