ההיסטוריה של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), כרוכה בהיסטוריה של ישראל, עוד מימי המנדט הבריטי. כיום, המרכז הרפואי שמיר הוא הרביעי בגודלו מבין בתי החולים הממשלתיים והשישי בקרב כלל בתי החולים בארץ. יש בו למעלה מ-900 מיטות אשפוז, הוא משתרע על פני 170,000 מ"ר בנוי ועל שטח של 280 דונם.
"בשנים הקרובות השטח של המרכז הרפואי שמיר הולך להכפיל את עצמו", אומר אלי כהן, מהנדס ראשי ומנהל אגף הנדסה, בינוי ואחזקה במרכז הרפואי שמיר, "במסגרת תב"ע שאושרה לפני שנה, התווספו עוד כ-140 דונם שאמורים להוות תוספת של עוד כ-800,000 מ"ר בנוי שישמשו בשלב הראשון להעתקת המכון לרפואה משפטית מתל-אביב ובית החולים לבריאות הנפש 'מרחבים' בבאר יעקב. בשלב השני יוקמו בשטח זה גם בית חולים גריאטרי, שטחי מחקר ופיתוח, ושטחים לוגיסטיים יחד עם רכבת קלה שתעבור בשטח המרכז הרפואי".
השינויים הללו משפיעים כמובן על תפיסת התכנון, האדריכלות והעיצוב של המרכז הרפואי שמיר, כפי שמסביר כהן: "הכנסת חשיבה עיצובית-אדריכלית לבתי החולים, נובעת מתוך הבנה שמדובר לא רק במקום שמתחרה על כל מטופל, אלא, גם מקום שמתחרה על כל איש צוות. המחסור בצוותים רפואיים משפיע על הרצון לשפר את סביבת עבודתם כדי למשוך אותם אלינו ואילו המטופל, שכבר הפך ללקוח לכל דבר, מחפש בנוסף לאיכות הטיפול גם סוג של חוויית שהייה, ויכול כיום, גם להצביע ברגליים במידה והמקום והחוויה השירות אינה עולה בקנה אחד עם ציפיותיו. כשהתובנות הללו חלחלו, החלו להיפתח בבתי חולים מחלקות שלא הכרנו בעבר כמו מחלקת שירות ומחלקת שיווק, וכך, במהלך הזמן הבשילו התנאים שמאפשרים לבתי חולים לשלב בין איכות הטיפול ופונקציונאליות לחוויית שירות טובה יותר. פתאום אנשים נכנסים לחדר המתנה ואומרים: 'וואו, כמה יפה ונעים פה'. השינוי והשיפור טוב למטפל, למטופל ולמלווה".
התובנות הללו נמצאות בראש סדר העדיפויות של הנהלת המרכז הרפואי שמיר, כאשר ד"ר אסנת לבציון-קורח, חיזקה את הרצון לתת דגש לנראות וחווית המטופל מעבר לאיכות הרפואית: "כשד"ר לבציון-קורח נכנסה לתפקידה, היא נתנה דגש ותשומת לב לראות גם את עיצובי הפרויקטים בעת הצגתם, מתוך האמונה כי העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול", מספר כהן. "ביחד עם אילן יפתח, המנהל האדמיניסטרטיבי, התקבלה ההחלטה לשלב אדריכלים ומעצבי פנים, כחלק אינטגרלי מקבוצות היועצים השגרתיות לפרויקטים, כדי להוסיף לתכנון הפונקציונאלי גם את שיפור החזות. כיום, יש במרכז הרפואי שלנו ועדת נראות, בה יושבים חברי ההנהלות הרפואית והאדמיניסטרטיבית, מנהלת אגודת הידידים ואני כמהנדס בית החולים, ויחד אנחנו בוחנים אפשרויות ואספקטים שונים בזיקה לנראות, מיתוג מגבלות תקציביות וכדומה. כך למשל אנחנו דנים במה שהייתה רוצה מטופלת במחלקת יולדות לראות סביבה בעת הטיפול. תהליכים דומים התבצעו גם במחלקת IVF, במחלקת אפס הפרדה, במרכז הלידה הטבעית ובכל מקום שנבנה מחדש אצלנו או עבר שיפוץ. המעצב או האדריכל מלווה את הפרויקט לכל אורכו, החל מהיותו אורח בוועדת הנראות ועד השלמתו. כדי לדייק את התוצאות, אנחנו נעזרים כמובן בצוותים המטפלים שחווים את המחלקה בשטח".
"כמנהלת מרכז רפואי גדול ומוביל, אני רואה לנגד עיני אתגרים כפולים בכל הנוגע לעיצוב", מסבירה ד"ר לבציון-קורח, "מצד אחד, עליו לתת מענה לצרכים הפונקציונליים של המטופלים והצוות ולאפשר בכך מתן טיפול יעיל, ובו זמנית, עליו גם להתחשב בצרכי הנגישות ובצרכים הרגשיים של המטופלים ובני משפחותיהם, לתמוך בהם לאורך כל שלבי הטיפול - למשל ליצור סביבה שמפחיתה מתח וחרדה בעת המתנה לניתוח - ולאפשר בכך חוויה חיובית, רגועה ואמפתית".
לדברי כהן, כל פרויקט בינוי או שיפוץ בבית החולים מתחיל מבדיקת התכנות. "בשלב הזה אנחנו שוכרים אדריכל ועושים איתו 'תכנית כתמים וזיקות' שמפרטת אילו פונקציות ימוקמו איפה. אחרי אישור התוכנית העקרונית הזו מקבל האדריכל אור ירוק לקראת ביצוע תכנון ראשוני שעובר גם הוא אישור. רק בשלב הזה הוא רשאי לעבור לתכנון המפורט שאליו מצרפים שורה של יועצים מקצועיים".
