החדר הצנוע המשותף לאדריכלים צבי דונסקי וזהבית שפיצר זוהר לא מעיד כהוא זה על רשימת הפרויקטים והלקוחות חובקת התחומים של משרדם, או על קדמת הטכנולוגיה המשולבת בעבודתם האדריכלית. אולי רק על מידת המעורבות האישית הרצופה והשליטה בפרוייקטים שהם מובילים.
שולחנותיהם ברובע 3 התל אביבי, מוצבים זה מול זה, וזוג המחשבים שבהם הם מלהטטים בין שרטוטים, פרטים ובינה מלאכותית, משמשים אותם רוב שעות היממה. המשרד על שלל הפרוייקטים שלו עובד כצוות סיעור מוחות מתמשך שנע בין השראה ותכנון קונספטואלי לתכנון מפורט וניהול הפרויקטים, כשטכנולוגיית המחר היא מרכיב מרכזי בקידומם.
"אנחנו שני חצאים של אותו מוח, אין חלוקה בינינו", הם אומרים על השותפות ביניהם במשרד "דונסקי-זוהר אדריכלים ומתכנני ערים".
מנעד הפרויקטים רחב, מתחיל מהמגזר העסקי הפרטי ומגיע עד פרויקטי ענק עבור יזמים וגופי מדינה כמשרד הביטחון, בנק ישראל, חברת חשמל, וחברות בינלאומיות, ועוסק בכל נגזרות הארכיטקטורה תוך הסתכלות כוללנית על תכנון ערים, השבחת נכסים, התחדשות עירונית, תכנון מבנים, עיצוב פנים ותכנון נוף. השליטה בכל רכיבים אלו עומדת לרשות היזמים, המקבלים שירות אמיתי של One stop shop.
"הדיאלוג עם היזם ישיר, ואין כמה גופים שצריך לתאם ביניהם משום שאנו מנהלים את התכנון כולו בסינרגיה של כל הדיסציפלינות", מסביר דונסקי. כך בקומפלקס של עירוב שימושים יקבל היזם את המעטפת התכנונית במלואה עם התייחסות להשפעות מרחביות, השפעות פנים בניניות, ודיאלוג בין כל הפרמטרים האדריכליים. "הרבה פחות כאב ראש ללקוח, ומתן תשובות און ליין בכל האספקטים, בלי אובדן זמן בבירורים או אי הבנות".
בשורת הבינה הטכנולוגית
דונסקי, יליד חיפה, בעל תואר B.ARCH בהצטיינות באדריכלות ותכנון ערים מהפקולטה לארכיטקטורה שבטכניון ובעל תואר שני בעיצוב מבנים M.S.B.D. מבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת COLUMBIA בניו יורק, עבד לפני הקמת המשרד בארצות הברית, גרמניה, פולין, קפריסין וישראל, במשרדיהם המובילים של משה ספדי, עדה כרמי-מלמד, דייויס&ברודי בניו יורק, ויהלום-צור בתל אביב.
שפיצר-זוהר, ילידת תל אביב, בעלת תואר B.ARCH בהצטיינות מבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי שבאוניברסיטת תל אביב, היא אדריכלית רשומה ורשויה עם ניסיון כאדריכלית בכירה במשרדים מובילים בארץ. זוהר משלימה בימים אלה את לימודי התואר השני באדריכלות, וחוקרת את פוטנציאל השימוש במנועי בינה מלאכותית בתכנון עירוני.
את צוות המשרד הם מתארים כ"צוות קרב", 10 עובדים שעושים עבודה של 30 עובדים, שפועל יחד כבר שנים, מיומן בכל רבדי התכנון, מייצג את המשרד בכל הליך ואף מפקח בפועל, וזאת על מנת להגיע לתכלול-על של פרויקט אדריכלי. את המשרד הקים צבי דונסקי ב-1993, ומעבר לתחומי התמחותם, הם גם מבצעים בקרה על פרויקטים מטעם המדינה ומנתחים אותם לעומק הודות לבקיאות ושליטה בחוקי התכנון והבנייה. המשרד עובד מול רשויות מקומיות בתכנון תב"עות והכנת מסמכי מדיניות ותוכניות אב, ומוכיח את עצמו כמשרד טכנולוגי הצועד עם הזמן.
בינה מלאכותית היא כלי נלווה לעבודתם של דונסקי-זוהר אדריכלים (המוכרים גם בשם הקיצור DZA), והמשרד אף שותף מקצועי בחברת הבינה המלאכותית QBIQ-AI, שפיתחה מנוע תכנון מונחה בינה מלאכותית, המייצר חלופות תכנוניות אובייקטיביות ללא הגבלה בכפוף לנתונים פרוגרמטים ואדריכליים המתויגים אליו.
