נראה שמי שבנה את תכנית הקונצרטים לסיור הקרוב בישראל של "הווירטואוזים של קייב" - קונצרטים בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, בנס ציונה ובהרצליה - ידע שהתכנית תפנה לכל אוזן ולכל לב. "נגיע לישראל בהרכב של תשעה-עשר נגני כלי קשת ופסנתר אחד" אומר המנצח והצ'לן מנהל מוסיקלי ומועמד לפרס גראמי דמיטרי יבלונסקי בשיחת טלפון מקיֶיטִי שבאיטליה, שם שוהים ופעילים נגני ההרכב האוקראיני. "הגענו לכאן במהלך המלחמה כאורחים רשמיים של איטליה," מסביר יבלונסקי, "מי שסייע לנו במימון השהות הוא אלכסי שור, מלחין הבית של הווירטואוזים. העיר עצמה יפהפיה ולנגנים יש כאן הרבה חברים. הפסנתרן ג'וליאנו מאצוֺקַאנטֶה, נבחר להיות יועץ מוסיקלי לתזמורת ובתיאטרון מארוצ'ינו בעיר יש לנו סדרת קונצרטים רגילה".
לחובבי מוזיקה ברור שאי אפשר לפספס בתכנית שנפתחת בקונצ'רטו לשני צ'לות של ויוולדי, כשהסולנים הם יורי פוגורצקי הצ'לן הראשי של ה"ווירטואוזים" ודמיטרי יבלונסקי, צ'לן, מנצח והמנהל המוסיקלי של ההרכב כולו. עוד בקונצרט פרק מתוך קונצ'רטו לצ'לו של אלכסי שור, מלחין הבית של הווירטואוזים, שתי יצירות של מלחינים אוקראינים: "השליח" של ולנטין סילבסטרוב ומחול ספרדי של מירוסלב סקוריק, סוויטת 'הולברג' של אדוארד גריג, שלוש יצירות מתוקות של פריץ קרייזלר: רוזמרין היפה, שמחת האהבה ושיר אהבה, הטנגו של איזק אלבניז הספרדי והטנגוpor una cabeza של קרלוס גרדל הארגנטיני - שחזר למרכז ההתעניינות לאחר שמדונה רקדה בסרט "אוויטה," ולקינוח, צרור נעימות מפרי עטו של האמריקני לרוי אנדרסון שמזדמזמות על השפתיים מן הצלילים הראשונים.
לאחר האזנה ליצירות כולן אין ספק שגם היצירות של המלחינים האוקראינים, שהם פחות מוכרים לחובבי המוסיקה בישראל, מתחברות היטב לאווירת הכֵּיף שמביאים אתם הווירטואוזים של קייב. כך למשל, ולנטין סילבסטרוב המלחין האוקראיני בן השמונים וחמש אומר על המוסיקה שלו: "אינני מחבר מוסיקה חדשה אלא מוסיקה שמהדהדת ועונה למוסיקה קיימת," אומר ומן הסתם קולע ישירות לטעמם של רוב חובבי המוסיקה בעולם ובישראל. זה גם הכיוון של המלחין אלכסי שור שגורס: "היופי במוסיקה הוא הדבר החשוב ביותר, ולכן שני המרכיבים עליהם אני שם את הדגש הם הנעימה, הלחן או המלודיה, ולא פחות חשוב ממנה - הטונאליות".
כמה שנים פועלת "הווירטואוזים של קייב"?
