לציון חודש הנשים הבינלאומי, התקיימה באו"ם הוועידה ה-67 לדיון במעמדן של הנשים בעולם, בהיבטים מגדריים שונים.
השנה לישראל יש הישג בינלאומי בוועידה זו, שכן 2 רופאות ישראליות הציגו את מודל הפעילות של עמותת Medonna שמטרתה להשפיע בצמתי קבלת החלטות בתחום בריאות האישה. יוזמה זו יצאה לפועל בזכות פרופ יהודית שמיאן , נשיאת ארגון האחיות העולמי לשעבר , המובילה את קידום בריאות האישה ברמה הבינלאומית, וגם בכנס זה הובילה 5 מושבים בנושא.
המשתתפות הישראליות, פרופ' תמר ספרא, מנהלת המרכז לטיפול בסרטן האישה באיכילוב, וד"ר שגית ארבל אלון הרופאה הראשית של משרד הרווחה, הביאו לוועידה את חשיבותן של נשים בתחום הבריאות, כפי שהיא באה לידי ביטוי במודל ובכלים שעמותת Medonna יזמה, יצרה והטמיעה לטובת העצמת נשים בתחום הבריאות.
100 הנשים החברות ב-Medonna מובילות בתחומי עיסוק שונים בבריאות: מדעניות, חוקרות, יזמיות הייטק, מנהלות בתי חולים, רופאות, מנהלות מחלקות ומרפאות, מנהלות חברות, מנכ"ליות בחברות פארמה בינלאומיות, מנכ"ליות של עמותות משנות מציאות, מנכ"ליות בחברות שיווק ותקשורת, בכירות במשרד הבריאות ועוד.
"בריאות האישה היא מפתח לחיזוק החוסן הלאומי, הכלכלי, הבריאותי והחברתי של מדינת ישראל, ולכן קידום בריאותה משפיע על בריאות הציבור כולו", הדגישה ד"ר ארבל אלון בפתח דבריה באו"ם. ד"ר ארבל אלון, הציגה את האג'נדה של קידום נשים בעולמות הבריאות, קרי קידום מקצועי ושילוב נשים בעמדות מפתח, במגוון רחב של תחומים בעולמות הבריאות.
"המשפט הידוע NOOTHING ABOUT ME WITHOUT ME, מהווה היום בסיס לחשיבות בריאות נשים. לא ניתן לטפל ולקדם בריאות נשים כשהמערכת בעצם מתוכננת על ידי גברים, עבור גברים, וללא ייצוג נשי הולם בצמתים המשמעותיים של קבלת ההחלטות בתחום הבריאות", ציינה ד"ר ארבל אלון בפני המשתתפים.
כך לדבריה לחברות ב-Medonna יש השפעה על השיח, בזכות החיבור בין נשים מסקטורים שונים בתחום הבריאות, כדי לייצר שיח מזוויות ואספקטים מגוונים על בריאות נשים ושילובן בעמדות מכריעות. במסגרת העלאת המודעות לרפואה מבוססת מגדר, עמותת Medonna מביאה ליצירת דיון ציבורי על הפערים המגדריים הקיימים בעולמות הבריאות ונקיטת פעולות לצמצומם.
פרופ' ספרא הציגה בוועידת האו"ם פן ייחודי נוסף מתוך המודל לפיו פועלת עמותת Medonna - "הבורד של החיים". מדובר בציוות 100 חברות העמותה ל-10 "בורדים", שנועדו להעצמת החברות בהם, בבואן לקבל החלטות בתחום התפקידים אותם הן מאיישות וכן בתחומים אישיים.
"פורמט הבורד מאפשר מנטורינג, חינוך ודיונים סביב שולחנות עגולים בין חברות הבורדים השונים. יש בפורמט הזה מתודולוגיה שבונה תהליכים ומקדמת אותם", הסבירה פרופ' ספרא.
לנוכח ההתפעלות מהמודל שהוצג, העלתה פרופ' ספרא את סוגיית העתיד וההשפעה:
"השאלה הגדולה היא מתי נשפיע על מערך הבריאות בישראל, שהרי אם נכניס מספיק נשים למשרד הבריאות בצמתי קבלת החלטות, נשפיע לא רק על בריאות הנשים אלא גם על בריאות החברה כולה. אחת המטרות היא להשפיע על צריכת נשים את הבריאות בישראל, כשבעצם רוב מחקרי הבריאות בעולם נעשו על גברים ובשבילם. יש כאן פערים רבים לגשר עליהם, כדי שנשים בסופו של יום תקבלנה טיפול רפואי שמתאים לנשים. אמנם בישראל התקדמנו בתחום זה בצעדי ענק, אך עדיין יש בפנינו דרך מאתגרת, ואנחנו ממליצים לאמץ את מודל Medonna לטובת בריאות נשים בעולם", סיכמה פרופ' ספרא.
