כ-70,000 בדיקות עיניים בשנה, יותר מ-15,000 הזרקות תוך-עיניות, ולמעלה מ-4,000 ניתוחי עיניים, הופכים את מחלקת עיניים במרכז הרפואי שערי צדק, לאחד המרכזים המבוקשים והמתקדמים בישראל. "אנחנו מרכז עם חדשנות טכנולוגית במגוון תחומים. המחלקה בשנים האחרונות התפתחה, והיא ניצבת כיום בין המובילות בארץ", מספר פרופ' דויד צדוק, מנהל מחלקת עיניים.
החדשנות חוצה את כל תחומי המחלקה: קטרקט, רשתית, גלאוקומה, קרנית, פזילה, פלסטיקה, ונוירואופתלמולוגיה, והיא באה לידי ביטוי בציוד ובטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, חלקו בפיתוח ישראלי. בתחילת השנה קיבלה המחלקה הכרה רשמית כמכון עיניים על ידי משרד הבריאות, מעמד שרק מרכז רפואי נוסף מחזיק בו. זמן קצר לאחר מכן, הוענק לה תואר "מחלקה מצטיינת בהוראה" מהאוניברסיטה העברית.
מעבר לכל אלה, יש עוד סיבה שבגינה מטופלים עם בעיות בעיניהם פונים לשערי צדק, גם מרחוק. "הנהירה למרפאת עיניים נובעת בשל היחס האנושי והמקצועי. המטופלים מרגישים שכאן הצוות באמת רואה אותם, החל מצוות המזכירות, דרך צוות הטכנאיות, וכלה בצוות האֲחָיוּת והרופאים".
קרנית תחילה
השתלת קרנית נחשבת לאחת הפרוצדורות המורכבות והעדינות ביותר ברפואת העיניים, והיא מומחיות בולטת במחלקת העיניים של שערי צדק. "זו הייתה השתלת האיבר הראשונה שבוצעה אי פעם, והיא עדיין ההשתלה הנפוצה ביותר בעולם וזו גם ההשתלה עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר מכל סוגי ההשתלות", מסביר ד"ר ישי ווייל, רופא בכיר ביחידת הקרנית.
עד לפני מספר שנים, כל פגם בקרנית טופל בהשתלת כל עובי הקרנית, ללא קשר למיקום או עומק הפגיעה. "מדובר בניתוח גדול. העין נשארת פתוחה, התפרים עלולים להיפתח מכל חבלה קלה, וההחלמה נמשכת שנה ואף יותר. אלא שבעשור האחרון התחוללה מהפכה בתחום", מציין ד"ר ווייל בגאווה.
מה השתנה בגישה הניתוחית?
"הקרנית בנויה ממספר שכבות, ולמרות שעובייה הכולל כחצי מילימטר בלבד, יש לנו היום יכולת להחליף רק את השכבה שנפגעה ולא את כל הקרנית. כך אנחנו יכולים לשמר את שלמות העין, למנוע סיבוכים, ולהביא לשיקום מהיר באופן משמעותי. הניתוח הנפוץ ביותר כיום נקרא DMEK – החלפה של השכבה הפנימית בלבד, בעובי של 15 מיקרון, כלומר פחות מחמישית העובי של דף נייר. אחוזי ההצלחה מרשימים במיוחד: יותר מ-90% הצלחה בשרידות השתל לאחר חמש שנים. המטופלים שבים לראייה תפקודית תוך שבועות בודדים, במקום חודשים ארוכים".
כיצד אתם מתמודדים עם המחסור בתרומות קרנית?
"יש לנו את הכלים, היכולות, הידע והקשרים הנכונים, כדי לצמצם משמעותית את זמני ההמתנה, משום שאנחנו לא מסתמכים רק על תרומות קרנית מהמערכת הציבורית בישראל. לכן, בשערי צדק מדובר לרוב על המתנה בת שבועות בודדים, לא חודשים ארוכים. עדיין ישנם בישראל מטופלים שממתינים מעל שנה להשתלת קרנית ובמהלך ההמתנה סובלים מעיוורון בעין הפגועה ולעיתים אף מכאבים קשים. מדובר בפגיעה חמורה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, ובסכנה ממשית לנפילות וזיהומים בעין. מבחינתנו, זה מצב שאינו מתקבל על הדעת".
כיצד תראה הקרנית בעתיד?
"אנחנו צועדים לכיוון של קרניות מלאכותיות ושימוש בתאי גזע. זה נשמע עתידני, אבל זה כבר קורה עכשיו. כאן בשערי צדק ביצענו את השתלת הקרנית המלאכותית הראשונה בישראל, ואנחנו משתתפים במחקרים קליניים עם חברות שונות המייצרות קרניות מלאכותיות. אנו מקווים לפרוץ דרך ולקחת חלק במחקר בשימוש בתאי גזע כתחליף להשתלת קרנית - שכולל הזרקת תאי גזע לתוך העין, בלי ניתוח, בלי תפרים, רק הזרקה".
