המרכז הרפואי איכילוב תל-אביב ע"ש סוראסקי, הוא אחד מבתי החולים הציבוריים המובילים בישראל, בוודאי במטרופולין תל—אביב. תכנונו ובנייתו של איכילוב הופקדו בתחילת שנות ה-50 בידי האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. אבן הפינה הונחה בשנת 1951, אך בית החולים נחנך עשור מאוחר יותר. מאז, עבר שינויים מבניים רבים, נוספו בו בניינים ומגדלי טיפול ואשפוז לדיסציפלינות רפואיות שונות.
אין ספק שמתחם המרכז הרפואי, מהווה חלק משמעותי ומעצים בנוף האורבני של העיר תל—אביב, לנוכח מיקומו והנראות האדריכלית החדשנית שלו. כל אלה, מתכתבים עם שירותי רפואה מהמובילים בישראל ובעולם, טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך ומנהיגות רפואית מובילה.
על משימת הבינוי באיכילוב אחראית חיה דויטש, מנהלת אגף הבינוי: "עם כניסתי לתפקיד לפני 4 שנים, לקחתי על עצמי לקדם את הבינוי בבית החולים על בסיס 3 עקרונות בסיסיים. עיצוב בדגש על הכבוד וחווית המטפלים, המטופלים והמלווים; שימוש באלמנטים וחומרים שניתן יהיה לתחזק לאורך זמן; והכנסת יצירות אומנות לכל מבנה, מחלקה או מכון חדשים ומתחדשים", מספרת דויטש.
אמנם מדובר בבית חולים ציבורי, ואין צורך להכביר מילים על סוגיית התקציבים הנידונה כל העת בהקשר זה, אבל באיכילוב לא מתפשרים ורואים את ההשקעה ניראות בית החולים חלק מחוויית השירות והטיפול.
"דווקא בשל היותינו בית חולים ציבורי, הנראות והעיצוב מהווים נדבך משמעותי בקשר שלנו עם המטופלים", מדגישה דויטש.
מרפאה או גלריה לאמנות?
לדבריה, חשוב לה לייצר אווירה הוליסטית. כזו שתפיג את תחושות המתח, הלחץ והחרדה שמתלוות באופן טבעי לשהייה בבית חולים, ולנסות לייצר עבור המשתמשים מרחב שיקי ומלא סטייל שיתרום להרגשה מכילה, אכפתית ודואגת.
"הושפעתי מהניסוי שערך רודי ג'וליאני, עם כניסתו לתפקיד ראש העיר ניו יורק, בהשראת תאוריית החלונות השבורים, שבמהלכו הצליח להוכיח שיש קשר הדוק בין נראות, עיצוב, ותחושת הזנחה או טיפוח, במקום מסוים לבין התנהגות האוכלוסייה שפוקדת את אותו המקום", מסבירה דויטש.
מבחינתה, האמנות המשולבת בעיצוב החללים השונים בבית החולים מייצרת מעטפת והרגשה של גלריה ולא של מקום שעלול להיות טראומטי. "לא פעם אנחנו רואים אנשים שנכנסים ואומרים 'וואו'. במרפאת טרום ניתוח למשל, שעליה עבדנו עם אורנה שלוש גורביץ', מעצבת הפנים, שילבנו גוונים רכים ונעימים בקירות, בחיפויים ובריצוף והוספנו ריהוט נוח בעיצוב חדשני ובמראה נקי ומעניין. במקביל, וכדי ליצור אווירה הוליסטית ומרחב תרבותי הוצאנו קול קורא לאמנים לתרום עבודות מגוונות כדי להפוך את המרפאה לגלריה מהודרת לאמנות ישראלית, שבה מוצגות היוםעשרות עבודות המשלבות פיסול בברזל, עבודות עץ וקרמיקה, תמונות שמן, הדפסים וצילומים. לכל זה צירפנו גם מדפים ושולחנות קטנים עם ספרי קריאה ושירה. צליל חמו, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרפאה, מציינת שהשיפוץ ללא ספק השפיע מאוד לטובה על התנהגות המטופלים שהפכו רגועים וסבלניים יותר. לשמחתי, בעקבות הצלחת הפיילוט, יוצאת הנהלת איכילוב לתהליך שיפוץ של כלל המרפאות הוותיקות בבית החולים לפי אותו קונספט. דוגמה נוספת היא היחידה למחלות מעי דלקתיות (IBD) שעבורה קבלנו תרומה של 8 תמונות גדולות ונהדרות של האמנית מירית בן נון", מציינת דויטש.
