הדיירים, תושבי חוץ, ביקשו לבנות לעצמם בית נופש בישראל. הם חלמו על מקום שיאפשר להם שהייה נוחה וסביבת אירוח לבני המשפחה ולחברים במפגשים נרחבים.
המענה הזה ניתן להם במלואו בבית באחד היישובים במרכז הארץ בתכנון משרד יעקבס-יניב אדריכלים, המשדר במבט ראשון פשטות בסיסית וישירה ויחד עם זאת טומן בחובו הפתעות בדמות תזוזות עדינות ומשחקי אור וחומר בקווים העוטפים אותו.
חזיתות הבית חצויות באמצעות טיח, בטון וקורת ברזל שחובקת את שתי קומות הבית, ובה משובצים גופי תאורה שעוצבו במיוחד לפרויקט. לצדם גגונים דקורטיביים, פרגולה, לוח ברזל עם כתובת הבית וגם מסילות למערכת מיסוך חלונות מברזל. כל אלה ממתנים את קנה המידה הגדול של המבנה ואת נוכחותו המאסיבית על הקרקע.
הבית, בשטח 530 מ"ר על מגרש ששטחו דונם, משתרע על שלוש קומות שייעוד כל אחת מהן תוכנן בקפידה. בקומת המרתף סלון גדול להקרנת סרטים, מטבחון, סוויטת אורחים וחדר שירות מרווח. בקומת הקרקע סלון, חדר משפחה, מטבח, מזווה ופינת אוכל ובקומה הראשונה ארבע סוויטות שינה עם חדרי אמבטיה וחדר עבודה.
איזון בין הגן לבית
החצר העוטפת את הבית כוללת בריכת שחיה מחוממת, פינת אירוח, פינת אוכל, מטבח חוץ ומקלחת חצר, ביניהם שזורות פינות נוי מטופחות ושופעות צמחייה. גם כאן, כמו בכל הבתים בתכנונם של "יעקבס-יניב אדריכלים", הגן מהווה חלק משמעותי מהבית ואלמנטים שונים ממנו נוכחים כמעט בכל פינה בתוך הבית עצמו.
"זה בהחלט היה אחד האתגרים העיקריים שניצבו בפנינו. לתת מקום של כבוד לגן ולא לאפשר לבית להשתלט על המרחב", מתארת אדריכלית תמר יעקבס. "נפח הבית גדול, יחסית, כדי לענות על כל צרכי הדיירים, אך לא רצינו שנוכחותו תבלע את הגן הסובב אותו, כיוון שאנחנו רואים בו אלמנט מרכזי המכתיב את אווירת הבית, לא רק כשהדיירים שוהים בחוץ אלא גם כשהם בחדריהם, במטבח או בסלון. לכן חיפשנו ומצאנו דרכים מיוחדות להעצים את הגן בעזרת חומרים שונים על החזיתות, בעזרת תאורה ובעזרת צמחים".
הטיח המחבר בין הבית לאדמה
הגוונים השולטים שנבחרו לחומרי הגמר של הבית הם אפור, שחור וחום. "שילבנו בין בטון חשוף, ברזל וטיח וושפוץ (נקרא גם טיח שימור): טיח מיוחד משולב באבנים קטנות. אנחנו משתמשים הרבה בטיח הזה, במטרה לחבר את הבית לאדמה, לגרום לו להיראות כאילו תמיד היה שם ולא אוביקט חדש וסטרילי שמסמל לרוב בנייה חדשה. מעבר לזה, טיח הוושפוץ נותן מענה פרקטי מצוין בהקשר ניקיון ותחזוקה לאורך זמן", מסבירה יעקבס.
פנים הבית ממשיך את אותו קו עיצובי. בטון מלוטש, משולב באבנים ג'ינג'יות, משמש כריצוף הפנים בקומת המגורים ובפיתוח השבילים. הרהיטים שנבחרו הם בעלי גוונים נייטרלים, הבדים עשויים מחומרים בעלי טקסטורה נעימה למגע ולשטיחים צבעוניות מודגשת יותר, שמשלימה את האווירה הביתית.
בני הבית ביקשו למקסם את חוויית האירוח, עבורם ועבור האורחים כאחד, וכך מוקם המטבח במרכז הבית, והורכב מחלק גלוי ופתוח ומחלק חבוי שכולל את חלקי השירות ואת מזווה האכסון. דלת המעבר למזווה הוסוותה כך שתיראה חלק מהארונות הגבוהים במטרה לייצר מראה הרמוני, חלק ורציף. הכיור והכיריים ואזורי העבודה המרכזיים, מוקמו שניהם על האי וביניהם מרחב עבודה נוח ומרווח שפונה אל הסועדים ואל הגינה שבחוץ.
שלוש שנים וקורונה
"בית זה הוא תוצר של תהליך מורכב שבראשיתו ביקשו הלקוחות לשפץ מבנה קיים", מסכמת תמר יעקבס. "לאחר תקופת ניסיונות ובדיקות, נעשתה חשיבה מחודשת והוחלט לתכנן בית חדש בהתאמה מדויקת לחלומותיהם. תהליך הבנייה ארך שלוש שנים ועם סיומו פרצה מגפת הקורונה, כך שבמשך תקופה ארוכה לא יכלו דיירי הבית להגיע לישראל ולחנוך את משכנם החדש. אסופת חוויות אלה רק העצימה את הציפיה וההתרגשות שדבקו גם בנו, עד הרגע שבו הדיירים נכנסו לראשונה בדלת ביתם החדש".
בשיתוף יעקבס-יניב אדריכלים
