בחדר המיון אין זמן לטעות, ובטח לא להמתין לסימנים המאוחרים. כאן נכנס לתמונה "קוד ארגמן" — מערכת חדשנית שפותחה במרכז רפואי מאיר, פועלת ברקע כמו חוש דיגיטלי שישי: היא סורקת את מדדי המטופלים בזמן אמת, מזהה הידרדרות סמויה עוד לפני שהעין הקלינית מזהה ומקפיצה צוות טיפול נמרץ, בדיוק ברגע שבו החלטה מהירה יכולה להציל חיים.
מערכת המוניטורינג הייחודית, פרי יוזמה של ד"ר נתן ארגמן, מומחה בהרדמה במרכז רפואי מאיר, מבוססת על מדד NEWS הבינלאומי, המשקלל פרמטרים קליניים ומעניק לכל מטופל ציון בין 0-14 כאשר ציון הגבוה מ-7 מצביע על התדרדרות ועלייה בציון משקפת עלייה בחומרת המצב.
את המערכת פיתח ד"ר ארגמן יחד עם פרופ' יעקב חן, מנהל המרכז הרפואי, ד"ר גיא טופז, סגן מנהל המרכז הרפואי, ורעות גלר, מנהלת מערכות מידע, מחשוב ואו"ש במאיר והיא נולדה מתוך צורך קליני חד וברור.
כאשר מזוהה סיכון משמעותי, המערכת מפעילה התרעה מיידית ומזניקה צוות טיפול נמרץ ייעודי, ללא תלות בשלב שבו נמצא המטופל במיון. החדשנות של "קוד ארגמן" טמונה בפעולתה האוטומטית והשקופה, שאינה מפריעה לעבודת הצוותים אך "מרימה דגל אדום", ברגעים הקריטיים, ובכך מאפשרת התערבות מוקדמת, מצילת חיים. חשיבותה הרבה הובילה לאחרונה לזכייתה במקום השני בתחרות היוקרתית "יוזמת הבריאות המובילה" של פורום Reboot וקבוצת ידיעות אחרונות, ובנוסף זכתה בגמר בתחרות IT Awards- מצטייני המחשוב לשנת 2024 של אנשים ומחשבים.
"קוד ארגמן" הוא ה—'Mobilye' של חדר המיון, מערכת בינה מלאכותית שסורקת ללא הפסקה את המדדים של כל המטופלים, ומתריעה לצוות על התדרדרות סמויה עוד לפני שהיא הופכת לבולטת קלינית", אומר ד"ר ארגמן, הנמצא בימים אלה בהשתלמות עמיתים בטיפול נמרץ בחו"ל. "היא לא מחליפה את הרופא, אלא מעניקה לו זוג עיניים נוסף שמאפשר להגיע לחולה הנכון בזמן הנכון ולהציל חיים".
כשהיה מתמחה צעיר, לאחר תורנות קשה ביחידה לטיפול נמרץ, ישב עם מנהל היחידה, ד"ר נסים יפרח, וביחד ניסו להבין כיצד יוכלו להשתפר בזיהוי מטופלים קריטיים. "ד"ר יפרח עודד אותי לחפש פתרונות מחוץ לקופסה". שם נטמן הזרע של "קוד ארגמן", הרצון ליצור רשת ביטחון שלא תלויה רק בערנות האנושית, אלא מגובה בטכנולוגיה.
"שינוי תהליכי עבודה בבית חולים דורש הרבה כוח וזמן, המערכת מטבעה שמרנית ובצדק כי מדובר בחיי אדם. סייע לנו השילוב בין הנחישות והבחירה שלא לוותר על אף מטופל, לבין הגיבוי המלא שקיבלתי מפרופ' חן, מנהל בית החולים, שהבין מיד את הפוטנציאל ושימש כ'מפרק חסמים' מקצועי. זה הלקח שלי לכל מי שרוצה להוביל חדשנות: רעיון טוב הוא רק ההתחלה, אבל חייבים לרתום לתהליך שותף ניהולי שרואה את אותו חזון".
כיצד המערכת משפיעה על חדר המיון במאיר?
"בשנה וחצי בהן ערכנו פיילוט, המערכת איתרה מעל 2,000 מטופלים בסיכון גבוה, לעיתים תוך דקות ספורות מהכניסה למיון. 1 מכל 3 מטופלים שסומנו, הוא חולה קריטי, שנמצא בסכנת חיים ממשית בטווח הקרוב".
במאיר חדשנות היא קודם כול תרבות וחופש מחשבתי. ד"ר ארגמן מעיד כי אחת הדוגמאות הטובות לכך בשטח היא דמותו של פרופ' בריאן פרדמן מנהל מחלקת הרדמה וטיפול נמרץ, המאמין שגם למתמחה בתחילת דרכו יכול להיות פתרון לבעיה מערכתית. "'קוד ארגמן' הוא תוצר של סביבה שמעודדת סקרנות ומחויבות למטופל מעל הכול. אני אולי יזם הפרויקט, אבל התשתית לחדשנות היא חלק מה-DNA של המחלקה ושל בית החולים".