חניון תת קרקעי שומם הפך לחדר כושר מהודר
אחד הפרויקטים המעניינים שביצע המרכז הרפואי מבחינה אדריכלית-עיצובית היה פתיחתו של חדר הכושר לעובדים. "במהלך הקורונה הכשרנו בהשקעה עצומה חניון תת קרקעי והפכנו אותו לבית חולים ממוגן לשעת חירום. מכיוון שבעתות שגרה הוא עומד שומם, החליטה מנהלת המרכז הרפואי להפוך את אחד האולמות במתחם לחדר כושר לעובדים, שעל תכנונו והקמתו עבד במשך כשנה אדריכל אייל עמידן. מעבר להיערכות הלוגיסטית של רכישת הציוד וקליטת המאמנים, הושקעה מחשבה רבה במיוחד בעיצוב הפנים שלו. להפוך חניון תת קרקעי לחדר כושר מפנק שהעובדים ירגישו בו נעים וירצו להגיע להתאמן - זו אינה משימה פשוטה כלל וכלל. לשמחתי, העובדים הצביעו ברגלים ותוך פחות מחודש נרשמו אליו למעלה מ-500 איש".
פרמטר חשוב בהחלטות העיצוביות שמקבל המרכז הרפואי הוא כמובן התחרות מסביב, המשפיעה בעיקר על תחום המיילדות. בתכנון של משרד שרון אדריכלים, נבנה במרכז הרפואי שמיר מרכז הנקה עם שני אולמות ומועדון יולדות, שעוטף את היולדת לכל אורך ההיריון עד ללידה. פרויקט חשוב נוסף אשר תוכנן על ידי משרד שרון אדריכלים בשיתוף פעולה עם מירב מוסקוביץ מעצבת הפנים, היה הקמה של שני חדרי לידה טבעיים מפנקים במיוחד: "העיצוב נעשה תוך מחשבה מעמיקה על נשים, שבוחרות ללדת ללא אפידורל ומעוניינות בלידה טבעית. חשבנו אלו גוונים יתאימו, כיצד נכניס אנרגיות טובות, איך נשלב אבזור ארגונומי ונאפשר חווית לידה טובה ובטוחה ככל האפשר, כל זאת תוך שמירה על מורכבויות שצריך תמיד לקחת בחשבון, כמו הלימה בלתי מתפשרת עם המסגרת החוקית והכללים המוכתבים בתכנון ובעיצוב ובכללם מניעת זיהומים, תקנות החשמל, נגישות וכדומה".
פרויקטים בולטים נוספים במרכז הרפואי שמיר היו אודיטוריום לכנסים המפואר "בית שלום", הממוקם בתוך שטח המרכז ברפואי, אולמות הפיזיותרפיה במרכז להתפתחות הילד, חדר האוכל במחלקת היולדות, שעוצב במראה חדשני, עם צבעים חמים תוך התחשבות במצב הבריאותי הרגיש של יולדת בכל הקשור לאופי הישיבה המורכב, מכון ריאות ע"ש ויצ"ו קנדה, מכון נוירולוגי ע"ש שמלצר, חדר ניתוח שלישי ע"ש מטלאו לעיניים, גסטרו ילדים, מרפאת טרום ניתוח, אשפוז יום המטולוגי והמכון לרפואה היפרבארית ע"ש אריסון.
אילוסטרציות והדמיות ככלי עבודה עיצובי משמעותי
"בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי עובד יותר ויותר עם אדריכלים על הדמיות ועל עיצובי פנים רבים וזה אולי השינוי הגדול ביותר שעובר תחום העיצוב הרפואי לאורך השנים", אומר כהן. "אם פעם היינו ניגשים לפרויקט מתוך מטרה להקים מבנה שמטרתו העיקרית והבלעדית היא טיפול רפואי, ללא כל דרישות עיצוביות מקדימות, כיום חשיבות העיצוב והשפעתו על בריאות המטופל מובנת ונהירה לכולם. מסיבה זו וגם כדי להיות תמיד ראשונים בקביעת מגמות והובלתן, אנחנו עושים הכל כדי להיות בקדמת הטכנולוגיה ונעזרים לא רק בהדמיות ממוחשבות אלא גם בתוכנות תלת ממד עדכניות, בסימולציות דינאמיות ובמערכת BIM לניהול מידע כדי לייעל את התכנון והביצוע של הפרויקט.
"אלמנט נוסף שעלינו לבדוק כל הזמן, הוא עמידה במבחן הזמן", אומרת ד"ר לבציון-קורח, "אני מקפידה שהעיצובים יתבצעו באמצעות שימוש בחומרים איכותיים ועמידים לאורך שנים ושיהיו על-זמניים ולא כאלו הנשענים על טרנדים חולפים. אתגר נוסף הוא לשמור אותם גמישים ופתוחים לשינויים והתאמות בעתיד, בהתאם לצפי גידול האוכלוסייה ולהתפתחות הטכנולוגיות הרפואיות".
"אני בטוח שהשינויים המבורכים שבית החולים יעבור בשנים הקרובות, עם הרחבת הקמפוס, והדגשים העיצוביים והאדריכליים אותם אנו מיישמים, יצעידו אותנו בבטחה אל העתיד מתוך מגמה לשיפור מתמיד באיכות הטיפול, השירות והנראות של הקמפוס", מסכם כהן.
בשיתוף המרכז הרפואי שמיר
