תחום שימור הפוריות, שהתקדם רבות בעשור האחרון, מאפשר היום לנשים לדחות את הלידה והאימהות, בין אם הן נאלצות לעשות זאת ובין אם הן בוחרות בכך. השיטה העיקרית והמועדפת מבין שיטות שימור הפוריות, שמאפשרת לנשים לשמר את פוטנציאל הפריון שלהן בסיכוי הצלחה גבוה, היא הקפאת ביציות.
כך, כאשר נשים מעוניינות להרות בגיל מתקדם יחסית, הן יכולות לנסות לעשות זאת באמצעות הביציות שהוקפאו. בדרך זו הן מרחיבות את חופש הבחירה שלהן ומממשות את זכותן לאימהות ללא לחץ אישי, משפחתי וחברתי. משרד הבריאות מאפשר לנשים להקפיא ביציות לתקופה של עד חמש שנים (עם אפשרות להארכה), כדי שבעתיד ניתן יהיה להפשיר ולהפרות אותן בהפריה חוץ־גופית (IVF) וכך לשמר פוריות.
הליך הקפאת ביציות מיועד לנשים שזקוקות לכך, מסיבות רפואיות או מסיבות שאינן רפואיות. הסיבות הרפואיות יכולות להיות מחלה או טיפול שפוגעים בשחלות, בביציות או ביכולת להרות. טיפול אונקולוגי (כימותרפיה וקרינה) הוא אחד הגורמים העיקריים לכך, שכן הוא הורס תאים בוגרים בשחלות, פוגע באספקת הדם לרקמות באזור, מאיץ תהליכי הזדקנות של זקיקים (שבהם מתפתחות הביציות) וכך מפחית את מאגרם הכולל בשחלות. סיכון זה אינו מוחלט והוא מושפע בעיקר מגיל המטופלת ומפרוטוקול הטיפול.
סיבות רפואיות נוספות לצורך בשימור פוריות הן אנדומטריוזיס קשה, מורסה באיברי מין פנימיים (בטיפול), סיכון מוגבר לאל־וסת מוקדמת (למשל בשל נשאות של X שביר, נוכחות סמנים מתאימים, מחלות אוטואימוניות ותסמונות כרומוזומליות או אחרות), כריתה מונעת של השחלות וניתוח שעלול להיות כרוך בכריתת שחלות. כאשר הסיבות הן רפואיות, ההליך כלול בסל הבריאות.
משנת 2011 נשים יכולות להקפיא ביציות גם ללא סיבות רפואיות, כלומר, מסיבות חברתיות, כגון אי מציאת בן זוג או רצון לדחות את האימהות ולהתמקד בלימודים ובקריירה, במימון פרטי. זכאיות לכך נשים שמלאו להן 30 אך טרם מלאו להן 41. מספר הטיפולים המרבי במקרה כזה הוא עד ארבע שאיבות או השגת 20 ביציות (המוקדם מביניהן). אישה שהחלה בתהליך לפני שמלאו לה 41 זכאית להמשיכו עד מיצוי מספר הטיפולים המרבי, כל עוד הוא נמשך ברציפות, בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים.
באיזה גיל? צעיר ככל האפשר
שימור פוריות בגיל צעיר ככל האפשר צפוי להיות מוצלח יותר, שכן מאגר הזקיקים בשחלות של ילדות, נערות או נשים צעירות גדול יותר. לכן בגיל צעיר ייתכן שגם לאחר טיפול אונקולוגי שיפגע בשחלה ובחלק מהזקיקים המיוצרים בה עדיין ייוותרו רבים מהם, ויוכלו להתפתח בהם די ביציות לטובת היריון עתידי. לפיכך, לנשים עד גיל 35 הסיכוי הטוב ביותר להשיג היריון מביציות שהוקפאו. ככל שגיל האישה עולה, נדרשות יותר ביציות מוקפאות להשגת היריון.