הרפואה הופכת ליוזמת ופרואקטיבית, יותר מאשר פועלת בדיעבד?
"אנחנו בפתחו של עידן שבו הרפואה עוברת מכיבוי שריפות לחיזוי שריפות. אני מאמין שרופאי העתיד לא יצטרכו לשנן אלפי מינונים ואלגוריתמים, אלא לדעת לנווט בים המידע שמערכות חכמות כמו 'קוד ארגמן' יציפו עבורם. זה יאפשר לנו לחזור ללב המקצוע - הניסיון הקליני והקשר עם המטופל".
יש סיכוי לראות מערכות דומות גם בקהילה?
"מערכות כמו C-Pi של מרכז החדשנות בכללית, כבר עושות מהפכה בקהילה ומאפשרות לרופאים לנהל רפואה מונעת ברמה הכי גבוהה שיש. הצעד הבא שלנו ב'קוד ארגמן' הוא 'לשבור את קירות בית החולים'. לא בטוח שמטופלת צעירה, שמפתחת סימנים של התקף אלרגיה מסכן חיים, צריכה לעבור במיון בדרך לטיפול נמרץ. ככל שנזהה את הסכנה מוקדם יותר בשרשרת כבר בשטח, סיכויי ההישרדות יעלו. זו רפואה יוזמת, לא רק מגיבה".
ישראל בעמדה להיות מעצמת חדשנות רפואית, או שיש עדיין חסמים?
"לישראל יש פוטנציאל אדיר להיות מעצמה בתחום הבריאות הדיגיטלית בזכות היצירתיות האנושית ומאגרי הנתונים הייחודיים שלנו. החסם המרכזי הוא לא טכנולוגי אלא תפיסתי. רופאים הם שמרנים מטבעם - וטוב שכך, כי אנחנו עוסקים בחיי אדם ומחויבים לרפואה מבוססת ראיות. האתגר שלנו הוא להבין שהטכנולוגיה אינה איום, אלא כלי שמאפשר לנו להיות רופאים טובים יותר. ב'קוד ארגמן' ראינו שברגע שעוברים את מחסום החשש הראשוני, המערכת מתגייסת".
הפרויקט הזה הוא פרי של התגייסות אדירה מצד עשרות אנשים במאיר ובכללית שמאמינים בדרך הזו. החזון האולטימטיבי הוא להפוך את קוד ארגמן לשכבת הגנה ששומרת על חולים בכל מרכז רפואי בישראל. "לדעת שטכנולוגיה שיזמת נוגעת בחיים של מטופלים גם כשאתה בצד השני של העולם, זה סיפוק שקשה לתאר", אומר ד"ר ארגמן. "אם אצליח לגעת בעוד עשרות אלפי מטופלים, אהיה המאושר באדם".
כיצד תיראה מחלקת טיפול נמרץ אידיאלית בעוד עשור?
"בדמיון שלי היא תהיה מחלקה ללא קירות. הנתונים יזרמו אלינו עוד לפני שהמטופל ידרוך בשערי בית החולים, והטכנולוגיה תהיה טייס המשנה שלנו. היא תנקה את רעשי הרקע, תבצע ניתוחי עומק של Big data ותאפשר לנו לקבל החלטות מבוססות מדע תוך דקות. היא גם תעקוב אחר המטופלים לאורך זמן ותלמד לזהות גורמים שמשפיעים על התוצאה ותתקן את עצמה בהתאם".
השינוי המרגש ביותר בעיניו הוא דווקא התרבותי, "כשרפואת העתיד תהיה שקופה יותר ותציב לנו הרופאים מראה. אימוץ הטכנולוגיה יאפשר לנו להשתפר בכל יום. בעוד עשור הרפואה תהיה מדעית ומדויקת יותר – ודווקא בגלל הטכנולוגיה היא תהיה הרבה יותר אנושית".
"לוחמים מברזל", מעפילים לפסגת הקילימנג'רו
לצד העשייה הקלינית והטכנולוגית, ד"ר ארגמן מבטא את תפיסת הרפואה שלו גם מחוץ לכותלי בית החולים. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שירת כרופא מילואים וטיפל בלוחמי סיירת הצנחנים שנפצעו קשה במלחמה. הקשר שנוצר בינו לבין חלק מהפצועים לא הסתיים עם שחרורם, הוא המשיך לבקר, לעודד וללוות אותם במסע השיקום הפיזי והרגשי. מתוך הבנה שריפוי אינו מסתכם בהחלמת הגוף, יזם יחד עם עומר הברפלד, שנפצע באורח קשה, את פרויקט השיקום "לוחמים מברזל", ששיאו מסע מאתגר ויוצא דופן: העפלה לפסגת הקילימנג'רו, החמישית בגובהה בעולם. בספטמבר 2024 יצאה המשלחת, שכללה פצועים מחטיבת הצנחנים לצד ד"ר ארגמן וד"ר אלעד דנה, גם הוא רופא מרדים ממרכז רפואי מאיר, והגיעה בהצלחה לפסגה - סמל למסוגלות, להתמודדות ולבחירה בחיים.
בשיתוף מרכז רפואי מאיר
