המפגש עם המכון האונקולוגי בשנת 2026 מייצג מציאות שונה בתכלית מזו ששררה במערכת הבריאות אך לפני עשור. אם בעבר האבחנה של מחלה גרורתית נתפסה כגזר דין סופי וקצר מועד, הרי שכיום עבור חלקים נרחבים מהמטופלים מדובר בנקודת פתיחה למסע ארוך שסופו אינו ידוע, ולעיתים אף בבשורה של ריפוי מלא. אך לצד האופטימיות המדעית המזהירה, ניצב דיסוננס מטריד: הרפואה מעולם לא הייתה מדויקת יותר, אך המערכת המעניקה אותה מעולם לא הייתה שברירית ועמוסה יותר.
עשור של מהפכה: מהכימותרפיה לרפואה המולקולרית
בעשור האחרון חלה קפיצת מדרגה טכנולוגית ששינתה את פרדיגמת הטיפול האונקולוגי מן היסוד. המעבר מטיפולים "גנריים" לרפואה מותאמת אישית (Precision Medicine) שינה את פני המלחמה בסרטן. פריצת הדרך המרכזית נעוצה ביכולת לבצע ריצוף גנטי עמוק (NGS) של הגידול, המאפשר לזהות את המאפיינים המולקולריים המדויקים המניעים את המחלה ולהתאים להם "מפתח" טיפולי ייעודי.
הופעתה של האימונותרפיה – טכנולוגיה הרותמת את מערכת החיסון של המטופל לזהות ולתקוף תאים סרטניים, חוללה מהפכה של ממש בסיכויי ההישרדות בסוגי סרטן שנחשבו בעבר חשוכי מרפא. לצד אלו, פיתוחן של תרופות ביולוגיות מתוחכמות כגון ה-ADCs (נוגדנים מצומדי-תרופה), המכונים "הסוס הטרויאני" של האונקולוגיה, מאפשר להחדיר חומרים פעילים רעילים ישירות לתא הגידול תוך צמצום הפגיעה ברקמות סובבות.
העתיד כבר כאן עם כניסתה של ה"ביופסיה הנוזלית" (Liquid Biopsy), המאפשרת לזהות שאריות מחלה מזעריות בדם עוד לפני הופעתן באמצעי דימות, ועם התהוותם של חיסונים מותאמים אישית נגד סרטן. אלו מתחילים להראות תוצאות מבטיחות ומסמנים את הגבול הבא של הרפואה. כל אלו לא היו מתאפשרים ללא מחקר קליני ענף. המחקר הוא החמצן של האונקולוגיה המודרנית; הוא הגשר המאפשר למטופל בישראל לקבל את תרופת המחר כבר היום. תמיכה במחקר והשקעה בתשתיות אקדמיות בתוך בתי החולים הן קריטיות להמשך התנופה הזו.
אתגר ההישג: מחיר העלייה בתוחלת החיים
הישגיה הכבירים של האונקולוגיה המודרנית יצרו אתגר מורכב. בשורת ההישרדות והריפוי חוללה עומס טיפולי חסר תקדים, המעמיד במבחן מתמיד את גבולות היכולת של המערכת הציבורית. העלייה בתוחלת החיים היא הישג כביר של האנושות, אך ככל שהאוכלוסייה מתבגרת ושיעורי ההישרדות עולים, היארעות הסרטן גדלה באופן טבעי. המכון האונקולוגי הפך מצומת דרכים זמני לבית שני עבור מטופלים רבים למשך תקופות חיים ארוכות. הצורך במעקב צמוד, בטיפולים אחזקתיים ממושכים ובניהול תופעות לוואי מורכבות, הפך למשימה לאומית הדורשת משאבים ותקנים בהיקף שלא הותאם לקצב ההתקדמות המדעית המואץ.
שילוב כוחות: המודל המולטי דיסציפלינרי והמעטפת ההוליסטית
ההצלחה הטיפולית כיום אינה נשענת רק על המולקולה החדשנית ביותר, אלא על תפיסה רחבה המשלבת מצוינות טכנולוגית עם אנושיות עמוקה. בבסיס השיטה עומד הצוות המולטי דיסציפלינרי – פורום מומחים הכולל אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים, פתולוגים ורופאים מקצועיים נוספים, המגבשים יחד תוכנית טיפול אינטגרטיבית המותאמת אישית לכל חולה.