הבינה המלאכותית במנוע זה מציעה יישומים מקצועיים לשוק הנדל"ן העסקי והאדריכלי בארץ ובעולם. המנוע מייצר מענה לבדיקות היתכנות לחללי מעטפת המלווה בדוחות מקצועיים ואף סירטונים תלת ממדיים הממחישים את פוטנציאל המבנה, השטחים והתאמתם לפרוגרמות שונות, מענה המסוגל לתכלל עשרות פרמטרים רלוונטיים ללקוחות. המערכת מנתחת את המידע והנתונים ומחוללת עשרות חלופות, תוך יצירת סדר עדיפויות המבוסס על אופטימיזציה של דרישות הלקוח. החלופות הנבחרות על ידי הלקוח הופכות לתוכנית מאושרת, ומעובדות לתוכניות ולתלת ממד אדריכלי. "זהו מנוע שיוצר חיסכון עצום בזמן תוך בדיקות יעילות, פרמטרים אדריכליים, תכנון ירוק ומענה על כל הדרישות הפרוגרמטיות והזיקות הנדרשות לתפקודו התקין של המבנה. בשורה אמיתית שלא היה כמותה, שהופכת את המונח הרף עין לרלוונטי מתמיד", הם אומרים. "היא חוסכת זמן לאדריכל, מציגה ליזם, למתווכים, לבעלי נכסים או לגופים מתכננים שמניידים שטחים, אלטרנטיבות פיזיביליות אמיתיות אותן הם יכולים לבדוק באפקטיביות, ומביאה בחשבון נתונים שהוגדרו מראש בפרוגרמה".
עוצמת המקום והפוטנציאל שלו
את הידע אותו צברו מעולם הבינה המלאכותית, העוסק בניתוח מאגרי מידע מרובי משתנים, מתעלים האדריכלים בימים אלה לפיתוח כלים לניתוח מרחבים עירוניים באמצעות יצירת מטריצות מתמטיות המסייעות לרשויות המקומיות, דוגמת עיריית הוד השרון, בהבנת ותכנון הפוטנציאל העירוני של המרחב. האזור מתוכנן בהתאם לכושר הנשיאה של תא השטח, בתלת ממד, וממנו גוזרים תשריט. "אנו לומדים עיצוב לאחור של תוכנית, מפרקים אותה לחלקים, מבינים את הפרמטרים שבה, למשל שיקולים תרבותיים, חברתיים, זכויות בנייה, תחבורה ואז מייצרים את יחידות הדיור, התעסוקה, המסחר ומרחב השוטטות האנושי מתוך סל הזכויות שקיים בתוכנית המתאר, כלומר כיצד לחלק את העוגה", מסבירה שפיצר-זוהר.
מערכות המחשוב המתקדמות, כולל הבינה המלאכותית, מאפשרות להגיע לתוצאות מהירות ליזמים. לאחר שביצעו תכנון ראשוני בבינה מלאכותית עבור חברת ניהול מהמובילות בשוק, נבחרה חלופה תוך שבוע, יצא מכרז תוך חודש, וארבעה חודשים וחצי מתחילתו של הפרויקט אוכלס המקום לשביעות רצון המנכ"ל והעובדים.
כלי החשיבה הראשוניים וההצגה התלת ממדית של הקונספט מומרים לארכיטקטורה ששמה את האדם במרכז, את חוויית התנועה שלו ואת התחושה שלו במרחבי החוץ והפנים, כולל מה ניבט מהחלון ואיך נראה הספייס האישי שלו. איכות זו של האדריכלות וההיבט האנושי עומדת לנגד עיניהם בין אם מדובר בתכנון פנים ובין אם במרחב שוטטות של בני אדם בעיר בת 500 אלף איש, בין אם היא מכוונת לאוכלוסייה בערים חילוניות ובין אם חרדיות. "אנו עוסקים בתכנון עבור אוכלוסיות מגוונות, ונותנים מענה מדויק למשתמש. מענה לפרוגרמה הוא לכאורה מובן מאליו, אבל הערך המוסף שלנו הוא להתייחס לכל 'בעיה' כאתגר שיש בכוחנו לפצח ואף פעם לא כפתרון מגירה ממוחזר כי אם תוך זיקוק ה-DNA של הלקוח".
היכן מקומה של היצירה האמנותית בתהליך?
