אני נתקלת לפעמים במושג "נקלענו", כאילו איפשהו אחרי הסיבוב, מישהו הפתיע אותנו, כאילו אין ידינו בדבר.
אז זהו שלא! נסענו ברכבת הזו, בעיניים פקוחות ולא רואות, אפילו שילמנו על הנסיעה, ועודנו משלמים עליה, למרות התאונה שעברנו, אז מה עושים? עושים!
מרימים את הראש, נכנסים למוד עשייה, מסמנים מספר מטרות לשנים הקרובות ושועטים אליהן כמו שרק אנחנו, הישראלים, יודעים לשעוט.
1. מנקים את "האורוות" במגזר הציבורי. מתחילים מלמעלה ויורדים עד עומק המגזר. אנשים טובים שבמערכת (ויש לא מעט כאלו) יסומנו כשדרה ניהולית, יושקעו בהם משאבים לפיתוח, צמיחה, השכלה והם יישארו שם בשאיפה עד הפנסיה. בימים קשים של משבר, קיומה של השדרה הניהולית הזו הינו צורך קיומי, ניסיונם ומחויבותם היא המניעה את המגזר כולו. לצערנו בשנים האחרונות חולל המגזר הציבורי הזה ורבים מנושאי התפקידים "הוצנחו" אליהם כמינויים פוליטיים כשברגע המבחן חוסר היכולת שלהם לתפקד, הביאה לשיתוק מוחלט של המערכות.
2. מקדמים אפליה מתקנת בכל התחומים, במקום בו נמצאות נשים, מתנהלים הדברים קצת אחרת. יש למקם נשים בעמדות קבלת ההחלטות בכל המערכות: הפוליטית, הכלכלית, הצבאית, האזרחית ובכל מקום בו ניתן.
הגדרת חלקן המספרי של נשים בכל גוף מנהל או מפקד, בכל דירקטוריון חברה ציבורית, בפורום מטכ"ל, במשרדי הממשלה ובבתי המשפט. עידוד השכלת נשים מכל האוכלוסיות במקצועות הטכניים והניהוליים ושמירת מעמדן בכל אותם גופים בהם נדרשת שמירה שכזו. כל הגופים הזוכים למימון ממשלתי יחויבו באפליה מתקנת, כמו גם כל מוסדות הציבור והשלטון.
3. חיזוק מוסדות אכיפת החוק תוך כדי קידום חקיקה מתאימה שתשמור על ביטחון האזרחים. מילה חזקה ששמענו לא מעט הנה "משילות", מה שהיה יעד הפך לחזות הכל תוך עשייה מינימלית תומכת. שיפור מעמד השוטר שיתחיל משיפור תנאיו, שיפור מערכת הגיוס והמיון של השוטרים, שוב תוך מתן הזדמנות לכל המגזרים, יביא ליצירת גוף אכיפה מכבד ומכובד.
4. חיזוק מערכת החינוך ואחידותה. הקפדה על הזדמנות שווה למגזרים השונים לרכישת חינוך והשכלה, כזו שמבוססת על לימודי הליבה אבל גם על הרבה יצירתיות ופיתוח היוזמה והמנהיגות, יצירת דור ה"גאונים" הבא, כזה שישים אותנו תמיד בחוד העשייה בכל התחומים.
5. חלוקת הנטל בין כל האוכלוסיות, אלו שמבחירה נמנעות ואלו שמודרו מכך. כל אזרח במדינת ישראל, בכל דת וגזע, יהיה מחויב בשירות לאומי כלשהו, מי שלא ייתן חלקו, לא יקבל מהמדינה, לא יוכל להיות נבחר ציבור, לא יוכל לחנך, לא יוכל לעבוד במגזר הציבורי, בקיצור כולם יעשו שירות לאומי. בניית גוף שיגדיר את המקומות בהם נידרש וניתן לשרת בו, יוגדרו תקופות שונות בהתאם לגופים הללו וכל אזרח בהגיעו לגיל 18, באם לא ילך לצבא, יופנה לאותם מקומות בהם נדרשות ידיים, לרבות בתי חולים, מוסדות טיפוליים, מוסדות חינוך, עבודות אבטחה ואפילו חקלאות.
שירות זה אשר יידרש מכל אזרחי המדינה, יחבר בין המגזרים השונים ובין כולם למדינה, תוך הקניית ערך לקשר הזה.
6. מחזירים את כל יהודי הגולה והתורמים הגדולים חזרה לכאן, דואגים שכספי התרומות יגיעו למוסדות הציבור כאן, לאוניברסיטאות, לבתי החולים, למתקני הספורט למרכזי החינוך והדת, ובקיצור לכאן!
7. מגדירים יעד לאומי של מצוינות בכל תחומי החיים ומתקצבים אותו כראוי כך שניתן יהיה לעמוד בו. יעדים לחינוך, לספורט, לכלכלה, לתרבות ולכל תחומי החיים שלנו. כשיש יעדים מוגדרים, עומדים בהם.
8. דואגים שכל אזרח מדינת ישראל, שתרם חלקו למדינה בדרך של שירות כלשהו, יוכל להתקבל ללימודים אקדמיים כלשהם, סינון ייעשה תוך כדי לימודים והאחריות לכך תהיה מוטלת כמובן על הסטודנטים עצמם. תדע כל אם שבניה יכולים ללמוד פה בארץ.
9. מייצרים דיור ציבורי ראוי, ביוזמת המדינה, במימון השוק הפרטי ובניהולו, כזה שיאפשר לאזרחים לגור כל ימי חייהם בשכירות מוגנת.
10. יצירת מקום שטוב לחיות בו! כי אין לנו ארץ אחרת.
בשנים האחרונות נראה כי אבדה כאן הדרך, מצוינות הפכה למילה נעדרת ביומיום שלנו והנראות הפכה מהות הכל. אם אתה לא מדבר ומפרסם ו"מצייץ" אתה לא קיים.
בחודשים האחרונים הבנו, כי אנטישמיות היא מחלה חשוכת מרפה והיא פושה בכל האוכלוסיות בכל המדינות וגם אם חשבנו שהיא איננה, היא שם וכנראה להישאר.
אז מה נעשה? נדאג לעצמנו! נתקדם, נשפר, נלמד, נתחזק, אצלנו פנימה. נייצר הרתעה שהיא לא רק צבאית, היא גם טכנולוגית, היא גם חינוכית, היא גם כלכלית ובעיקר, מוסרית! בזה כוחנו ואף אחד לא ייקח את זה מאיתנו, כי הרי זה יתרוננו אבל גם יסוד צרותינו, היותנו העם הנבחר!
אז קדימה עם נבחר, לימין שור!
הכותבת היא שותפה מנהלת ב"אורבך הלוי אדריכלים". בוגרת תואר שני בהנדסה מהטכניון. שימשה כדירקטורית במקורות ובמקורות ייזום, מהנדסת הוועדה המרחבית ארז. בימים אלה אחראית על פרויקט תכנון מכון וינגייט, הקו הכחול, הקו הירוק ופרוייקטים במערכת הביטחון.