גם בבית החולים ליולדות ליס נבנו חדרים פרטיים לכל יולדת, כולל מיטה מובנית ונוחה בחדר עבור מלווה. הודות לתרומת חברת צ'ק פוינט, שופצו מחלקות היולדות בסגנון מלונאי. על העיצוב החדשני אחראים משרד ארד שרון אדריכלים, וכן האדריכלים גד הלפרין ואריה שאואר. הכניסה למחלקה מלווה בתאורה רכה ובצבעוניות מרגיעה. באזורי ההמתנה הוצבו ספות וכורסאות נעימות.
מיון לא רגיל
המבנה החדש שהושק לאחרונה באיכילוב הוא בית החולים לרפואה דחופה (מיון) שנחנך לפני שנה על שמו של סילבן אדמס, התורם ואיש העסקים. המיון משתרע על כ-8,000 מ"ר וכולל 3 קומות וקומת מרתף. וכמובן שהאלמנטים האומנותיים לא פסחו גם עליו. במרכזו נתלתה יצירת אומנות עצומה בגודלה של הציירת מריה קלבין. כשמביטים על הציור הענק, אי אפשר שלא להתפעל מיצירת האומנות שמתמזגת עם גודלו של המקום והאור הטבעי החודר פנימה. וכן, גם מהחדשנות. על תכנונו של המיון הופקדו ארד שרון אדריכלים (נכדו של אריה שרון, מתכנן המבנים הראשונים בבית החולים), שרון גור זאב לשרון אדריכלים ואדריכל רני זיס לרני זיס אדריכלים. על תכנון גינת הגג המרהיבה אחראים ליאור וולף ויפעת סופר לצור-וולף אדריכלי נוף. במהלך השנים תכננו שרון וגור זאב מספר מבנים נוספים בשטח בית החולים, בהם מגדל האשפוז ע"ש סמי עופר (בשיתוף זיס אדריכלים), ומגדל האשפוז ע"ש תד אריסון.
לא מעט משתנים השפיעו על תכנון המיון החדש: מיקומו בקמפוס, קישוריות אל אזורים חשובים כמו חדרי ניתוח וצמתים מרכזיים בבית החולים, תכנונו בשטח קטן וצפוף ורווחת המשתמשים.
"ההתמודדות המרכזית בתכנון תוספת לבית חולים עירוני ופעיל, היא עם ההשתלבות של המבנה החדש במרכז עתיר מבנים מתקופות שונות, ולכן בחרנו בסופו של דבר למקם אותו בין רחוב וויצמן ל'אנקס' מעל החניון הקיים", מספרים אדריכלים ארד שרון ושרון גור זאב לשרון אדריכלים.
"גודל השטח הביא אותנו להחלטה נוספת, יוצאת דופן באדריכלות חדרי מיון, לבנות את הבניין ורטיקלית. בניית המיון ב-4 קומות, מאפשרת הפרדה בין חולים קלים לקשים, מהווה פתרון לבעיות צפיפות ומקצרת במשמעותית מרחקי הליכה. אל תוך זה יצקנו סביבה עיצובית ידידותית, שתפקידה להיות פרקטית ואסתטית אבל גם להשפיע פסיכולוגית לטובה על הצוותים, המטופלים והמלווים. וגולת הכותרת מבחינתנו – השטחים הירוקים שמרכיבים יחד גינה דו מפלסית על גג המבנה. הקו שהנחה אותנו בתכנון הוא המיזוג שבין ארכיטקטורה ואקולוגיה (ארקולוגיה) ומיקום הגינה על הגג שתאפשר אתנחתא לכל משתמשי חדר המיון ובית החולים ואפילו לעוברי אורח".
למבנה המיון חזית אייקונית המופנית אל העיר הגדולה תל-אביב, וכיאה לכזו היא עשויה קיר מסך. על אותה חזית מתנוססת רמפה שמטפסת אל גינת הגג ומקנה למבנה מראה תנועתי כלפי רחוב וייצמן. "הבניין הפתוח והאוורירי לא נראה כלפי חוץ כמו בית חולים, עובדה שמקלה מאוד על המטופלים ונראית טוב כלפי העיר. הזכוכית האקלימית החכמה שבה השתמשנו בולעת את רוב הקרינה, ובשילוב מערכות הצללה מובנות לא מעבירה חום פנימה", מסבירים שרון וגור זאב.
בתוך חלל המיון שולבו תקרות גבוהות, תאורה נכונה שמנצלת גם הרבה אור טבעי, אקוסטיקה טובה, חומרים ידידותיים ומרעננים כמו דמוי עץ וגוונים אופטימיים כמו ירוק וכתום, פינות ישיבה נוחות, תמונות נוף והכי חשוב - קשר אל החוץ ששולב בכל מקום אפשרי כולל בחדרי הרופאים.
הודות לטכנולוגיות חדשניות, שחלקן פותחו במיוחד לבקשת הנהלת איכילוב, זוכים המטופלים בחדר המיון לטיפולים טכנולוגיים ודיגיטליים חדשניים כמו:עמדת זיהוי פנים ורישום עצמי, עמדה עצמית ללקיחת מדדים, רובוטים המשמשים לניווט במיון ואפליקציה למסע המטופל מרגע הקבלה ועד השחרור. בנוסף, בחדר ההלם והטראומה מצוי הציוד המתקדם ביותר, ואזור ההדמיה מכיל שני מכשירי CT הכוללים התראות של בינה מלאכותית בזמן אמת.
גן ריפוי באמצע העיר
גינת הגג, ששיטחה כ-1,200 מ"ר, היא ללא ספק אחת מגולות הכותרת של המיון החדש בבית החולים ע"ש סוראסקי. "משתמשי המיון לסוגיהם זקוקים למקום עם איכויות של פסק זמן שבו יוכלו לנשום אוויר צח, להתכנס ולשכוח לרגע מההמולה והלחץ למטה", קובעים ליאור וולף ויפעת סופר, לצור-וולף אדריכלי נוף.
הגינה בנויה משני מפלסים עיקריים עם הפרש של כ-5 מטרים ביניהם, מה שהיווה הזדמנות לייצר אמפי מדורג לאורך כל הגג שצופה אל הנוף.מהלך המדרגות בין המפלסים עוקב אחרי דופן המבנה וחוזר ומחזק את תוואי הרמפה בחזית. אפשרות נוספת להגיע אל שני מפלסי הגינה היא באמצעות מעלית.
הגן משחק עם אזורי שהייה רבים הנחלקים בין מקומות רחבים ופתוחים לבין פינות אינטימיות יותר המקנות תחושת פרטיות. המפלס התחתון כולל רחבה, טרסות ישיבה, טרסות של מדשאות וטרסה שבה הישיבה אינטימית יותר. במפלס העליון יש אזורי ישיבה נוספים, ספסלים ופרגולות. הריהוט משלב ספסלים מובנים בטרסות וריהוט גן שאינו מקובע, המאפשר גמישות לתרחישי ישיבה שונים. בעתיד תיפתח במפלס התחתון גם קפיטריה שתאפשר ישיבה נעימה וכן יתקיימו במקום אירועים שונים.
"הגינה תוכננה כך שתאפשר בתי גידול לצמחייה ועצים עם אפשרות מירבית לאחיזת שורשים בקרקע ולהתפתחות", אומרים וולף וסופר. "שלד הצמחייה מושתת על עצים שמלווים את מסדרון המדרגות ומהווים לו הצללה. עצים נוספים שמוקמו בערוגות מייצרים צל לפינות ישיבה. המדשאות והצמחייה הים תיכונית נבחרו בשל האפקט המהיר יחסית שהם נותנים. בסופו של דבר, בחרנו לתכנן את גינת הגג כגן ריפוי – מרחב פתוח להרגעות ולשקט בלב בית החולים, שמאפשר מפלט ממתחים ומבט פתוח לכיוון העיר והים".
בשיתוף איכילוב