"תזמורת 'סולני קייב', הזמינה אותי להיות המנהל המוסיקלי שלה לפני כעשר שנים. מדובר בגוף ייצוגי שהיה כפוף לנשיא אוקראינה של אותם הימים. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2016, דיברנו בינינו והגענו למסקנה שעלינו להיפרד מן החסות הממשלתית ולהפוך לגוף פרטי. בעקבות ההחלטה חלק מן הנגנים עזבו את התזמורת והתחלנו בארגון מחדש. לגוף החדש 'הווירטואוזים של קייב' היו גם קונצרטי פופ שבהם לא לקחתי חלק. הפעילות שלי היתה סיורים בעולם והקלטות עבור המותג 'נקסוס', שבהם השתתפו סולנים וזמרי אופרה מוכרים. אחד הסיורים, למשל, היה בערים שונות באוקראינה עם הכנר שלמה מינץ. היו לנו הפקות באולמות מעולים. הסיור הראשון של התזמורת בישראל היה בשנת 2017. יש לנו סיורים מתוכננים לדרום אמריקה, לארצות הברית ועוד. כאמור נכון לרגע זה הווירטואוזים של קייב, הם גוף פרטי ואני מאד מקווה שבעתיד נשוב להיות גוף רשמי של המדינה שיזכה בתמיכות משרד התרבות של אוקראינה. בינתיים אנחנו חיים את הטרגדיה של המלחמה, לא רק בממדים הפוליטיים שלה אלא גם בחיי היומיום, כך למשל הורים של אחד הנגנים ניסו לצאת ולא הצליחו; היו נסיונות שלא צלחו בהעברת תרופות לנזקקים ועוד. כרגע המצב נורא, אני מקווה שהדברים האלה יהיו מאחורינו בקרוב. בינתיים רק אלוהים אולי יודע איך כל זה יסתיים".
אנחנו מדברים על תזמורת צעירה? מהו ממוצע הגילים של הנגנים?
" זו תזמורת צעירה יחסית יש כמה צעירים בני עשרים פּלוּס, אבל הגיל הממוצע הוא קרוב יותר לארבעים פּלוּס. יש יותר צעירים. אבל כולם מכירים היטב זה את זה, למעשה הם מרגישים ופועלים כאחים ואחיות - כמשפחה. השם הוא 'הווירטואוזים של קייב', בעבר הם היו הנגנים הראשיים בתזמורת 'סולני קייב'".
השם וירטואוזים הוא מחייב
"נכון ורובם הגדול של הנגנים הם ללא כל ספק וירטואוזים. הם נגנו יצירות לא מעטות שדורשות נגינה וירטואוזית, תפקידים סולניים ביצירות קלאסיות מובהקות. כשאתה בודק את הרקורד האישי של כל נגן, אתה מגלה שנגני ההרכב נמנים עם צמרת המורים באוקראינה, ה'קרם-דה לה קרם' של חברת המוסיקאים באוקראינה".
התכנית שתנגנו בישראל היא קצת יוצאת דופן
"אכן, וכבר נשאלתי על ידי מארגני הסיור איך ייתכן שבתכנית אחת אתם כוללים יצירות של כעשרה מלחינים. קונצרט, אמר לי אותו האיש, צריך לכלול פתיחה תזמורתית קונצ'רטו לכלי סולני וסימפוניה. אמרתי מיד 'לא! הישראלים מאד אוהבים סלטים (הוא אומר בעברית ומדגיש את ההברה האחרונה). אנחנו נפתח את התכנית בקונצ'רטו של ויוולדי לשני צ'לות, ובהמשך אני מנגן את הפרק האיטי היפהפה מתוך הקונצ'רטו לצ'לו של אלכסי שור, מלחין הבית שלנו. בכלל אלכסי שור הוא דמות מאד חשובה לתזמורת, הוא עזר לנו להגיע לאיטליה. בהמשך הרבה דֶזֶרטים לקינוח כמו היצירות של פריץ קרייזלר, או היצירה של סילבסטרוב 'השליח'. סילבסטרוב הוא מלחין פנטסטי ששייך לזרם מלחינים שלא היה אהוד על השלטון הסובייטי. הוא מתגורר כעת בברלין, שהפקנו תקליטור עם היצירות שלו".
אתה עצמך לא יליד אוקראינה?
