בשנים האחרונות מספר הנשים שבוחרות להקפיא ביציות מסיבות חברתיות נמצא בעלייה מתמדת. מה שנתפס עד לפני כעשר שנים כהליך רפואי שמיושם מסיבות רפואיות בלבד, נעשה כיום הליך שכיח, בעקבות שינוי התקנות בשנת 2011 ופתיחת האפשרות להקפאת ביציות לנשים בגיל 30–41 החפצות בכך. עם זאת, בפועל, כשההליך אינו נעשה מסיבות רפואיות, הוא נותר מחוץ להישג ידן של רבות, שכן עלות מחזור טיפול אחד של שאיבה והקפאת ביציות היא 10,000–15,000 שקלים.
כשהתהליך מסתיים בסבב אחד התשלום עשוי להסתכם בסכום האמור, אך החוק בישראל מאפשר עד ארבעה סבבים — וכל מחזור טיפול דורש את התשלום מחדש, במלואו. לכן הסכום הסופי עלול להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל אישה.
למרות העלייה במודעות של נשים בשנות ה–30 לחייהן לחשיבות של הקפאת ביציות ושימור פריון, החסם הכלכלי נותר משמעותי. קופת החולים הראשונה, וגם היחידה, לזהות את החשיבות החברתית והכלכלית ארוכת הטווח הטמונה ביכולת לאפשר לנשים להקפיא ביציות היא מאוחדת. במאוחדת התקבלה החלטה לסבסד באופן משמעותי את ההליך במסגרת שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) בקופת החולים, כך שהמטופלת משלמת השתתפות עצמית בלבד. לוריא שמואלי, מנהלת השב"ן במאוחדת, מסבירה: "קופות החולים מציעות פחות או יותר את אותם השירותים, החל מרפואת ילדים ועד לטיפול בנשים בהיריון. עם זאת, במאוחדת החלטנו לקחת את זה לשלב הבא והשירותים המשלימים הולכים ומתרחבים מדי שנה בשנה. למשל, אנחנו מקנים ללקוחותינו שש פגישות ייעוץ עם רופאים מומחים, בדיקות מעבדה בבית המבוטחים, ניתוחים פלסטיים לאוכלוסייה הכללית — וכמובן שימור פריון.
"בשנת 2017, 26 ממבוטחות הקופה ביצעו הליך של שימור פריון, לעומת כ–400 נשים שצפויות לעבור את ההליך ב–2022. לכן, בישראל כמו בעולם כולו, אפשר לראות שהמודעות רק הולכת ועולה. נשים רבות יותר מחליטות לדחות את ההיריון לגיל מאוחר יותר, אבל בו בזמן מבינות שיצטרכו לשמר את הפריון שלהן ולהקפיא ביציות. במקום לשלוח את היד עמוק לכיס, לשבור חסכונות או גרוע מכך, לוותר על ההליך בשל אילוצים כלכליים, המבוטחות של מאוחדת מקבלות סבסוד משמעותי שמנטרל כמעט לחלוטין את החסם הכלכלי. מאוחדת מעניקה מימון נדיב לביצוע ההליך לנשים שיש להן ביטוח שיא בביטוחים המשלימים, כך שהעלות לאישה לכל טיפול מסתכמת בכ–4,000 שקלים. בנוסף הקופה מעניקה 50% הנחה ברכישת התרופות הדרושות לטיפול. מדובר בסכום לא מבוטל, אך הוא משמעותית נמוך ונגיש יותר לרוב הנשים".
הגיל — פקטור משמעותי בסיכויים להרות
ד"ר אמיר רבהון, רופא נשים בכיר בקופת חולים מאוחדת וביחידה להפריה חוץ־גופית במרכז הרפואי וולפסון, עוסק בתחום טיפולי הפוריות וההפריה החוץ־גופית מאז שסיים את ההתמחות לפני כ–25 שנה. הוא פוגש נשים רבות שמעוניינות להרות, בהן נשים בזוגיות, נשים חד הוריות או נשים שנמצאות בזוגיות חד מינית. המשותף לכולן, לדבריו, הוא הרצון לקבל סיוע בהגשמת חלום ההורות, גם אם מדובר בחלום שאינן רוצות בהכרח להגשים עכשיו, אלא לשמור על האופציה פתוחה להמשך הדרך. ד"ר רבהון: "השיקולים לדחות את ההיריון שונים מאישה לאישה. זה יכול להיות נישואים מאוחרים או קריירה בשיאה שעשויה להיקטע. מיותר לציין שזכותה של כל אישה להחליט אם ומתי היא מעוניינת להפוך לאמא. עם זאת, חשוב לזכור שהגיל הוא פקטור משמעותי, ולכן אני מייעץ ומציע למטופלות שלי לשקול הקפאת ביציות, כדי שלא ייווצר מצב שאישה מגיעה לשלב בחיים שלה שהיא רוצה ילדים, אבל מגלה שמאוחר מדי ושכמות הביציות שלה ואיכותן לא מאפשרות לה להרות".
