32 שנה חלפו מאז נוסד מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, בית החולים העצמאי הראשון בישראל שמוקדש לרפואת ילדים. האירוע שינה את פני הרפואה בישראל, תוך הבנת הצורך האקוטי במתן מענה אופטימלי לרפואת ילדים, ביוזמתו של ארוינג שניידר ז"ל, ובהובלת פרופ' יהודה דנון ושירותי בריאות כללית, אשר כבר אז ראו בכך צורך מהותי ואסטרטגי.
"עוצמתו של בית החולים טמונה בקשת הטיפולים שאנו מעניקים לילדים בכל טווח הגילים ברמה אבסולוטית", מבהירה ד"ר אפרת ברון-הרלב, מנהלת המרכז, שצמחה בין כתליו, כמתמחה ברפואת ילדים וכרופאה מומחית בטיפול נמרץ ילדים.
"אם לפני 30 שנה כשבית החולים נבנה, היה מי שסבר שבית החולים יהווה 'פיל לבן', כיום הוא עומד על טעותו".
לשאלה מהו הערך המבדל של המרכז הרפואי שניידר, משיבה ד"ר ברון—הרלב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "כל מי שעובד בבית החולים מדבר את 'שפת הילדים'. הדבר הופך אותנו למוסד רפואי אחד, יחיד ומיוחד. יש לכך משמעות אדירה על תרבות בית החולים, ועל האופן שבו אנו מנהלים תהליכים. הפוקוס היחידי מבחינתנו הוא לטפל בילדים ובבני המשפחה שלהם על הצד הטוב ביותר. הדבר מוטמע ומחלחל מהדרגים הניהוליים, הרופאים והצוותים התומכים ועד לאחרון העובדים. אנו יודעים לדבר עם הילדים שמגיעים לרוב בסטרס משמעותי, לא משנה אם הם בני 3 או 15, מבני ברק, ממג'דל שמס, אוקראינה או רמת-אביב. אנו גאים ביכולת שלנו לתקשר איתם בשפתם, תוך התייחסות לכל בעיה באופן חומל, אכפתי, לא רק ברמה הפיזית, כי אם גם ברמה הרגשית".
בית החולים - בועה שהינה מעבר לכל מחלוקת
ד"ר ברון-הרלב מכהנת בתפקיד מנהלת שניידר כ-3 שנים, ומבקשת להתייחס לצו השעה, למציאות הרווחת במדינה בחודשים האחרונים, שלעיתים הצליחה לחדור לקודש הקודשים – מערכת הבריאות.
"עומדת בפנינו משימה לא פשוטה, לשמור על בית החולים כ'בועה' שהיא מעבר לכל מחלוקת, מגדר, דת או מניע פוליטי. הילדים הם העתיד שלנו, במיוחד כשמדובר בבריאות שלהם. ה'בועה' נועדה לאפשר לצוותים להרגיש בנוח לטפל בכל ילד או ילדה, ולספק למשפחה תחושה נוחה. בריאות הילדים ושלומם הם המצפן היחיד שמעניין אותנו".
כיצד מבטיחים שהמדיניות תתממש?
"הדבר כמובן מצריך עבודה מאומצת, שבבסיסה ההסתכלות על הילדים כילדים, ולא כילדים חולים. יש לנו אחריות לטפל לא רק במחלה או בבעיה רפואית עימה הם מתמודדים, אלא גם בחלקים הבריאים של חייהם. להקנות להם ערכים חינוכיים, כישורי חיים וכלים פרקטיים. הילדים המאושפזים לתקופה ממושכת זוכים למערך חינוך רחב מאוד".
מהם האתגרים איתם אתם מתמודדים בבית החולים?
"לפני 30 שנה המשימה שלנו הייתה להגדיר את בית החולים כבעל תפיסה ש'ילדים אינם מבוגרים קטנים', אלא כמי שזקוקים לטיפול המותאם לעולמם הייחודי. כיום עלינו לגרום לילדים של היום להיות המבוגרים הבריאים של המחר".
עם הפנים קדימה
קשה להתעלם מתנופת הפיתוח והצמיחה במרכז שניידר לילדים בעת האחרונה. לפני 3 חודשים נחנך בניין הזכוכית החדש במתחם, שלמעשה הכפיל בין לילה את גודלו של בית החולים, המשתרע כיום על פני 80 אלף מ"ר ב-2 בניינים. הבניין ממוגן לחלוטין ומהווה בית חולים חירום עם טיפולי דיאליזה ופגייה ממוגנת, לצד מלונאות ומסחר.
במהלך השנה הקרובה, עתיד המרכז להתחדש במכשיר MRI חדש ומתקדם, ובהמשך הקמת 2 חדרי ניתוח ממוגנים שיאפשרו ביצוע ניתוחים בעיתות חירום ואת הגדלת מכסת הניתוחים היומית בעיתות שלום, יחד עם הרחבה משמעותית של התשתית הפיזית עבור מחלקות נוספות הקיימות בבניין האבן. יחד עם כל זאת, מקומם של הילדים הוא בבית ועל כן, בית החולים פורץ את גבולותיו הפיזיים ופתח לראשונה בישראל בית חולים בבית לילדים.
נדבך נוסף עליו שמים דגש בשניידר, נמצא באמצעי חדשנות וטכנולוגיה, לצד מרכז המחקר והחדשנות, שפועל בבית החולים והיחיד בישראל המתמחה ברפואת ילדים. המרכז מקיים פעילות חוקרים ויזמים מתוך בית החולים, וחממה עבור התעשייה וחברות היי-טק המכוונות לרפואת ילדים, לצורך פיתוח תרופות או טכנולוגיות חדשות.
מרכז שניידר לרפואת ילדים במספרים
במרכז הרפואי 274 מיטות אשפוז (בתוספת ל-50 מיטות אשפוז יום נוספות).
שלוש מחלקות ילדים ומחלקות ייעודיות למשל טיפול נמרץ לב/ילדים, פגים ועוד.
המלר"ד (מיון) בשניידר הוא העמוס ביותר ברפואת ילדים.
כ-14 אלף אשפוזים בשנה, כ-13 אלף ניתוחים.
כ-100 השתלות איברים ומח עצם, תהליכים מורכבים במיוחד, המתבצעים בין כתליו של בית החולים בכל שנה.
בשיתוף מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