יש לזכור שעם הגיל, הרזרבה השחלתית ואיכות הביציות יורדות. מגיל 35 ובעיקר לאחר גיל 40, מאגר הביציות מידלדל. סביב גיל 50 הוא מתרוקן לחלוטין ולא נותרות ביציות בשחלות; לפי התפיסה הידועה, אצל אישה מיוצרים כ–6–7 מיליון זקיקים ראשוניים עוד בהיותה עובר ולאחר מכן, בשל מותם הטבעי, מספר זה יורד בהתמדה (1–2 מיליון בלידה, כחצי מיליון בגיל ההתבגרות ועד לכמה אלפים בגיל המעבר).
מרגיע ומפחית לחץ
השיטה העיקרית להקפאת ביציות היא ויטריפיקציה (זיגוג) — שבה הביציות נשמרות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות ונעשה שימוש בריכוז גבוה של חומרים נוגדי קפיאה, שמעכב ייצור גבישי קרח שפוגעים בביצית הקפואה.
בשנים האחרונות עלה מאוד שיעור הנשים שפונות להקפאת ביציות ולהליכי שימור פוריות נוספים. מה שנתפס עד לפני כמה עשורים כטאבו הוא היום הליך שגרתי, בעיקר מאז 2011. אז כאמור נפתחה האפשרות להקפיא ביציות גם ללא סיבה רפואית.
ההליך כולל גירוי שחלתי (הזרקה עצמית של הורמונים), מעקב אחר הזקיקים המתפתחים בשחלות באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם, זריקה הורמונלית לצורך ביוץ מתוזמן (כאשר הזקיקים מגיעים לגודל המתאים), שאיבת ביציות (לרוב בהרדמה כללית, בחדר ניתוח ביחידה להפריה חוץ־גופית), העברתן למעבדה והקפאתן בחנקן נוזלי. מדובר בהליך טכני פשוט, מהיר ביותר, שבו הסיכויים להשיג בהצלחה היריון ולידה דומים לאלה של ביציות טריות. בנוסף הוא מרגיע ומפחית לחץ, וכך מעלה את הסיכוי למצוא זוגיות ולהרות באופן טבעי. תופעות הלוואי עשויות לכלול התכווצויות, דימום וגינלי קל ונפיחות בטנית, בחילה וסחרחורת (מההרדמה). הסיכוי לגירוי יתר שחלתי קטן מאוד.
הביציות נשמרות ומוקפאות ביחידות הפריה חוץ־גופית (אשר מאושרות על ידי משרד הבריאות) לתקופה של עד חמש שנים. לאחר שהופשרו בהחלטת האישה, עוברות הביציות הפריה בזרע של בן הזוג או של תורם, והעוברים שנוצרים מוחזרים לרחם. אם בתום חמש שנים ממועד הקפאת הביציות האישה לא מודיעה בכתב ומראש ליחידה כי היא מעוניינת להמשיך לשמור את הביציות, היחידה רשאית להפסיק לשמור אותן עבורה (לאחר התראה ובתוך 60 יום). הפסקת ההקפאה כפופה לאישור משרד הבריאות.
קבלת ייעוץ ותיאום ציפיות
יש גישות נוספות לשימור פוריות, כגון הקפאת עוברים והקפאת רקמת שחלה, ולמעוניינות מומלץ לפנות לייעוץ רפואי כדי להכיר את כולן. כן מומלץ להתייעץ באשר לסיכוי להיריון וללידה לאחר הקפאת הביציות והפשרתן, בין השאר בהתחשב בתנאים הבאים: גיל האישה במועד ההקפאה, ההליך ותקופת ההקפאה.
המומחים שעמם שוחחנו מדגישים כי הליך שעבר בהצלחה אינו מבטיח היריון או לידה. נתוני המחקר בתחום משתנים בשנים האחרונות בשל העלייה בביצוע ההליך. בנוסף, המידע על בריאות הילדים שנולדו בהליך עדיין מועט בשל הזמן הקצר יחסית שעבר מאז נולדו. עם זאת, לפי הנתונים הקיימים שיעור ההישרדות של הביציות ושיעור הלידות שנוצרו מהן עלו מאוד; כיום יותר מ–90% מהן שורדות בהקפאה ובהפשרה, כנראה בעיקר בזכות שיטת הוויטריפיקציה.