לדבריו, במחלקת העיניים לא מסתפקים בטכנולוגיה אלא מתעקשים על התאמה אישית. "לכל מטופל אנחנו בוחרים את הטכניקה שמתאימה לו, ולא מתאימים אותו לטכניקה, זה מה שעושה את ההבדל".
כשהעין יבשה
אם השתלות קרנית מסמנות את קצה הסקאלה הכירורגית של רפואת העיניים, הרי שתסמונת העין היבשה מייצגת את הקצה השני, בעיה כרונית, מתסכלת, שכיחה מאוד, אך כזו שלעיתים קרובות מתעלמים ממנה. במחלקת העיניים בשערי צדק בחרו להתייחס אליה בדיוק הפוך: כאל תחום רפואי לכל דבר.
"תסמונת העין היבשה היא המחלה הנפוצה ביותר שאנחנו פוגשים בגיל המבוגר", אומר ד"ר ווייל, שמוביל גם את תחום העין היבשה במחלקה. "כ־25% מהפניות לרופאי עיניים עוסקות בתסמונת העין היבשה, ולפי הספרות המקצועית, רבע עד שליש מהאוכלוסייה סובלים ממנה".
אם בעבר זו הייתה מחלה בעיקר של מבוגרים, היום, לדברי ד"ר ווייל, "ההיטקיסטים נוהרים למרפאות".
מה גורם לכך שתסמונת העין היבשה הפכה לכל כך נפוצה בגיל הצעיר?
"אנחנו פוגשים יותר צעירים, סטודנטים ועובדי הייטק שפשוט 'מדביקים' את העיניים למסך. זו מחלה של הדור הדיגיטלי, בגלל אורח החיים. גם שהייה ממושכת בחדרים ממוזגים, תזונה לקויה וחשיפה לגירויים סביבתיים, תורמת לפגיעה מתמשכת בתפקוד בלוטות המייבומיאן שבעפעפיים, שאחראיות להפרשת השומן שמונע מהדמעות להתאדות".
במחלקת העיניים בשערי צדק הוקמה מרפאה ייעודית לעין יבשה, תחת יחידת הקרנית. המרפאה מצוידת במכשור אבחון מתקדם המאפשר למדוד פרמטרים שבעבר לא היה ניתן לכמת: ריכוז דמעות, איכות השכבה השומנית, תפקוד הבלוטות ועוד.
מהם הטיפולים הניתנים במסגרת המרפאה?
"אחד הטיפולים המרכזיים הוא ניקוי עפעפיים וסחיטת בלוטות מייבומיאן. כשהבלוטות נסתמות, הדמעות מתאדות מהר מדי. אנחנו מבצעים סחיטה עם כלי ייעודי להוצאת החומר הדלקתי והשעוותי".
לצד זאת, מציעה המרפאה טיפולי חימום לבלוטות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות וכן טיפות המופקות מדם המטופל עצמו – טיפות סרום.
"לאחרונה התחלנו לעבוד גם עם טכניקת PRP שאנשים מכירים מתחום השתלות השיער. זהו חלק מיוחד בדם, עשיר בטסיות, שמסייע לשגשוג התאים", מתאר ד"ר ווייל. "אנחנו הראשונים בישראל שנשתמש בו לטיפול בעין יבשה".
חידוש נוסף הוא השימוש בטיפות אינסולין: "אותו אינסולין ותיק שמשמש לטיפול בסוכרת, הוא למעשה פקטור גדילה שמעודד תאים לגדול ולשגשג, ולכן מסייע בטיפול בעין יבשה".
"העבודה שלנו, אינה מסתיימת באבחון או בטיפול ראשוני. אנחנו עוקבים אחרי ההתקדמות של כל מטופל, מכמתים את השיפור, ומתאימים את הטיפול באופן מתמיד. כצוות רופאים מולטי דיסציפלינרי, אנו לא מכוונים רק הקלה זמנית – אלא רוצים לטפל בשורש הבעיה", מסכם ד"ר ווייל.
כשהעדשה עכורה
קטרקט, עכירות של עדשת העין שגורמת לטשטוש ראייה, הינה חלק מתהליך ההתבגרות הטבעי של העין. ביחידת הקטרקט במחלקת העיניים בשערי צדק, מבצעים אלפי ניתוחים מדי שנה, תחת ניהולו של פרופ' עדי אבולעפיה, מהמובילים בתחום בארץ ושותף לפיתוחים בינלאומיים פורצי דרך. "כשהגעתי לשערי צדק לפני 8 שנים, היה לי חזון ברור, שכל המטופלים יקבלו את אותה רמה של טיפול, בדיקות הדמיה ומשתלים ברמה הגבוהה ביותר", מציין פרופ' אבולעפיה.
