סרטן המעי הגס והרקטום (Colorectal cancer) הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם וגורם התמותה השני בשכיחותו מסך כל התמותה הקשורה בסרטן. במשך שנים הגיל האופייני לסרטן זה היה העשור ה-6 וה-7 לחיים. בצעירים מתחת לגיל 50, הופעת המחלה מוגדרת כמוקדמת. משנות ה-90 חלה מגמת עלייה קבועה בשכיחות של סרטן המעי הגס והרקטום בקרב מטופלים צעירים מגיל 50. הנתון הזה גורם לבלבול בקרב רופאים בתחום, מכיוון ששיעור גילוי מקרי סרטן מעי גס ורקטום באופן כללי נמצא בירידה חדה ומתמדת בקרב מבוגרים, בעיקר הודות להיענות האוכלוסייה לביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר. הגיל המומלץ בישראל כיום לביצוע קולונוסקופיה לאוכלוסייה בסיכון ממוצע הינו 50 ובארה"ב רק לאחרונה ירד ונקבע ל-45.
מקורם של הנתונים המדאיגים האלה הוא בארה"ב ובמדינות מערביות מפותחות נוספות. בארה"ב, השכיחות המתוקננת לגיל עלתה דרמטית בכ- 63% בקבוצת הגיל הצעירה בין השנים 1988 -2015 ".
בקרב צעירים מתחת לגיל 50 סרטן המעי הגס והרקטום לרוב מאובחן בשלב מתקדם יותר של המחלה. נתון זה מעלה את השאלה האם השלב המתקדם יותר בזמן הגילוי הינו ביטוי למחלה אלימה יותר מבחינה ביולוגית בקרב צעירים, או שמא מדובר באיחור באבחנה שקשור בגיל המומלץ לביצוע קולונוסקופיה. נתון זה משקף גם את העובדה שבזמן זיהוי המחלה, לצעירים מתחת לגיל 50 היו תסמינים שנמשכו תקופה ארוכה וחל עיכוב של 9-7 חודשים עד לאבחנה בהשוואה למקבילים המבוגרים. על פי מחקרים בקבוצת הגיל הצעירה מגיל 50, ההסתמנות הנפוצה ביותר הינה דימום ממערכת העיכול (38%), כאבי בטן, נפיחות או כאבי אגן (33%) ושינוי בהרגלי היציאות (20%). מטופלים המאובחנים בגיל המוקדם לרוב אינם מודעים לתסמינים ואינם מייחסים אותם למחלה ממארת. בהשוואה למטופלים מבוגרים, הם פחות פונים ומשתפים בתלונות את רופאי המשפחה. מנגד, קיים צורך גם בהעלאת המודעות בקרב קהילת הרופאים המטפלים על הצורך להפנות לבדיקות ולחקור תלונות שיכולות להעיד על סרטן המעי הגס או הרקטום.
למה חלה עלייה?
העלייה בשכיחות סרטן מעי גס ורקטום בקבוצת גיל מוקדמת במדינות מפותחות ממחישה את העובדה שאותם גורמי הסיכון והחשיפה באזורים גיאוגרפיים אלה, ככל הנראה הם התורמים להתפתחות המחלה. ההסבר לעלייה המדאיגה והדוהרת בשכיחות בקרב צעירים איננה ברורה. לפני כ-50 שנים התחיל שינוי בהרגלי התזונה של האוכלוסייה המערבית. שינוי זה כלל צריכה של יותר בשר אדום מעובד, ויותר סוכרים ודגנים מעובדים. מתוך סך כל גורמי הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום הנתונים לשינוי והתערבות, ידוע כי תזונה מערבית קשורה בשכיחות גבוהה יותר להיווצרות פוליפים של המעי בגיל מוקדם. פוליפים אלה הינם האירוע המקדים להיווצרות תאים סרטנים. לעומת צריכת דגנים מעובדים, הצריכה של דגנים מלאים הוכחה כמגינה מפני סרטן המעי הגס והרקטום. ההשפעה המגינה של צריכת פירות וירקות לעומת זאת, מעולם לא הוכחה באופן חד משמעי. צריכת משקאות ממותקים עלולה להכפיל את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס או הרקטום בגיל מוקדם. השמנה חולנית וסוכרת מסוג 2, מגיפה של ממש בעולם המערבי ובאופן בולט במיוחד בצעירים מתבגרים נמצאה קשורה לעליה בשיעור השכיחות של סרטן המעי הגס והרקטום בגיל המוקדם. לעומת זאת, פעילות גופנית הוכחה כמפחיתה את הסיכון לחלות במחלה.
מה חדש בטיפול ובניתוח?
לפני מספר חודשים התפרסמו תוצאות מעוררות תדהמה וחסרות תקדים של מחקר שנערך בבית חולים Memorial Sloan Kettering Cancer Center שבניו יורק. השתתפו במחקר מטופלים עם סרטן רקטום אשר טופלו במשך 6 חודשים בתרופה ביולוגית המשחררת את החסמים שמופעלים על מערכת החיסון ובכך מאפשרת את הפעלתה כנגד תאים סרטניים. 18 מטופלים שנכללו במחקר לא נזקקו לתוספת של כימותרפיה, קרינה או ניתוח. למעשה במשך כל זמן המעקב הם הוגדרו בהפוגה מוחלטת. מחקר זה הוא פתח לאופטימיות בנוגע להבנה מולקולרית של גידולים והיכולת לפתח תרופה עם מעט תופעות לוואי וספציפיות ויעילות גבוהה בהשמדת תאי הגידול.
למרבית המטופלים שבכל זאת זקוקים לניתוח, החידוש המרכזי והמבטיח הינו בתחום הניתוחים הזעיר פולשניים. המערכת הרובוטית של דה וינצ'י מפגישה את הרפואה והכירורגיה עם חזית הטכנולוגיה. לניתוחי המעי הגס והרקטום באמצעות הרובוט ישנם יתרונות ברורים המאפשרים למטופלים לעזוב את בית החולים מוקדם עם משך החלמה קצר ופחות כאבים. טכנולוגיות ופיתוחים נוספים בתחום ה- AI גם הם מצעידים את הרפואה קדימה.
מה ניתן לעשות?
גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס או הרקטום הוא המפתח להפחתת התמותה. למרות שבגיל המוקדם האבחנה מתבצעת בשלבים מתקדמים של המחלה כשמשווים את המקבילים המבוגרים באותו שלב של מחלה, סיכויי ההישרדות למטופל צעיר ומבוגר הם דומים. למטופלים בגיל המוקדם, סבירות גבוהה יותר לעבור טיפולים כימותרפיים משולבים וקשים. חשוב לזכור שלקבוצת הגיל המוקדם המאובחנת עם סרטן המעי הגס או הרקטום ישנם צרכים אחרים בהשוואה לאלה בגיל המבוגר. ישנה חשיבות רבה להבנת החסמים לאבחון מוקדם, להבנה ולהתמודדות עם העומס של המחלה ותופעות הלוואי הקשות שקשורות בטיפול לרבות קשיים בתפקוד המיני, פוריות, עומס כלכלי והשלכות פסיכוסוציאליות. בכל מקרה הגישה צריכה להיות אינדיבידואלית ומותאמת לתלונות ולרקע המשפחתי.
ד"ר יעל פפרמן היא רופאה מומחית בכירורגיה כללית ובכירורגיה קולרקטלית, המערך לכירורגיה כללית, בית חולים בילינסון מקבוצת הכללית
בשיתוף בילינסון
