"ללא אבות אנו חשופים לכל רוח ונעים על פני האדמה ללא מחסה." (הסופר אהרן אפלפלד). אהבת האב לבתו והצורך של הבת באהבתו, הם התמה המרכזית בסרט הישראלי "בתי, אהובתי" שביים וכתב איתן גרין. זהו סרט על מערכות יחסים – בין בעל לאישה, בין אם לבנה ובין אב לבתו שמוכן לעשות הכל למענה.
שמעון (ששון גבאי המופלא), גבר כבן 70, אלמן, מגיע מישראל לפריז לבקר את חבר נעוריו, ניסים (אלברט אילוז) המתמודד עם בעיות בלב ואת אשתו של ניסים, ויוי (אוולין הגואל). על הדרך הוא מבקר את בתו אלמה (בגילומה של סיון לוי) שלומדת אנימציה בפריז, את בעלה דורי (עידו ברטל) העומד בפני סיום דוקטורט בסורבון ואת נכדו התינוק, דודי. שמעון מתארח בביתם של אלמה ודורי ומהר מאוד הוא מגלה שהנישואים של בתו וחתנו מתפרקים. שמעון מנסה לעזור לבתו היחידה והאהובה הנמצאת במצוקה, ונעזר בחבריו ניסים ואשתו ויוי, כדי להבין מה עומד מאחורי התערערות הנישואים של בתו. הוא יוצא למעין מסע בלשי אחר חקר האמת, ומופתע לגלות בבתו ובעצמו תכונות ותשוקות שמעולם לא הכיר.
כשחושבים על זוגיות שנמצאת במשבר, מדמיינים בראש סצנות של צעקות ובכי קורע לב – אך הגדולה של "בתי, אהובתי" היא דווקא בעדינות שלו. גרין מצליח ליצור סיפור אותנטי חף ממניירות, באמצעות בימוי רגיש ומדויק. התוצאה היא סרט מרגש במיוחד שנוגע בצופים גם ללא דרמה מוגזמת.
העדינות הזאת באה לידי ביטוי גם במשחק – ששון גבאי ("ביקור התזמורת") נכנס בקלות לנעליו של אב טוב לב ומקסים, שגם כשהוא מתעמת ומתווכח, עושה בחינניות רבה. סיון לוי, שמגלמת את אלמה, היא ליהוק נהדר. לוי, שזכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "שש פעמים", מעניקה הופעה מהפנטת של אישה אבודה ושבורה, שכלפי חוץ נתפסת כרעייה ואם מסורה.
ראויים לשבח גם אלברט אילוז, אוולין הגואל ועידו ברטל שגורמים לנו להתאהב בדמויות שלהם ומעוררים חשק לטוס לפריז ולפגוש אותם פנים מול פנים. גרין בונה דמויות שאינן חפות מפגמים, אלא כאלו בגובה העיניים, בשר ודם ולא פלקט - אפילו המורה לאנימציה ז'ורז' (בגילומו של השחקן הצרפתי קלמנט אובר) שאנחנו כצופים אמורים כביכול לראות בו דמות שלילית, מעורר בנו חמלה ואמפתיה.
הסרט דובר עברית וצרפתית, ולצד העברית שמאופיינת בחספוס, מרענן לשמוע את השחקנים הישראליים מדברים באופן שוטף צרפתית - שפה רכה ורומנטית. בהקשר הזה, פריז היא לא תפאורה בסרט, אלא בעלת תפקיד חשוב בנרטיב העלילתי. העיר שזכתה לתארים "היפה" ו"הרומנטית" בעולם, שנחשבת כמקום האידיאלי להצעות נישואין, מהווה ניגוד מוחלט לזוגיות ההרסנית של אלמה ודורי. ייתכן שהבחירה למקם את העלילה בצרפת נובעת גם מהאופי המתירני שלה, כמי שעומדת בראש המדד האירופי לבגידות מחוץ לנישואין.
למרות העלילה מתרחשת בעיר זרה לקהל הישראלי, הסרט מרגיש כמו בית. יש ב"בתי, אהובתי" חמימות נעימה ומלטפת, המאפשרת לצופים לבחון את מערכת היחסים שלהם עם בן הזוג, עם ההורים שלהם ומעל לכל – עם עצמם.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