לצד המערך המקצועי הזה, הטיפול המודרני מחייב מעטפת הוליסטית הדוקה. הצוות הסיעודי המומחה באונקולוגיה ממלא תפקיד קריטי בניהול הקליני וביצירת הקשר האנושי הרציף עם המטופל ומשפחתו. יחד איתם פועלים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים המעניקים מענה למצוקות הנפשיות והחברתיות, ופיזיותרפיסטים ומומחי שיקום הפועלים לשימור החיוניות והתפקוד הפיזי. רק שילוב הכוחות הסינרגטי מאפשר להפוך את הטיפול להצלחה אנושית מלאה.
פנים חדשות: סרטן בקרב צעירים
בתוך עננת הסטטיסטיקה הכללית, בולטת מגמה עולמית ומקומית מדאיגה במיוחד: העלייה המשמעותית בהיארעות סרטן בקרב צעירים, בדגש על גידולי מערכת העיכול כסרטן המעי הגס והקיבה. יותר ויותר אנשים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם מוצאים עצם נאבקים על עתידם בשיא פריחתם המקצועית והאישית. הטיפול באוכלוסייה זו מציב אתגרים ייחודיים ומורכבים, החל מהביולוגיה האגרסיבית של הגידולים ועד להשלכות על הפוריות, התפקוד המיני וניהול הורות לילדים קטנים בצל הטיפולים. עבור המטופל הצעיר, מדובר במאבק יומיומי על זהות ועל עתיד שנגדע בטרם עת.
דו"ח משרד הבריאות: קריאת השכמה מערכתית
הדו"ח המקיף שפרסם משרד הבריאות לאחרונה מניח מראה כואבת מול פני החברה הישראלית. הנתונים מצביעים על מחסור חמור בכוח אדם אונקולוגי מיומן, שחיקה מסוכנת של הצוותים ופערים מטרידים בנגישות לשירותים בין המרכז לפריפריה. האונקולוג והצוותים המטפלים נדרשים לשלב בין מקצועיות מדעית עילאית לבין חוסן נפשי יוצא דופן מול מטופלים ומשפחות ברגעיהם הקשים ביותר.
יש להכיר בכך ששיפור תנאי העבודה והרווחה של המטפלים – הרופאים, האחיות והצוותים הפארא-רפואיים – מהווה את הדרך היחידה והכרחית לשיפור תנאי המטופלים. השקעה בצוות היא השקעה ישירה בבטיחות המטופל ובסיכויי החלמתו. צוות שחוק, המפוצל בין אינספור משימות בתנאי מחסור כרוני, אינו יכול להעניק את הרפואה המדויקת והחומלת שהקדמה המדעית המרהיבה מאפשרת.
הדרך לתיקון: חזון למערכת חסונה
למרות התמונה המורכבת, נעשית עבודה רבה. האיגוד האונקולוגי והמועצה הלאומית לאונקולוגיה, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות והסתדרות הרפואית (הר"י), מובילים מהלכים אסטרטגיים לשיפור ההתמקצעות, לעידוד מחקר בבתי החולים השונים ולצמצום פערים גיאוגרפיים. המאמצים מתמקדים בשיפור תנאי המטפלים כדי להבטיח את איכות הטיפול במטופלים, מתוך הבנה שחוסנה של המערכת כולה נמדד ביכולתה להעניק מענה שוויוני, מתקדם ואנושי לכל אזרח.
הטיפול האונקולוגי אינו רק עניין של מולקולות וסטטיסטיקה; הוא עוסק בצדק חברתי ובזכות הבסיסית לחיים. המדע כבר העניק לנו את המפתחות לריפוי; כעת חלה על המדינה האחריות להבטיח כי המשאב האנושי העומד בחזית המלחמה הזו יקבל את הכלים והתמיכה הדרושים כדי להפוך את בשורת הריפוי למציאות נגישה.
פרופ' רוית גבע היא יו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה (ISCORT) ומנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב
בשיתוף האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה
