מחלת הסרטן היא המגיפה החדשה של העולם המערבי. למעלה מ- 30,000 מקרי סרטן חדשים מאובחנים בישראל מידי שנה ולמעלה מ- 11,000 נפטרים מסרטן בכל שנה.
והרי החדשות הטובות בתחום המספרים: אכן יש עליה במספר החולים אבל גם האוכלוסייה הולכת וגדלה ולמעשה הסיכויים של כל אחד ואחת לחלות או למות מסרטן דווקא יורדים. למגמה זו מספר הסברים ביניהם: שינוי בהרגלי החיים, הפחתת עישון וכמובן הקפדה על ביצוע בדיקות סקירה. כתוצאה מכך רואים הרבה פחות מקרי סרטן מאשר חזו המומחים לפני עשור.
האם ניתן לגלות מוקדם את הסרטן?
מה היינו אומרים אם היו מציעים לנו גילוי סרטן כהרף עין בשלב מוקדם מאד בעזרת בדיקת דם פשוטה? ובכן, זה כבר לא מדע בדיוני. מספר חברות שוקדות בימים אלה על פיתוח בדיקות דם מהירות ומדויקות שבכוחן לגלות עקבות סרטן בדם באופן רגיש ביותר, הרבה לפני שהסרטן יתפתח וישלח גרורות. מסתבר, שתאים סרטניים הנמצאים בגוף, מתחלקים ומתים, מפרישים לזרם הדם כמויות זעירות ביותר של DNA ייחודי של התא הסרטני. בשנים האחרונות התפתחו שיטות משוכללות המאפשרות לאתר את ה- DNA הסרטני בדם וכך ניתן לזהות את הסרטן גם כאשר גודלו מילימטרים ספורים. במחקרים שבחנו את יעילות הבדיקות החדשות השתתפו עד עתה מאות אלפי חולים בעולם וכעת אחת מהבדיקות אף נכנסת למחקר במסגרת שירות הרפואה הציבורי הבריטי. נראה כי כבר בתוך 5 שנים בדיקות כאלה ייכנסו לשימוש שגרתי ויביאו למהפכה של ממש. גילוי מוקדם משמעותו טיפול מהיר וקל וסיכויי החלמה מעולים.
איך נדע אם הצלחנו לטפל בסרטן כראוי?
האם צריך לתת לכל החולים טיפול כימי או שניתן אולי להימנע מטיפול? גם כאן באות לעזרתנו שיטות רגישות ביותר. לדוגמה, כאשר חולה עובר ניתוח לכריתת הגידול, כבר עתה ביכולתנו לדעת בעזרת בדיקת דם האם נותרה שארית מחלה בגוף. אם נמצא שאין עדות לשארית של תאי סרטן, נוכל כנראה להימנע מלתת טיפול כימי רעיל. לעומת זאת, אם נותרה שארית מחלה נוכל לתת טיפול נוסף, למשל טיפול ביולוגי, כדי לחסל את תאי הסרטן הבודדים שנותרו בגוף. כך אולי לא נמנע סרטן, אך בוודאי נמנע טיפולים מיותרים וסבל מיותר. דוגמה לכך היא סרטן המעי הגס, במקרים רבים לאחר כריתה מלאה אנו ממליצים על טיפול כימי, אך רק כ-1/5 מהחולים באמת זקוקים לו ומרוויחים ממנו בעוד שאר החולים לא יפיקו תועלת. בעזרת הבדיקות נוכל למקד את הטיפול רק לאותם שבאמת ירוויחו ממנו.
ואם בכל זאת נמצא סרטן מתקדם וגרורתי?
כאן באים לעזרתנו הביולוגיה, הטכנולוגיה והמחקר. בעזרת ניתוח מתוחכם של מבנה התא הסרטני ותכונותיו, אנחנו מצליחים במקרים רבים להתאים תרופה ספציפית לגידול של החולה. מדובר במקרים בהם הגידול נגרם כתוצאה ממוטציה בתא הסרטני הגורמת להפעלה של חלבון, אונקוגן, הגורם לתא הסרטני לשגשג. יותר תרופות מתמקדות במוטציה ספציפית וכך הן משיגות יעילות גבוהה ורעילות נמוכה. רבות מהתרופות שנכנסו לסל הבריאות 2022 הן אכן תרופות הממוקדות במוטציה ספציפית. יאמר לזכות מערכת הבריאות של ישראל כי היא מהראשונות בעולם לאמץ ולהכניס באופן נרחב את הבדיקות המולקולריות המתקדמות ואת הטיפולים הייחודיים שניתן לתת לפיהן. אך בתחום הטיפול הממוקד לא נאמרה המילה האחרונה: תרופות נמצאות כעת בפיתוח, כנגד עוד מוטציות. דוגמה למהפכה שכזו היא תרופה חדשה כנגד אחת המוטציות האלימות ביותר, בחלבון שנקרא KRAS. ביום בו נוכל לתת טיפול יעיל כנגד שאר המוטציות בחלבון זה נראה מהפכה אמיתית בהישרדות החולים.
הגידול דינמי, גם אנחנו חייבים להיות דינמיים. אנו למדים כי הגידול הסרטני משתנה עם הזמן בגוף החולה ומפתח עמידות לתרופות. השלב הראשון בהבנת הדינמיקה של הגידול היה ביכולת לעקוב אחר התפתחותו בעזרת בדיקות הדם המיוחדות לאיתור מוטציות בדם. השלב הבא, עליו עומלים כעת מדענים בישראל ובכל העולם, הוא פיתוח תרופות "דור שני" ואפילו "דור שלישי". אם הגידול מפתח עמידות לתרופה, ניתן תרופה חדשה המתגברת על מנגנון העמידות.
ומה למדנו מהקורונה?
החיסון לקורונה למד אותנו שניתן להזריק לגוף RNA שיגרום לייצור חלבונים לפי דרישה. כאן טמונה המהפכה האמיתית בתחום ריפוי הסרטן וכאן אנו מתקרבים למה שראינו בסרטי המדע הבדיוני. נתאר לעצמנו RNA שיודע לתקן למשל מוטציה בחלבון KRAS. את ה- RNA נחדיר לגוף בעזרת חלקיק "ננו", בדומה לזה שבחיסון, אך משוכלל יותר, היודע להגיע ישירות אל תאי הסרטן ולהתחבר אליהם. מדובר במעין טיל מונחה- שמגיע ישירות אל התא הסרטני ומתקן אותו. ומתי זה יקרה? על פי קצב התפתחות המחקר ותוצאות הניסויים הראשונים שכבר מתבצעים, סביר שעד סוף העשור יהיו בידינו תרופות רבות מסוג זה.
לא מטפלים בסרטן אלא בחולה!
הטיפול בחולה הסרטן מורכב ומאתגר יותר מאשר מציאת תרופה שתחסל את תאי הסרטן. הטיפול כולל גם צדדים נפשיים, אישיים וחברתיים, ומערב לא רק את החולה עצמו אלא גם את המשפחה, החברים מקום העבודה ועוד. בשנים האחרונות למדנו כי עלינו להסתכל לא רק על הארכת החיים אלא גם, ולעיתים אף יותר, על איכות החיים. ואכן הגישה החדשה באונקולוגיה היא לא להסתכל רק על הסרטן, או רק על החולה בנקודת זמן זו או אחרת, אלא להסתכל על כל מסע המטופל ולמצוא פתרונות לכל האתגרים שבדרך. חלק מהתשובות נמצא בתחום הביולוגיה והתרופות החדישות, חלק אחר טמון ביכולת ללוות את המטופל ולתת מענה לכלל הצרכים שלו. כאן ניעזר במגוון גדול מאד של פתרונות דיגיטליים. לדוגמה, לאחרונה התגלה שניטור דיגיטלי אחר תופעות לוואי של תרופות מאריך את חיי החולים. אין ספק כי בקרוב נוכל לעקוב טוב הרבה יותר את החולים בעזרת מערכות חכמות שגם יוכלו לתת הנחיות מיידיות, למשל לשנות מינון או לטפל בכאב.
ולא הזכרנו; טיפול אימוני המשפעל את מערכת החיסון כנגד הסרטן, טיפול תאי נגד תאי הסרטן, בינה מלאכותית היכולה לפענח צילומים, לאבחן נכון ולהמליץ על טיפול מדויק, שימוש במאגרי מידע כדי לקבל תובנות חדשות על הסרטן והטיפול בו או על הכוח של הרשתות החברתיות לסייע במלחמה בסרטן.
החדשות טובות והעתיד יהיה הרבה יותר טוב.
פרופ' עידו וולף הוא מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף איכילוב
