דרכו של ד"ר עומר וולף לרפואה עברה בדרך לא שגרתית. לצד המסלול האקדמי והקליני, נקודת מפנה משמעותית הגיעה דווקא באיי הפנינה שבאוקיינוס השקט, שם שימש כרופא מלווה בתוכנית "הישרדות".
אחרי החוויה הטלוויזיונית פנה ד"ר וולף למסלול הכשרה אינטנסיבי: שש שנות התמחות בכירורגיה פלסטית בישראל, ובהמשך התמחות-על במיקרוכירורגיה בארה"ב. "בהישרדות הייתי צריך לשמור על מתמודדים עם מוטיבציה עצומה שלא ייפצעו, אבל גם לאפשר להם לשחק את המשחק", הוא מספר. "זה בדיוק מה שאני עושה היום עם המטופלות שלי, מוודא שהן עוברות את ההליך בצורה בטוחה ומדויקת, עם מחשבה על הטווח הארוך".
"תחום המיקרוכירורגיה", מסביר ד"ר וולף, "מחייב דיוק ברמה הגבוהה ביותר. זו היכולת לקחת רקמה ממקום אחד בגוף ולהעביר אותה למקום אחר". לדבריו, כדי שהרקמה תשרוד, צריך לחבר אותה מחדש לכלי דם זעירים תחת מיקרוסקופ, "כך ניתן לסגור פצעים גדולים שנגרמים מטראומה או מכריתה אונקולוגית".
אותן טכניקות הפכו בהמשך לבסיס עבודתו הנוכחית. "המיומנות הזו מלווה אותי גם היום בניתוחי דיפ פליין אסתטיים, והיא שעמדה מאחורי ההחלטה להביא את הניתוח לישראל".
ניתוחי הצערת פנים מוכרים זה שנים, אך טכניקת ה"דיפ פליין" שד"ר וולף הביא לישראל מציעה גישה אחרת לגמרי. "הייחוד בדיפ פליין הוא הגישה העמוקה יותר", הוא מסביר. "אנחנו לא מסתפקים בהחלקת קמטים או במראה חלק, אלא משחזרים את המראה הצעיר כך שהפנים נראים יפים ורעננים באמת".
הטכניקה מבוססת על שחרור הרקמות ממקומן הצנוח והחזרתן למיקום הטבעי. "זה לא רק נראה טבעי יותר, אלא גם מזכיר את הדמות של פעם", הוא אומר. "בנוסף מתקבל ריפוי בריא יותר, עם צלקות עדינות ופחות מורגשות, ותוצאה יציבה לאורך שנים".
האם אחרי הניתוח נשמרות הבעות הפנים?
"כשאנחנו מחזירים את הרקמות למקומן הטבעי, אנחנו שומרים על הקימורים האופייניים של הפנים, וזה מה שיוצר את היופי האמיתי. לא מראה שטוח ומוחלק, אלא קימורים טבעיים שמעניקים לדיפ פליין את היתרון האסתטי המיידי".
"כשמגיעות אליי מטופלות, לרוב בסוף העשור הרביעי, הן מתמודדות עם תקופה של שינויים הורמונליים ולא רק עם צורך אסתטי", מתאר ד"ר וולף. "כשמתייחסים גם למכלול - להכנה נכונה לניתוח מבחינת תזונה ומשקל, לאופטימיזציה של התנאים הרפואיים, ובהמשך למסלול תחזוקה בריא וכוללני - התוצאה טובה ומשמעותית הרבה יותר".
בשנים האחרונות משלב ד"ר וולף בעבודתו טכנולוגיות מתקדמות מעולמות הרפואה הרגנרטיבית לונג'וויטי. "רפואה רגנרטיבית", הוא מסביר, "עוסקת בשחזור והתחדשות הרקמה. אנחנו לא רק מחדירים חומרים זרים מבחוץ אלא מנסים לגרות את הרקמה עצמה, לעודד את התאים להתחדש, לייצר יותר קולגן ואלסטין, להצעיר את עצמם מחדש או לפחות לעכב את תהליכי ההתבגרות".
"רפואת לונג'וויטי", הוא ממשיך, "אומרת שאנחנו לא רק רוצים להאריך את תוחלת החיים, אלא גם את משך הזמן שבו אנחנו חיים בריאים, ללא מחלות כרוניות. היום אפשר לקחת תא מהגוף, להפיק ממנו את ה-DNA ולבנות תוכנית תזונתית והתערבות מותאמת אישית, ממש רפואה שמדברת בשפה של כל אדם".
מהו האתגר הגדול בעבודה שלך?
"תיאום ציפיות. פעמים רבות זה אומר לנפץ אשליות, להגיד 'לא' או 'לא עכשיו', ולהכין את הקרקע כדי שהתהליך יהיה נכון. זה גם לשקף למטופל את המשמעויות של הבחירות שלו, כדי שבסוף הניתוח יצליח והוא ירגיש טוב ומרוצה".
מה עדיין מרגש אותך אחרי כל כך הרבה שנים בתחום?
"החלק הטכני נעשה פחות מאתגר ככל שהניסיון גדל, אבל מה שמרגש אותי באמת הוא לפגוש מטופלת אחרי ההליך, לשמוע איך זה השפיע עליה וכיצד זה שינה לה את החיים. לפעמים הביטחון העצמי החדש הוא זה שנותן לה כוח לעשות שינוי שכבר היה בתוכנית, ופתאום הניתוח הופך לפתח לטרנספורמציה הרבה יותר גדולה. כשאני שומע סיפורים כאלה, זה האושר הכי גדול שלי וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך".
בשיתוף ד"ר עומר וולף