לדבריו, ניתוח קטרקט נחשב לאחד הבטוחים והיעילים ברפואה. הוא מתבצע דרך חתך זעיר של כ- 2 מ"מ, ומאפשר להוציא את העדשה העכורה ולהשתיל במקומה עדשה מלאכותית מותאמת אישית. יש אפשרות לבצע את הניתוח בטכניקה ידנית או בטכניקת לייזר – שתיהן טובות ובטוחות.
"בשערי צדק מבצעים לכל מטופל בדיקת ביומטריה בשני מכשירים שונים, כדי להצליב נתונים ולמנוע סטיות. אנחנו מוסיפים גם בדיקת OCT של הרשתית, מיפוי קרנית, ובמקרים מסוימים גם טופוגרפיית חזית גל מלאה – סל בדיקות שבמקומות אחרים ניתנות לרוב רק למטופלים בשוק הפרטי, ואצלנו הן הסטנדרט לכולם", מדגיש פרופ' אבולעפיה. בדיקות אלה מאפשרות לזהות בעיות שלא תמיד מאובחנות בבדיקה רגילה, כמו פתולוגיות ברשתית או בעיות בקרנית, שלעיתים מחייבות טיפול מקדים, או משנות את סוג העדשה שתושתל.
"המטרה היא לבצע את תהליך ההתאמה, כדי שכל מטופל יקבל את הפתרון שמתאים לעין שלו באופן הכי מדויק שאפשר".
ספר על העדשות שאתם מציעים?
"יש לנו מרכז פרימיום לעדשות מתקדמות, ואנחנו משתילים עדשות מולטיפוקליות, עדשות עם טווח ראייה מוגבר, ועדשות טוריות (עם תיקון צילנדר) שמתקנות אסטיגמטיזם. אבל גם כשמדובר בעדשה 'סטנדרטית', היא מגיעה מהמותגים האיכותיים ביותר בעולם".
כיצד הדבר מתבטא במקרים מורכבים?
"אנחנו יודעים לזהות מראש מטופלים שדורשים גישה אחרת, מי שעברו ניתוחים להסרת משקפיים, בעלי קרנית בעייתית, עיניים עם מבנה חריג. אלה עוברים תהליך התאמה ייחודי עם מדידות נוספות, חישובים מורכבים, והתייעצות משותפת של הצוות כדי להגיע לתוצאה מיטבית".
בין החידושים שפרופ' אבולעפיה מוביל, ניתן למנות גם תרומה ישראלית לזירה העולמית: בהיותו שותף בפיתוח מחשבון ייחודי של איגוד הקטרקט האירופי, המשמש כיום רופאים ברחבי העולם לבחירה מדויקת יותר של עדשות מושתלות. עבודת המחקר שלו זכתה להכרה בינלאומית ומאמר שפרסם על חשיבות בדיקת OCT לפני ניתוחי קטרקט נבחר כמאמר השנה במגזין מקצועי נחשב.
רואים רחוק, רואים רב תחומי
במחלקת העיניים של שערי צדק פועלות יחידות מתקדמות גם בתחומים נוספים, שכל אחת מהן מהווה מרכז ידע ייחודי ברמה הארצית. כך למשל, מתבצעים כאן ניתוחי רשתית מורכבים הכוללים השתלת אביזרים מיוחדים לטיפול בהתנתקויות רשתית – פרוצדורה שמתבצעת במרכזים מעטים בלבד בישראל.
פרופ' צדוק מספר כי תחום רפואת עיניים ילדים התרחב לאחרונה עם הצטרפותה של רופאה מארצות הברית, מומחית בפזילה ובתחום מחלות עיניים בילדים, וביחידת הנוירואופתלמולוגיה משמש רופא המערך כיו"ר החוג המקצועי באיגוד רופאי העיניים. במקביל, מרפאת גידולי העיניים הולכת וצומחת, במסגרתה פותחה שיטה ייחודית לטיפול בגידולי עפעפיים.
חלק נכבד מהפעילות הזו מתאפשר בזכות עבודת צוות רב-תחומית, שנבנתה בשנים האחרונות מתוך הבנה שאין מענה טוב באמת ללא ראייה מערכתית. כך, מחלות בלוטת התריס מטופלות על ידי צוות משולב של רופא עיניים ואנדוקרינולוג, הפרעות בדרכי הדמעות על ידי רופא עיניים יחד עם פלסטיקאים ומומחה אף אוזן גרון, ומחלות קרנית בילדים בליווי של רופא ילדים.
"הפעילות היא בצוותים מולטי דיסציפלינריים, כל אחד מהם מביא איתו תחום ידע אחר, וביחד אנחנו יכולים להקיף את כל מה שהעין פוגשת – גם מבחינה רפואית וגם מבחינה אנושית. עשרות אלפי מטופלים שמגיעים אלינו מדי שנה הם העדות הטובה ביותר למה שאנחנו עושים כאן: רפואה שרואה את האדם אך אינה מתפשרת על המקצועיות", מסכם פרופ' צדוק.
בשיתוף שערי צדק