"יצירה אמנותית מתנגשת לא פעם עם עבודה יום יומית קשה וביורוקרטיה, אבל כשאנחנו מעצבים מרחבי חיים לדורי דורות, עלינו להיות רגישים ולשים את עצמנו בצד. מבחינתנו, התרבות המקומית והכבוד לטבע ולאדם הינם בבסיסם מנוגדים לטרנדים ולמגמות המקדשות יצירת אייקונים. מינונים מדוייקים ורגישים הוכיחו לנו תמיד את היותם הגורם המשמעותי יותר ביצירה ברת קיימא, בה, לצד המענה לצרכים העירוניים, להנחיות היזם, ללוחות זמנים ותקציבים, אנו פועלים לשלב את רוח האדם ושאר רוחו. תמיד נחפש את עוצמת המקום ואת הפוטנציאל שלו ולכן נסתכל על הקשרים רחבים יותר מאשר המגרש שעליו אנו עובדים ונכלול פרמטרים שמשפיעים עליו".
כדי להמחיש את הרעיון הם מציינים מגרש שבו עליהם לייצר ציר מסע שמתחיל בנקודה מסוימת עובר בשביל ירוק ומוביל הלאה ללב של מקום, סביבו יכולה להתפתח רקמה חדשה של חיים, כגון אזור רב שימושים של מגורים, מסחר ומלונאות על תפר של רכבת קלה שתזין את המרחב הסביבתי. "נתכנן מסלול חווייתי ומהנה לאדם, שהוא הראשון עבורנו והעיר צריכה לשרת אותו, אחרת הוא יוותר על הרחוב ויישאר ברכב. נכלול רחובות מוצלים ונעימים, נוף משתנה ולא מונוטוני או אנונימי. יש ערים בעולם שבהם נהנים ללכת ברחוב, בעוד בארץ שלנו, שבה הרחוב הופקע לטובת כלי רכב. צריך להחזיר את הרחוב ועושר-המצבים והחוויה לאנשים. מעבר להשקעה בתשתיות ולגביית ארנונה, עיר רוצה שלאזרחיה, אורחיה והעובדים בה יהיה טוב, שיהיו להם מקומות לצאת אליהם ולשהות בהם ולא רק להגיע עם רכב לצורך מסוים ולהיעלם בחזרה".
שמירה על היצירה האדריכלית
את הרגישות האדריכלית הם משלבים גם בסביבה שאמורה לשרת את עידן המגורים החדש, את מגדלי המשרדים מול מבנים היסטוריים, את עתודות הקרקע המצטמצמות של המרחבים הירוקים ואת ההתפתחות הטכנולוגית המואצת. בעזרת הבינה המלאכותית נבדקת מורכבות של דיסציפלינות - יעילות, חזרתיות, מודולציות, גישה ועוד, כדי לבחון התאמה של קרקע לייעודה, למשל ביצירת שטח פתוח ירוק לטובת התושבים והעיר במבנה שמוגדר בתוכנית בניין עיר כעירוב שימושים וכולל מגורים עם משרדים וקומת קרקע של מסחר. המשרד, שמתמחה בתכנון חוות שרתים, מציינים האדריכלים את האתגר שבהפיכת קופסה שחורה במרחב לחלק קוהרנטי מהרקמה העירונית, תוך שמירה על סביבה אופטימלית עבור המערכות והטכנולוגיה, כזו שאינה מייצרת מטרד סביבתי. "הראייה האדריכלית הופכת את הפרוגרמה לכמותית ואיכותית בשלבי תכנון ראשוניים לחלוטין, כשהמעטפת, הפנים והנוף הם יישות אחת כבר מההתחלה", הם מסבירים.
את תפישת העולם האינטגרטיבית שלהם, הם מביאים לידי ביטוי בבנייה מוסדית ומסחרית כאחד, כמו גם במבנים היסטוריים, המשקפים תקופות קודמות בתרבות המקומית, והמצריכים שימור. "לא מדובר רק בשימור החזית כי אם בשימור קנה המידה, איכות החללים, משחקי האור והצל במדינה רוויית אור טבעי. בשבילנו אור הוא סוג של בלוק בנייה, אחד האלמנטים שיוצרים את החלל, וכך נשמרת היצירה האדריכלית במלואה".
לאתר >>> זוהר אדריכלים ומתכנני ערים >>> פייסבוק >>> פייסבוק QBIQ >>> אינסטגרם
בשיתוף דונסקי-זוהר אדריכלים ומתכנני ערים