ד"ר רבהון מדגיש, בנוסף, כי נשים רבות חושבות על גילן ביחס לילד הראשון בלבד, ולא ביחס לילד האחרון שירצו ללדת. למשל, אישה בסוף שנות ה–30 לחייה שרוצה שלושה ילדים תוכל להיכנס להיריון ראשון ואפילו שני ללא טיפולים מיוחדים, אבל אם תרצה ללדת ילד אחרי גיל 40 העניין הופך למורכב יותר. ד"ר רבהון: "היתה לי מטופלת שהקפיאה ביציות בגיל 37, ונישאה לאחר כמה שנים. את הילד הראשון היא הביאה בתחילת שנות ה–40 לחייה בהפריה חוץ־גופית, בסיוע טיפולי פוריות. לאחר שנה וחצי היא רצתה להרות שוב והיתה התלבטות בין ניסיון הפריה טבעי לשימוש בביציות המוקפאות. החלטנו להשתמש בביציות המוקפאות, ולשמחתנו היא הרתה וילדה מהן. לסיפור המשמח הזה היה יכול להיות סוף אחר, אם היא לא היתה מקפיאה ביציות כמה שנים קודם לכן".
ביטול החסם הכלכלי
המודעות הגוברת הולכת יד ביד עם גורם חשוב ומרכזי בהצלחת ההליך, והוא גיל המטופלת. "הגיל הוא הפקטור הכי משמעותי מבחינת היכולת להצליח להשיג היריון, ויש הבדל משמעותי בין הקפאת ביציות בגיל 30 להקפאתן בגיל 40", מסביר ד"ר רבהון. "ככל שאישה תהיה מודעת לאפשרויות שלה בגיל צעיר יותר, כך היא תוכל לשקול את צעדיה בהתאם לתמונה המלאה. לא פשוט לגשת להליך בגיל צעיר, והחסם הכלכלי משמעותי והוא עומד כדיסוננס מול היכולת לתכנן את העתיד".
למרות הקפיצה המשמעותית בהליכי הקפאת הביציות בשנים האחרונות, ד"ר רבהון מדגיש כי המודעות אינה בשיאה. "יש שיפור במודעות, ונשים רבות יותר מגיעות בגיל צעיר. אישה בת 40 היא אישה צעירה, אבל מבחינת פוטנציאל הפריון שלה היא כלל לא צעירה, והפער המנטלי הזה מקשה בהחלט. לפער המנטלי מתווסף הקושי הכלכלי לממן את ההליך, ולעתים יש קושי של הרופא להעלות את הנושא מיוזמתו מול המטופלת. אני מאמין שחשוב למצוא את הדרך לשוחח עם מטופלות בפתיחות וככל שמערכת הבריאות תרים את הכפפה ותסייע גם לנשים אלה לממן את התהליך, כל הצדדים ייצאו מורווחים".
הליך שימור הפוריות, הממומן כיום מכיסה של האישה, עלה לאחרונה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. בדיון נכחה שמואלי, שדיברה בשם הנשים המבקשות לעבור את ההליך. "אני מאוד שמחה שהנושא עלה לדיון בכנסת ושהצלחנו להציג את האינטרס של הנשים לקבל מהמדינה מימון להליך שיאפשר להן להרות בעתיד", מוסיפה שמואלי. "אני גם מאוד גאה בכך שאנחנו הקופה החלוצה בתחום ושהלקוחות שלנו לא צריכות לחשוב פעמיים אם להקפיא ביציות — הן יכולות לקבל החלטה מהשיקולים הנכונים בלבד, ולא משיקולים כלכליים. מאוחדת עשתה כאן לא פחות מפריצת דרך, וכולי תקווה שהמהלך שלנו יסלול את הדרך לנשים נוספות".
שמואלי וד"ר רבהון מעריכים כי המודעות להקפאת ביציות תמשיך לגדול, ואיתה יגדל גם מספר הנשים שיבחרו לגשת לטיפולי שימור פוריות כאלטרנטיבה שמאפשרת להן לדחות את ההורות לשלב מאוחר בחייהן. שמואלי: "אף אישה לא צריכה לוותר על אימהות בגלל כסף, ואנחנו גאים להיות הראשונים להגיד זאת וגם לפעול כדי להגשים את המטרה הראויה הזאת".
בשיתוף מאוחדת