"לא!", אומר יבלונסקי בפסקנות, "נולדתי במוסקבה, מאה מטרים מן הקונסרבטוריון המפורסם של העיר. כעת כשאני שומע את הקריאות להפסיק לנגן יצירות של צ'ייקובסקי או של רחמנינוב כי הרוסים רצחו, זה נראה לי מאד מטופש. אישית, אני לא מסכים עם חרמות, אבל אני מכבד את ההחלטה. אתה יודע שהקונסרבטוריון בקייב נקרא על שמו של צ'ייקובסקי חשבו לשנות את השם ובסוף החליטו לא לשנות. וטוב עשו אחרת זה היה נראה צעד מטופש, מאד מטופש. האם נראה למישהו שאנחנו, היהודים, לא ננגן יצירות של באך או של שוברט כי הם היו גרמנים? או יצירות של מלחינים אנטישמים, או מי שנחשדו באנטישמיות? באותה רוח אני אומר - שמעתי שבונים בית כנסת בביירויט, עירו של וגנר. הוא בוודאי יתהפך בקברו כשישמע על כך. עקרונית אני נגד חרמות. אבל מאחר ומדובר בגוף רשמי משרד התרבות אנחנו נתונים לגחמותיו של המפקד במקום. המפקד הוציא הוראה שבזמן המלחמה לא ינוגנו יצירות של מלחינים רוסיים וזה השתנה במהלך המלחמה. בהתחלה הם אפשרו לנגן יצירות של שוסטקוביץ' וכעת גם נגינת יצירות שלו נאסרה".
האם יש לאוקראינים מלחין שבו הם מתגאים?
"סילבסטרוב עונה להגדרה הזאת. הוא מאד פופולרי היום. מוסיקאים רבים מנגנים יצירות שלו ואמנים מפורסמים מקליטים יצירות שלו במותגים מובילים כמו הדויטשא גרמופון. מלחין מאד מקורי בדרכו. גם אלכסי שור, שמחזיק בדרכון ישראלי, נולד בקייב, אפשר בהחלט לראות בו מלחין אוקראיני".
כמה תכניות חדשות או יצירות חדשות אתה עושה כשאתה עובד עם התזמורת?
"למעשה יש הרבה מאד יצירות שאנחנו עובדים עליהן. בזמן שאנחנו משוחחים התזמורת נמצאת בתקופה רצופה של חזרות . אנחנו עושים רפרטואר שהולם את התזמורת, כלומר רפרטואר לתזמורת כלי קשת לעתים לפי דרישות ותכנון אנחנו עושים גם יצירות סימפוניות. לישראל נגיע בהרכב של תשעה-עשר נגני כלי קשת ופסנתר וצ'לסטה ליצירה של סילבסטרוב. ויוולדי, סור, קרייזלר, סקוריק, וקטעי הדרן".
איך תגדיר את הייחודיות של התזמורת?
"זו שאלה קשה. אני חש קרבה גדולה לתזמורת כולה ולכל נגן. זו קבוצה שבה כל אחד מאוד מָסוּר. הם לא מסתכלים בשעון לבדוק מתי החזרה מסתיימת, או מתי ההקלטה מסתיימת. אתה מכיר בוודאי את המצב שחבר ועד הנגנים קם ואומר למנצח 'יש לך עוד חמש דקות! כי זה בהסכם', כאן זה לא קיים. יתרה מזאת, כשאני מגיע לחזרה ראשונה על יצירה, אני מגלה שהם כבר ניגנו את היצירה לפחות עשר פעמים לפני החזרה. זו בהחלט חוויה מאד ייחודית. כך שלפני הסיור לישראל עוד נופיע כאן באיטליה ונקליט את היצירה של שור ל'נקסוס'. לישראל נגיע מוכנים".
הווירטואוזים של קייב יופיעו בישראל בין התאריכים 10-4 במרץ.
לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים או חייגו *3221
בשיתוף רומן רבינוביץ' הפקות
