מהי זהות יהודית תרבותית? זו השאלה שקרן תל"י שואפת לעורר בקרב צוותי הוראה, מנהלים ותלמידים ברחבי הארץ, ואין לה תשובה אחת בלבד. כבר יותר מ- 45 שנה פועלת הקרן בשיתוף פעולה עם משרד החינוך בטווח גילים רחב, כדי לעורר שיח על הזהות היהודית והישראלית על כל גווניה. "אין לנו יומרה ללמד מה זו תרבות יהודית" אומרת מנכ"לית הקרן ד"ר פארי סינקלר. "הרעיון הוא לעודד דיון, למידה והעמקה בתרבות הזו, כדי שכל תלמיד וכל קהילה ימצאו את החיבור שלהם אליה".
הגישה שמציגה סינקלר מסבירה מדוע תל"י אינה מציעה תוכנית לימודים קבועה, אלא מעודדת ומכוונת את הצוותים החינוכיים לעצב תוכנית לימוד שתביא לידי ביטוי את קהילת בית הספר והערכים שלה. "כן, גם מסגרות החינוך הממלכתי-דתי נעזרות בתכנים מבין התוכניות שלנו", משתפת סינקלר. "אנחנו רואים במגוון האופנים שבהם יהודיות ויהודים בארץ ובעולם בוחרים לממש את זהותם את כוח החיות של העם היהודי – מנוף למימוש הפוטנציאל שלנו להיות חברה יהודית ודמוקרטית במדינת ישראל. לכן, כל מי שהתרבות היהודית חשובה לו ורואה בעצמו שותף לעיצוב אורחות החיים בארץ, ימצא תוכן שמתאים לו מבין התוכניות שלנו".
תוכניות הלימוד כוללות לימודי הכשרה ופיתוח מקצועי לצוותי חינוך, ליווי פדגוגי לצוות המורים, פעילויות חווייתיות לקהילת בית הספר, פיתוח יוזמות חינוכיות, משחקים וערכות למידה, וכן סבסוד של לימודים אקדמיים במכון שכטר בירושלים . השינויים האחרונים במערכת החינוך הולידו את מערכת הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) שמאפשרת למנהלי בתי ספר לבנות תוכנית מתאימה לבית הספר בהתאם לתקציב שהם מקבלים ממשרד החינוך. "זו הזדמנות עבורנו לעשות משהו שונה מבעבר. אנו מכנים זאת: 'להיות לגפ"ן אדרת' (יחזקאל י"ז ח')".
סינקלר מספרת בגאווה על התוכנית לשנת הלימודים תשפ"ג שתאפשר בחירה בין הכשרה ופיתוח מקצועי למורים לבין תוכנית חווייתית-מעשית שמכוונת לתלמידים בנושאים שונים הקשורים בתרבות ה יהודית והישראלית העשירה . "השאיפה להפוך את הזהות התרבותית לבסיס קהילתי משותף יכולה להגיע מכל כיוון, בגדול או בקטן" קובעת סינקלר. "זה יכול להיות תהליך מעמיק, פרויקט חד פעמי או שילוב של משאבי למידה וערכות משחוק שלנו בסדר היום".
גוונים של תרבות יהודית
הפעילות של קרן תל”י נולדה כמענה לצורך של הורים שעלו ארצה מארצות הברית ומאנגליה בשנות ה-70 וחשו בהיעדר חינוך יהודי תרבותי פלורליסטי במערכת החינוך הממלכתית, בדומה למה שהכירו בארצות המוצא. הצורך הזה התחבר גם לסדרי היום של רשויות מקומיות ושל משרד החינוך, וקיבל רוח גבית חזקה שהובילה להקמת בתי ספר תל”י הראשונים ברחבי הארץ.
"הציונות לא שוללת קיומן של קהילות יהודיות בתפוצות, שמעשירות את החברה הישראלית בדרכים רבות. הפילוסופיה הזו מתקיימת הלכה למעשה בתוכניות הלימוד. קהילה יהודית בחו”ל פועלת מתוך בחירה, ויש לכך משמעות אדירה”, מסבירה סינקלר. “לקהילות הללו אין חוק שמחייב אותן לעקוב אחר לוח שנה יהודי או חגים יהודיים, והן צריכות ליצור לעצמן את המרחב הזה באופן אקטיבי. המפגש שלנו עם תלמידים ונשות חינוך מקהילות אלו, המתקיימות בתודעה של בחירה ופעלתנות , בשילוב האתגרים שזו מולידה והפתרונות שהיא מעלה - יוצרים שיח חשוב ומעשיר עבור כולם".
חינוך לדיאלוג
הפלורליזם שמאפיין את קרן תל"י מוביל גם להכרה בזהויות התרבויות השונות המתקיימות בישראל. אחת מתוכניות הדגל של הקרן, "דיאלוג וזהות", מקיימת מפגשים בין תלמידים מוסלמים, נוצרים ויהודים. הפרויקט נוצר בשיתוף פעולה עם מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג כדי ליצור מפגש בלתי אמצעי בין התלמידים והמורים שיוביל בסופו של דבר לבניית חברה רבת תרבויות, סובלנית ודמוקרטית. את המפגשים מעבירים המורים של התלמידים עצמם בליווי פדגוגי של שני הגופים המובילים, ולדברי ד"ר סינקלר זהו אחד התנאים להצלחת הפרויקט, שזכה לאחרונה לתמיכה כספית מטעם האיחוד האירופי.
"המורים מכירים הכי טוב את התלמידים ואת הקהילה ממנה הם מגיעים", מספרת סינקלר בהתלהבות. "מעבר לקשרים שהתלמידים היהודים הנוצרים והמוסלמים יוצרים עם בני גילם, נרקמות חברויות בין המורים, שחלקם עובדים יחד על הפרויקט מעל עשור". המפגשים מתקיימים בעברית ובערבית במקביל, על אף שמרבית התלמידים הערבים דוברי עברית. "השפה היא אחד הביטויים המובהקים של זהות", מסבירה סינקלר, "וכדי להוביל שיח שווה ומכבד, שתי התרבויות חייבות להיות שוות ערך במפגש".
גם צוות הקרן עצמו משקף השקפת עולם מכבדת ופלורליסטית, בהיותו מורכב מאנשים מגווני הקשת הפוליטית והדתית. "אנחנו לא תמיד מסכימים על הכל", אומרת ד"ר סינקלר, " אבל אנחנו מקיימים דיאלוג מכבד, בדיוק כמו זה שאנחנו מעודדים תלמידים ומורים לקיים".
בשיתוף קרן תל"י
