אחת ההשלכות הקשות של סרטן המעי הגס היא הימצאותן של גרורות בכבד. בעבר מצב כזה הוביל ישירות לניתוח, אך בשנים האחרונות והודות לטכנולוגיות מתקדמות, מוצעים גם פתרונות אחרים.
"אנו רואים מקרים רבים של מטופלים המגיעים לטיפול בסרטן המעי הגס, אך הבעיה הקריטית יותר שהסרטן הפך להיות גרורתי ומצב זה מכריע את אופן הטיפול", מדגישה ד"ר ולריה סמניסטי, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי הלל יפה.
כדי להתמודד עם מורכבות הטיפול והנגשתו בצורה המיטבית לכל מטופל, פועל המרכז הרפואי הלל יפה בשיטת דיון רב תחומי. מדובר בפורום מומחים ייעודי שמתכנס כדי לדון ולהחליט על הטיפול המתאים והטוב ביותר לכל מטופל אונקולוגי. בפורום משתתף צוות מולטי דיסציפלינרי הכולל אונקולוגים, גסטרואנטרולוגים, רופאים ממערך הדימות וכירורגים. באמצעות דיונים מקצועיים בפורום זה, נבחנות האפשרויות הטיפוליות, אליהן מצטרפים שיקולים נוספים, וניתן להתאים את הטיפול המתאים ביותר לכל מטופל, באופן ייעודי ואישי, על בסיס פרמטרים שונים כמו: שלב המחלה, פיזור והתקדמות המחלה, מצב בריאותי וגיל המטופל.
כשמדובר בסרטן המעי הגס, הכבד הוא האיבר השכיח ביותר לגרורות שמקורן בסרטן זה. הנתונים מעידים כי 20% מהחולים המאובחנים עם סרטן במעי הגס, מגיעים עם מחלה גרורתית בכבד.
"פעמים רבות, הטיפול בכבד מכריע את אופן הטיפול. ככל שהטיפול בגרורות הכבד יהיה יעיל יותר, עולה הסיכוי לריפוי מלא, ניתן לראות שכ- 40% מהמקרים מחלימים באופן מלא מהמחלה הגרורתית", מציין ד"ר דוד ארנוביץ, מנהל היחידה לניתוחי כבד ודרכי מרה.
הכל בגלל פוליפ קטן
מקורו של סרטן המעי הגס בפוליפ אשר ניתן לאבחון באמצעות בדיקת קולונוסקופיה במהלכה ניתן לצפות במעי הגס דרך מצלמה אשר מותקנת על האנדוסקופ (מכשיר גמיש המוחדר תחת "טשטוש" למעי הגס של המטופל), כאשר במרבית המקרים ניתן לזהות פוליפים ולהסירם במהלך בדיקה זו.
"הסרה של הפוליפים הינה האמצעי היעיל ביותר למניעת התפתחות של סרטן המעי הגס. לפיכך הקפדה על ביצוע בדיקות הסקר התקופתיות הינה קריטית ויכולה להציל חיים", מציין ד"ר אורן גל, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד (בפועל).
במרכז הרפואי הלל יפה, קיימים מגוון טיפולים כחלק מגישת "רפואה מותאמת אישית", לכל מטופל. אלה כוללים טיפולי כימותרפיה, טיפול ביולוגי, טיפולי אימונותרפיה ושיטות כירורגיות מתקדמות. לצד אלה, נעשה שימוש בטיפול מקומי וממוקד הנקרא אבלציה.
הריסה לצורך בנייה
האבלציה היא תהליך של הרס הרקמה הנגועה, על ידי חום או קור באמצעות מחט זעירה המאפשרת מיקוד והגעה לאזורים הנגועים מבלי להרוס רקמות בריאות.
* אבלציה באמצעות חום - מתבצעת על ידי החדרת מחט לגרורות, תחת הכוונה של אולטרסאונד (US) או CT. קצה המחט המוחדרת משחררת גלי מיקרו המפיצים חום וגורמים להרס הרקמה הגרורתית מבלי לפגוע ברקמה הבריאה.
