"30% מהאוכלוסייה יסבלו מהפרעה נפשית במהלך חייהם והמספר עולה אף ל- 50% אם מוסיפים חרדות קלות כדוגמת חרדה ממקקים, קלסטרופוביה, פחד מטיסות ועוד. ועדיין, רבים מהזקוקים לטיפול לא ידרשו אותו, רק בגלל הבושה", פוסק בכאב פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה. פרופ' זלצמן עוסק למעלה מ-30 שנה בתחום הפסיכיאטריה ומכהן כיו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות של משרד הבריאות. החל את דרכו המקצועית כמתמחה במרכז הרפואי ומאז הוא כאן בבחינת "אשפוז ארוך" כדבריו, עד למינויו כמנהל גהה לפני כעשור.
"האתגר הגדול של הפסיכיאטריה, גם בשנת 2023, הוא הסטיגמה שמותירה את התחום בחצר האחורית. המטופלים מתביישים, המשפחות מתביישות, אף אחד לא רוצה להתראיין בתקשורת ולהציף את הנושא, וחבל. כל זאת בנוסף לביקוש לטיפולים רגשיים העולה על ההיצע, וחוסר תנאים ראויים למאושפזים", מציג פרופ' זלצמן את תמונת המצב העדכנית.
כיצד בכל זאת אתם מצליחים להעלות את הנושא על סדר היום ולהילחם למען המטופלים?
"כחלק מהמשימה הזו, הפכנו את בית החולים למקום שפתוח לכולם, עם דגש על מקבלי ההחלטות שמוזמנים ובאים להרצאה ולסיור. הנגישות היא שמובילה להבנה שלא מדובר בסצנה מ'קן הקוקיה' - סרט שעשה נזק עצום לתחום הפסיכיאטריה. במציאות רוב המטופלים מתאשפזים בהסכמה, ומי שמעוניין וצריך טיפול בנזעי חשמל עובר את ההליך בהרדמה כללית וללא כאב. כדי להילחם בסטיגמה אנו יוזמים ומקדמים פעילויות להעלאת מודעות ונרמול הנושא, באופן קבוע. דוגמה לכך היא פרויקט 'פסיכיאטריה בג'ינס' - סדרת הרצאות, פעולות שמנגישות את מקצוע הפסיכיאטריה לקהל הרחב, ומבוססות על מחקר בתחום המוח ועל הניסיון שנצבר בחדרי הטיפולים. זאת בנוסף לקמפיין שיצרנו והובלנו תחת הכותרת 'אל תתבייש כי לכולם יש', במסגרתו שווקו ברשתות הפארם קופסאות דמויות תרופה 'סטיגמנטין' - נגד סטיגמה, שכללו עלון שמציג את הפסיכיאטריה בצורה ברורה ובהירה".
נרמול הפרעות נפשיות הוא אתגר מורכב בישראל. מה מצבנו ביחס לעולם?
"לפני שנעבור למצב הגלובלי, חשוב שנתייחס לפערים בין רפואת הנפש לרפואת הגוף, עם דוגמה שמשקפת את הבעיה. מחסור במוליך העצבי דופמין עלול לגרום לפרקינסון. עודף באותו חומר, עלול להוביל לסכיזופרניה. למרות זאת, אדם החולה בפרקינסון יזכה לשהות עם חולה אחד נוסף בחדר, צוות יחסית גדול ותנאים טובים כיאה למרכז רפואי בו הוא מאושפז. לעומת זאת, אדם הסובל מסכיזופרניה, ייאלץ לשהות בחדר עם 5—6 מטופלים נוספים, מקלחת אחת משותפת, צוות חסר ותנאים לא ראויים. מדובר בדוגמה אחת מרבות, המעידה על הבדלים בלתי נתפסים ביחס של גורמים שונים, כולל מקבלי ההחלטות, לרפואת הגוף לעומת רפואת הנפש. למעשה, זו משימתנו כמנהלים במערכת הבריאות, להוציא את תחום הפסיכיאטריה מהמקום בו הוא נמצא".
אנו נמצאים בחוד החנית גם ברמה בינלאומית במחקר ופיתוח בפסיכיאטריה, אבל בכל הקשור לתנאי האשפוז, ישראל עדיין במקום גרוע. בשונה מהמרכז הרפואי גהה, שכחלק מהכללית זוכה לתקציב שונה וגיוס תרומות, התנאים בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל גרועים. מדובר בצפיפות והזנחה שלא ראויים למגורי אדם". בשנים הקרובות תחום הפסיכיאטריה צריך לקפוץ מדרגה מכל הבחינות.
כיצד הצלחתם להפוך את גהה למגדלור שמוביל לשינוי?
"המרכז לבריאות הנפש גהה הפך לאיכותי ומוביל בתחומו, מבלי לוותר על המשפחתיות והאווירה המיוחדת, הרבה בזכות המענה שאנו נותנים למאושפזים. הדבר מתחיל עם שיתוף המטופלים בקבלת החלטות מסוימות כדוגמת החלפת הפיג'מה המסורתית לחליפת שינה מעוצבת, פרויקט שבוצע בשיתוף סטודנטים לאופנה ממכללת שנקר. אחד העוגנים המשמעותיים ביותר הוא הקשר עם האקדמיה, שבא לידי ביטוי גם בעובדת היותנו מסונפים לבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, בו אני משמש ראש החוג לפסיכיאטריה. בהקשר זה חשוב גם לציין כי מתוך 50 תקני רופאים, 7 הם גם פרופסורים. תחום מהותי נוסף הוא שמירה על אורח חיים בריא. במחקר שערך בית החולים נמצא שמתמודד נפש ממוצע נפטר 10 שנים לפני הממוצע באוכלוסיה, זאת גם בגלל הזנחת הבריאות וגם בגלל התרופות שגורמות לעלייה במשקל, כמו גם עישון ותזונה לקויה שעלולים לגרום להתפתחות סוכרת ויתר לחץ דם. לכן צירפנו לצוות הרפואי מאמנות ספורט שתפקידן להקנות אורח חיים בריא הכולל שינוי בהרגלי התזונה, ולעודד פעילות גופנית בחדר הכושר המרכזי, או במתקני הספורט שבחצר כל אחת מהמחלקות".
חדשנות וטכנולוגיה, גם בתחום בריאות הנפש
לעומת טיפולי העבר, הפסיכיאטריה היום היא הרבה מעבר לישיבה על הספה מול הפסיכיאטר וצריכת תרופות. החדשנות מאפשרת טיפולים אפקטיביים שיכולים להשפיע על חיי המטופל גם לטווח הארוך. במרכז לבריאות הנפש גהה הוקם מרכז חדשנות ומחקר, שפעילותו מבוססת גם על ניהול דאטה ונתונים. טכנולוגיה חשובה המיושמת במסגרת זו היא (Deep Brain Stimulation) DBS.
"מדובר בטיפול מהפכני, חדשני, נוירוכירורגי וניסיוני הכרוך בהשתלת קוצב בעומק המוח, אשר מסייע לטפל בחולים כפייתיים ודיכאוניים שעמידים לתרופות. טכנולוגיה זו, כמו גם שיטות חדשניות נוספות שאנו מטמיעים, מציבות אותנו בחזית, דבר המתווסף לפריצת הדרך שיצרנו בתודעת משרד הבריאות ומקבלי ההחלטות שהחלו להבין כמה חשוב להשקיע בתחום. הדרך עדיין ארוכה ויחד עם זאת, כל צעד קטן יכול להשפיע רבות על המטופלים, בני המשפחה והחברה בישראל", מציין פרופ' זלצמן.
בשיתוף המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית
