רגיש, קשוב, ג'נטלמן וגם יודע לתקן דברים בבית. הדרישות האלה מבן זוג נשמעות סבירות למדי, אבל בכפר שבו מתרחש הסרט "בעל בהזמנה", מתברר שלמצוא גבר כזה זה כמו למצוא מחט בערמה של שחת. הקומדיה של אלינור וילסון ואלכס יוסטון פישר הופכת את הפנטזיה על הגבר המושלם לאגדה למבוגרים, כשמאחורי ההומור השובב שלה מסתתרת שאלה רצינית: מדוע יחס אוהב ושוויוני נתפס לפעמים כאיום?
במרכז העלילה דייגת בודדה (אוליביה קולמן), הסופגת לעג מתושבי כפר קטן ושמרני. כשהיא מחליטה שאינה מוכנה להמשיך לחכות שמישהו ירצה בה, היא פונה לקולע סלים בעל כוחות קסם (פיטר דינקלג') ומזמינה ממנו בעל. התוצאה, בגילומו של אלכסנדר סקארסגארד, עולה על הציפיות: גבר עשוי נצרים, שמעניק לה אהבה ומעורר תשוקה בקרב נשות הכפר וקנאה אצל הגברים. מי שבמיוחד מתקשה להישאר אדישה היא אשת החייט (אליזבת דביקי), שמסתירה את התשוקות האמיתיות שלה.
אפשר לזהות כאן רפרנס קל לפרנקנשטיין, אלא שאיש הנצרים אינו מעורר אימה בגלל מפלצתיותו, אלא מערער את סביבתו דווקא בזכות מעלותיו. גם פינוקיו מהדהד בסיפור, אך כאן הרעיון מקבל תפנית יפה: איש הנצרים הרגיש מתגלה כאנושי יותר מבני האדם שבכפר. הגסות והאנוכיות שלהם מבליטות את עדינותו, והופכות את החריג החיצוני לאמת המידה המוסרית של הסרט.
ההיפוך הזה מצליח בזכות משחקו של סקארסגארד, שמביע בצורה נהדרת רגישות ופגיעות גם מבעד לשכבות האיפור. הגוף הקלוע נראה מוחשי, ואור השמש החודר בין הנצרים מזכיר עד כמה הוא שברירי, למרות מראהו המרשים. בזכות השילוב הזה, אנחנו שוכחים לרגע שמדובר בגבר עשוי נצרים, ונקשרים אליו וסיפור האהבה שלו. בסצנת הריקוד המשותפת הדייגת ואיש הנצרים שקועים זה בזאת בזמן שאנשי הכפר מתבוננים בהם. הרוך ביניהם מדגיש את מה שחסר בזוגיות של שכניהם: אהבה המבוססת על חיבה וכבוד, ולא על שליטה.
מול סקארסגארד, קולמן מעניקה לדייגת עומק החורג מדמות המנודה שמקבלת סוף סוף אהבה. היא מגלמת אישה שהתרגלה להתגונן מפני עלבונות, עד שגם חיבה מעוררת בה חשד. היא רוצה להיות נאהבת, אבל מתקשה להאמין שמישהו באמת אוהב אותה. הקושי הזה הופך את סיפור האהבה לנוגע ללב. דינקלג', בתפקיד בעל המלאכה המכשף, מוסיף שנינות המזכירה את טיריון מ"משחקי הכס": שוב הוא האיש שרואה מעבר למוסכמות ומתגלה כחכם יותר מהסובבים אותו.
גם הפרטים הקטנים בחיי הכפר מדגימים את יחסי הכוחות בין נשים לגברים. הקולרים הננעלים סביב צווארי הכלות במקום טבעות ממחישים כיצד נישואין הופכים לסימן בעלות. הנשים, המזוהות באמצעות המקצועות של בעליהן כמו "אשת החייט" או "אשת האופה", מאבדות אפילו את האפשרות להיות מוגדרות בזכות עצמן. בתוך המציאות הזאת, זוגיות המבוססת על נדיבות והדדיות היא כמעט מעשה מרד. "בעל בהזמנה" עוטף את הביקורת הזאת בהומור ובחושניות, ומזכיר שהפנטזיה הגדולה אינה בהכרח למצוא גבר מושלם, אלא להאמין שמגיע לנו להיות נאהבים.
בשיתוף יונייטד קינג