* אבלציה באמצעות קור – מכונה קריואבלציה, מתבצעת על ידי החדרה של מחט לגרורות, תחת הכוונה של אולטרסאונד (US ) או CT באמצעות קור ושחרור חנקן נוזלי המוחדר לאזורים הנגועים ומקפיא את הגידול הסרטני. הקפאת הגידול משמידה את הרקמה הסרטנית ומונעת מהגידול להתפשט מבלי לפגוע ברקמות הבריאות.
על אבלציה בכבד
את פעולת האבלציה מבצעים במספר אופנים בהתאם למצב המטופל:
אבלציה בגישה פתוחה – לעיתים המנתח בוחר לשלב שיטות טיפול שונות להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור המטופל, וכמניעה מהסרת חלקים נרחבים של הכבד. בגישה זו המנתח מסיר חלק מהכבד אך מגלה כי ישנה התפשטות לאזורים נרחבים יותר או לחילופין צופה שישנם אזורים שקשה יותר להגיע אליהם במהלך כירורגי. במצב זה, הוא מסיר שטחים נגועים ומשלים את הפעולה באמצעות אבלציה (חום או קור) לגרורות הנמצאות כאמור באזורים עמוקים יותר וזאת על מנת להציל חלקים מהכבד ככל הניתן.
אבלציה בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשני) - הגישה הזעיר פולשנית מאפשרת להחדיר באמצעות מספר חורים זעירים, לפרוסקופ (מצלמה) וכלים נוספים הדרושים לביצוע הפעולה. המצלמה הזעירה מאפשרת למנתח לראות את האזור, ובאמצעות המחט המנתח מבצע את פעולת האבלציה (חימום או קירור ) לרקמה הנגועה. הגישה הלפרוסקופית היא המועדפת על ידי המנתחים מכיוון שהיא מאפשרת החלמה מהירה יותר, בהנחה שמצב המטופל מאפשר זאת.
אבלציה מלעורית (דרך העור) – "בגישה זו הפעולה מתבצעת במכון הרנטגן ולא בחדר ניתוח תחת הכוונה של CT או US. פעולה זו מבוצעת תוך כדי בדיקת הדמיה המאפשרת לרופא להחדיר את המחט (בין אם מדובר במחט שנועדה לקירור או לחימום הרקמה) לאזור הנגוע ולבצע את הפעולה באופן ממוקד ללא פתיחה או החדרת אנדוסקופ", מסביר ד"ר דן חברון, מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית.
כיצד בוחרים את הטיפול המתאים עבור כל מטופל בשלבי המחלה השונים?
במקרה שמתגלה מחלה גרורתית, מתקבלת החלטה האם מדובר במחלה שניתנת לטיפול מקומי בכבד (ניתוח/ אבלציה/ טיפול קרינתי או אחר) או שהחולה מועמד לטיפול סיסטמי (טיפול אונקולוגי לא פולשני). בנוסף, לכל מטופל מבצעים פרופיל מולקולרי (בדיקה המבוצעת על דגימת הביופסיה שנלקחה) של הגידול על מנת להחליט על טיפול ביולוגי או אימונותרפי לפי תוצאות בדיקת (RAS ו –MSI (MMR. לצערנו, מספר המטופלים המתאימים לטיפול באימונותרפיה עם סרטן מעי גס גרורתי עומד על 5%, עם זאת, מטופלים אלה שאכן נמצאו מתאימים לטיפול באימונותרפיה, מגיבים לטיפול באופן מיטבי וניתן לראות ריפוי מלא מהמחלה הגרורתית ללא צורך בטיפול נוסף.
לסיכום, מציינת ד"ר סמניסטי: "כיום בעקבות הגברת המודעות לחשיבותן של בדיקות הסקר, מחלת הסרטן של המעי הגס, מתגלה לרוב בשלבים מוקדמים. הדבר מאפשר טיפול מוקדם והימנעות מהתקדמות המחלה והידרדרותה למחלה גרורתית. במקרים של מחלה גרורתית, השאלה הנפוצה ביותר שאני נשאלת היא: 'מהו הטיפול היעיל בסרטן מעי גס גרורתי?'. ובכן, אין תשובת פלא אלא החלטה מורכבת המתבססת על בדיקות הדמיה, תשובה פתולוגית, פרופיל מולקולארי, מיקום הגידול, גיל המטופל ומצבו הכללי והתפקודי, כל אלה מגדירים את גישת הרפואה המותאמת אישית".
בשיתוף הלל יפה
